et n’ont pas d’intention [valable].
ואין להן מחשבה
’Houlin 13a חולין
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il lui répondit : L’intention seule ne lui pose pas question ; ce qui lui pose question, c’est [le cas où] son intention est reconnaissable par ses actes.
אמר ליה מחשבה גרידתא לא קא מיבעיא ליה כי קא מיבעיא ליה מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו
Par exemple, un holocauste se trouvait au sud, il l’a amené au nord et l’a abattu : qu’en est-il ? Puisqu’il l’a amené au nord et l’a abattu, en avait-il l’intention ? Ou peut-être est-ce que l’endroit [au sud] ne se prêtait pas pour lui ?
כגון דהוה קיימא עולה בדרום ואתיוה בצפון ושחטה מאי מדאתייא בצפון ושחט איכוין לה או דילמא מקום הוא דלא איתרמי ליה
Cela aussi, Rabbi Yo’hanan l’a déjà dit une fois, car nous avons appris : Celui qui monte ses fruits sur le toit à cause des vers, et que de la rosée tombe sur eux, ils ne relèvent pas de « si l’on met [de l’eau] » ; et s’il en avait l’intention, ils relèvent de « si l’on met ».
הא נמי אמרה רבי יוחנן חדא זימנא דתנן המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה וירד עליהם טל אינן בכי יותן ואם נתכוין לכך הרי הן בכי יותן
Si c’est un sourd-muet, un fou ou un mineur qui les a montés, même s’ils en avaient l’intention, ils ne relèvent pas de « si l’on met », parce qu’ils ont [la capacité de faire] un acte et n’ont pas d’intention [valable].
העלום חרש שוטה וקטן אף על פי שנתכוונו לכך אינן בכי יותן מפני שיש להן מעשה ואין להן מחשבה
Et Rabbi Yo’hanan a dit : On ne l’a enseigné que lorsqu’il ne les a pas retournés ; mais s’il les a retournés, ils relèvent de « si l’on met ».
וא"ר יוחנן ל"ש אלא שלא היפך בהן אבל היפך בהן הרי זה בכי יותן
Voici ce qui lui pose question : est-ce de la Torah ou des Sages ?
הכי קא מיבעיא ליה דאורייתא או דרבנן
Rav Na’hman bar Yits’hak l’enseignait ainsi : Rabbi ’Hiya bar Abba a dit : Rabbi Yo’hanan s’est demandé : Le mineur a-t-il [la capacité de faire] un acte, ou n’a-t-il pas d’acte ?
רב נחמן בר יצחק מתני הכי א"ר חייא בר אבא בעי רבי יוחנן קטן יש לו מעשה או אין לו מעשה
Rabbi Ami lui dit : Qu’il se pose aussi la question de l’intention ! En quoi l’intention est-elle différente, qu’il ne se pose pas la question ? Parce que nous avons appris : ils n’ont pas d’intention. Pour l’acte non plus, qu’il ne se pose pas la question, car nous avons appris : ils ont un acte !
אמר ליה רבי אמי ותיבעי ליה מחשבה מאי שנא מחשבה דלא קא מיבעיא ליה דתנן אין להן מחשבה מעשה נמי לא תיבעי ליה דתנן יש להן מעשה
Voici ce qui lui pose question : est-ce de la Torah ou des Sages ? Et il trancha : ils ont un acte, même selon la Torah ; ils n’ont pas d’intention, même selon les Sages ; quand son intention est reconnaissable par ses actes, selon la Torah il n’en a pas, selon les Sages il en a.
הכי קא מיבעיא ליה דאורייתא או דרבנן ופשיט יש להן מעשה ואפילו מדאורייתא אין להן מחשבה ואפי' מדרבנן מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו מדאורייתא אין לו מדרבנן יש לו
Chmouel demanda à Rav Houna : D’où [sait-on] que celui qui agit sans intention pour les choses saintes rend [l’offrande] inapte ? Car il est dit : « Il égorgera le jeune bœuf » (Lv 1, 5) : que l’égorgement soit au nom du jeune bœuf. Il lui dit : Cela, nous le tenons ; mais que ce soit indispensable, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « Vous l’offrirez selon votre volonté » (Lv 19, 5) : offrez-le selon votre intention.
בעא מיניה שמואל מרב הונא מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול שנאמר (ויקרא א, ה) ושחט את בן הבקר שתהא שחיטה לשם בן בקר אמר לו זו בידינו היא לעכב מנין (ת"ל) (ויקרא יט, ה) לרצונכם תזבחוהו לדעתכם זבוחו:
MICHNA: L’abattage d’un idolâtre est une charogne et rend impur par le port.
מתני׳ שחיטת עובד כוכבים נבלה ומטמאה במשא:
GUEMARA: Une charogne, oui ; interdite au profit, non. Quel tanna [l’a enseigné] ? Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Ce n’est pas conforme à Rabbi Eliézer, car selon Rabbi Eliézer, il a dit : L’intention d’un idolâtre, sans précision, est pour l’idolâtrie.
גמ׳ נבלה אין איסור הנאה לא מאן תנא א"ר חייא ברבי אבא א"ר יוחנן דלא כרבי אליעזר דאי ר"א האמר סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים
Rabbi Ami dit : Voici ce qu’on enseigne : L’abattage d’un idolâtre est une charogne ; mais celui d’un hérétique est pour l’idolâtrie. Nous l’avons appris, car nos maîtres ont enseigné : L’abattage d’un hérétique est pour l’idolâtrie ; son pain est le pain d’un Samaritain ; son vin est du vin de libation ; ses livres sont des livres de devins ; ses fruits sont du tével. Et certains disent : même
רבי אמי אמר הכי קתני שחיטת עובד כוכבים נבלה הא דמין לעבודת כוכבים תנינא להא דת"ר שחיטת מין לעבודת כוכבים פיתו פת כותי יינו יין נסך ספריו ספרי קוסמין פירותיו טבלין וי"א אף
Original : Chullin 13a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.