On aurait pu penser : puisqu’elles sont interdites pour la tonte et le travail, leur sang devrait être enterré. Il nous enseigne [le contraire].
ס"ד אמינא הואיל ואסירי בגיזה ועבודה דמן לבעי קבורה קמשמע לן
’Houlin 36a חולין
On a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : « Et il boira le sang des tués » (Nb 23, 24) : à l’exclusion du sang qui jaillit [d’une saignée], qui ne rend pas réceptives les semences.
תנא דבי רבי ישמעאל (במדבר כג, כד) ודם חללים ישתה פרט לדם קילוח שאינו מכשיר את הזרעים
Nos maîtres ont enseigné : celui qui égorge et fait gicler du sang sur une courge : Rabbi dit : elle a été rendue réceptive ; Rabbi ’Hiya dit : on laisse [la chose] en suspens.
ת"ר השוחט והתיז דם על הדלעת רבי אומר הוכשר רבי חייא אומר תולין
Rabbi Ochaya dit : puisque Rabbi dit « elle a été rendue réceptive » et que Rabbi ’Hiya dit « on laisse en suspens », sur qui nous appuierons-nous ? Venez, appuyons-nous sur les paroles de Rabbi Chimon, car Rabbi Chimon disait : c’est l’abattage qui rend réceptif, et non le sang.
א"ר אושעיא מאחר שרבי אומר הוכשר ור' חייא אומר תולין אנו על מי נסמוך באו ונסמוך על דברי ר"ש שהיה ר"ש אומר שחיטה מכשרת ולא דם
Rav Papa dit : tous admettent que, là où le sang est présent du début jusqu’à la fin, tout le monde s’accorde qu’il rend réceptif. Ils divergent lorsque le sang a été essuyé entre un signe et l’autre : Rabbi pense que l’abattage existe du début jusqu’à la fin, et ce sang est un sang d’abattage ;
אמר רב פפא הכל מודים היכא דאיתיה לדם מתחלה ועד סוף כולי עלמא לא פליגי דמכשיר כי פליגי בנתקנח הדם בין סימן לסימן רבי סבר ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף והאי דם שחיטה הוא
Rabbi ’Hiya pense que l’abattage n’existe qu’à la fin, et ce sang est un sang de blessure. Et que signifie « on laisse en suspens » ? On laisse la chose en suspens jusqu’à la fin de l’abattage : si le sang est présent à la fin de l’abattage, il rend réceptif ; sinon, il ne rend pas réceptif.
רבי חייא סבר אינה לשחיטה אלא בסוף והאי דם מכה הוא ומאי תולין תולין הדבר עד גמר שחיטה אי איתיה לדם בסוף שחיטה מכשיר ואי לא לא מכשיר
Et que signifie « venez, appuyons-nous sur les paroles de Rabbi Chimon » ? Selon Rabbi Chimon, il ne rend pas réceptif ; selon Rabbi ’Hiya, il rend réceptif [si le sang est là à la fin] ;
ומאי באו ונסמוך על דברי ר"ש לר"ש לא מכשיר לרבי חייא מכשיר
mais lorsqu’il a été essuyé, du moins, ils s’accordent : l’un dit qu’il ne rend pas réceptif et l’autre dit qu’il ne rend pas réceptif. Rabbi est donc seul, et les paroles d’un seul ne valent pas face à deux.
בנתקנח מיהו אשוו להדדי מר לא מכשיר ומר לא מכשיר הוה ליה רבי חד ואין דבריו של אחד במקום שנים
Rav Achi dit : « on laisse en suspens » signifie pour toujours, et [il s’agit du cas où le sang] a été essuyé : Rabbi ’Hiya est dans le doute : l’abattage existe-t-il du début jusqu’à la fin, ou n’existe-t-il qu’à la fin ? Et que signifie « on laisse en suspens » ? On ne mange pas et on ne brûle pas.
רב אשי אמר תולין לעולם משמע ונתקנח לר' חייא ספוקי מספקא ליה אי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף או אינה לשחיטה אלא בסוף ומאי תולין לא אוכלין ולא שורפין
Et que signifie « venez, appuyons-nous sur les paroles de Rabbi Chimon » ? Selon Rabbi Chimon, il ne rend pas réceptif ; selon Rabbi ’Hiya, c’est un doute ; mais quant au brûlement, du moins, ils s’accordent : l’un ne le brûle pas et l’autre ne le brûle pas.
ומאי באו ונסמוך על דברי ר"ש לר"ש לא מכשיר לרבי חייא ספיקא לענין שריפה מיהו שוו להדדי מר לא שרפיה ומר לא שרפיה
Rabbi est donc seul, et les paroles d’un seul ne valent pas face à deux. Et voici ce qu’il veut dire : dans un cas comme celui-ci, on laisse en suspens : on ne mange pas et on ne brûle pas.
הוה ליה רבי חד ואין דבריו של אחד במקום שנים והכי קאמר כגון זאת תולין לא אוכלין ולא שורפין
Rabbi Chimon ben Lakich demanda : pour la farine sèche des offrandes de farine, compte-t-on un premier et un second [degré], ou ne compte-t-on pas de premier et de second ? L’attachement au sacré est-il efficace pour rendre [la chose] elle-même invalide, mais non pour y compter un premier et un second [degré] ? Ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ?
בעי ר"ש בן לקיש צריד של מנחות מונין בו ראשון ושני או אין מונין בו ראשון ושני כי מהניא חבת הקדש לאפסולי גופיה למימנא ביה ראשון ושני לא או דלמא לא שנא
Rabbi Éléazar dit : viens et entends : « De tout aliment qui se mange, [sur lequel viendra de l’eau] » (Lv 11, 34) : un aliment sur lequel est venue de l’eau a été rendu réceptif ; un aliment sur lequel n’est pas venue de l’eau n’a pas été rendu réceptif.
א"ר אלעזר ת"ש (ויקרא יא, לד) מכל האוכל אשר יאכל וגו' אוכל הבא במים הוכשר אוכל שאינו בא במים לא הוכשר
Rabbi Chimon ben Lakich ignore-t-il donc [la règle de] l’aliment sur lequel est venue de l’eau ? Voici ce que demande Rabbi Chimon ben Lakich : l’attachement au sacré équivaut-il à un aliment sur lequel est venue de l’eau, ou non ?
אטו רבי שמעון בן לקיש לית ליה אוכל הבא במים רבי שמעון בן לקיש הכי קמיבעיא ליה חבת הקדש כאוכל הבא במים דמי או לא
Rabbi Éléazar, lui aussi, parle de versets superflus : puisqu’il est écrit : « Et si de l’eau est mise sur une semence » (Lv 11, 38), pourquoi ai-je besoin de « De tout aliment qui se mange » ?
רבי אלעזר נמי מיתורי קראי קאמר מכדי כתיב (ויקרא יא, לח) וכי יותן מים על זרע מכל האוכל אשר יאכל למה לי
Original : Chullin 36a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.