les plumes [du cou] coupées.
גידפי דמיפרמי
’Houlin 31a חולין
Structure du débat :Michna 1Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais il faut couvrir [le sang] ! Et si tu dis qu’on le couvre, Rabbi Zeïra n’a-t-il pas dit au nom de Rav : celui qui abat doit mettre de la terre en dessous et de la terre au-dessus, car il est dit : « il le couvrira de terre » (Lv 17, 13) : il n’est pas dit « terre », mais « de terre » ; cela enseigne que celui qui abat doit mettre de la terre en dessous et de la terre au-dessus ? —
והא בעי כסוי וכי תימא דמכסו ליה והאמר רבי זירא אמר רב השוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה שנאמר (ויקרא יז, יג) וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר מלמד שהשוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה
[Il s’agit du cas] où l’on a préparé de la terre dans toute la vallée.
דמזמין ליה לעפר דכולה פתקא:
« S’il abattait et a tranché, etc. » Rabbi Zeïra a dit : un cou entier, et [encore] au-delà du cou.
היה שוחט והתיז [וכו']: אמר רבי זירא מלא צואר וחוץ לצואר
Ils demandèrent : « un cou entier et au-delà du cou », [est-ce] encore un cou entier, de sorte qu’il y ait deux cous ; ou bien un cou entier et, au-delà du cou, un tant soit peu ?
איבעיא להו מלא צואר וחוץ לצואר כמלא צואר דהוו לה תרי צוארי או דלמא מלא צואר וחוץ לצואר משהו
Viens et entends : s’il abattait et a tranché deux têtes d’un seul coup, si le couteau [a la longueur d’]un cou entier, c’est valide. Que signifie « un cou entier » ? Si l’on dit un cou entier et rien de plus — alors que pour une seule bête il faut un cou entier et au-delà du cou, pour deux bêtes il suffirait d’un cou entier ? C’est donc évidemment un cou entier en plus des deux cous.
תא שמע היה שוחט והתיז שני ראשין בבת אחת אם יש לסכין מלא צואר אחד כשר מאי מלא צואר אחד אילימא מלא צואר אחד ותו לא השתא בבהמה אחת בעינן מלא צואר וחוץ לצואר בשתי בהמות סגי להו כמלא צואר אחד אלא פשיטא מלא צואר חוץ לשני צוארין
On en déduit [qu’il faut] un cou entier en plus du cou. On le déduit.
ש"מ מלא צואר חוץ לצואר ש"מ:
« De quoi parle-t-on ? Lorsqu’il a avancé sans ramener, etc. » Rav Menaché a dit : avec un scalpel qui n’a pas de pointes.
בד"א בזמן שהוליך ולא הביא וכו': אמר רב מנשה באיזמל שאין לו קרנים
Rav A’ha, fils de Rav Avia, dit à Rav Menaché : Une aiguille, qu’en est-il ? Il lui répondit : une aiguille déchire.
אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב מנשה מחטא מאי אמר ליה מחטא מבזע בזע
Une aiguille de cordonnier, qu’en est-il ? Il lui dit : Nous l’avons appris : « même [une lame] minuscule ». N’est-ce pas une aiguille de cordonnier ? — Non, un scalpel. — Mais le scalpel est enseigné explicitement ! — Il explique : qu’est-ce qu’une [lame] minuscule ? Un scalpel.
מחטא דאושכפי מאי אמר ליה תנינא אפילו כל שהוא מאי לאו מחטא דאושכפי לא איזמל איזמל בהדיא קתני לה פרושי קא מפרש מאי כל שהו איזמל
C’est aussi logique : car si tu penses [qu’il s’agit d’]une aiguille de cordonnier — alors que l’aiguille de cordonnier est permise, faudrait-il [mentionner] le scalpel ? — Le scalpel lui était nécessaire : j’aurais pu penser qu’on interdit le scalpel sans pointes à cause du scalpel à pointes ; il nous apprend [que non].
ה"נ מסתברא דאי ס"ד מחטא דאושכפי השתא מחטא דאושכפי שריא איזמל מיבעיא איזמל אצטריכא ליה ס"ד אמינא ליגזר איזמל שאין לו קרנים אטו איזמל שיש לו קרנים קא משמע לן:
MICHNA: Si un couteau est tombé et a égorgé [une bête], même s’il l’a égorgée de la manière requise, c’est invalide, car il est dit : « Tu sacrifieras […] et tu mangeras » (Dt 27, 7) : ce que tu sacrifies, tu le manges.
מתני׳ נפלה סכין ושחטה אע"פ ששחטה כדרכה פסולה שנאמר (דברים כז, ז) וזבחת ואכלת מה שאתה זובח אתה אוכל:
GUEMARA: La raison est qu’il est tombé ; mais s’il l’a fait tomber, c’est valide, bien qu’il n’en ait pas eu l’intention.
גמ׳ טעמא דנפלה הא הפילה הוא כשרה ואע"ג דלא מיכוין
Quel Tanna [pense] qu’il ne faut pas d’intention pour l’abattage ? Rava a dit : c’est Rabbi Natan, car Ochaya le Petit, du cercle des compagnons, a enseigné : s’il a lancé un couteau pour le planter dans le mur, et qu’il est allé égorger [une bête] de la manière requise, Rabbi Natan valide et les Sages invalident. Il l’a enseigné et il a dit lui-même : la halakha est selon Rabbi Natan.
מאן תנא דלא בעינן כוונה לשחיטה אמר רבא ר' נתן היא דתני אושעיא זעירא דמן חבריא זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה כדרכה ר' נתן מכשיר וחכמים פוסלים הוא תני לה והוא אמר לה הלכה כר' נתן
Mais Rava l’a déjà dit une fois, car nous avons appris : « et tous ceux qui ont abattu alors que d’autres les observaient, leur abattage est valide », et nous avons dit : quel Tanna [pense] qu’il ne faut pas d’intention pour l’abattage ? Et Rava a dit : c’est Rabbi Natan.
והא אמרה רבא חדא זימנא דתנן וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה ואמרינן מאן תנא דלא בעי כוונה לשחיטה ואמר רבא רבי נתן היא
C’est nécessaire : car s’il nous l’avait appris là-bas, [on aurait dit que c’est] parce qu’il a l’intention de couper quelque chose ; mais ici, où il n’en a pas l’intention, je dirais que non.
צריכא דאי אשמועינן התם משום דקא מיכוין לשום חתיכה בעולם אבל הכא דלא קא מיכוין אימא לא
Et s’il nous l’avait appris ici, [on aurait dit que c’est] parce que cela provient de la force d’un être doué de raison ; mais là-bas, où cela ne provient pas de la force d’un être doué de raison, je dirais que non. C’est donc nécessaire.
ואי אשמעינן הכא משום דקאתי מכח בן דעת אבל התם דלא קאתי מכח בן דעת אימא לא צריכא:
Il a été dit : une nidda qui a été immergée de force — Rav Yehouda a dit au nom de Rav : elle est pure pour son foyer et il lui est interdit de manger de la terouma ; et Rabbi Yo’hanan a dit : même pour son foyer, elle n’est pas purifiée.
אתמר נדה שנאנסה וטבלה אמר רב יהודה אמר רב טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה ור' יוחנן אמר אף לביתה לא טהרה
Rava dit à Rav Na’hman : Selon Rav, qui dit qu’elle est pure pour son foyer et qu’il lui est interdit de manger de la terouma, [si] la faute passible de retranchement est levée, [l’interdit passible] de mort [par le Ciel], faut-il le demander ?
א"ל רבא לר"נ לרב דאמר טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה עון כרת הותרה איסור מיתה מיבעיא
Il lui répondit : [Pour] son mari, c’est [comme] du profane, et le profane n’exige pas d’intention. Et d’où le dis-tu ? Car nous avons appris : une vague qui s’est détachée, contenant quarante séa, et qui est tombée sur un homme ou sur des ustensiles, ils sont purs. N’est-ce pas que l’homme est semblable aux ustensiles : de même que les ustensiles n’ont pas d’intention, de même l’homme n’exige pas d’intention ?
אמר ליה בעלה חולין הוא וחולין לא בעי כוונה ומנא תימרא דתנן גל שנתלש ובו ארבעים סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורין מאי לאו אדם דומיא דכלים מה כלים דלא מיכווני אף אדם נמי לא בעי כוונה
D’où [le sais-tu] ? Peut-être traitons-nous de [quelqu’un] assis qui attend le moment où la vague se détachera,
ממאי דלמא ביושב ומצפה עסקינן אימתי יתלש הגל
Original : Chullin 31a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.