rendent invalides les eaux de purification, sauf le pigeon, parce qu’il aspire. S’il en était ainsi [que le tassil est un pigeon], qu’on enseigne : sauf le pigeon et le tassil ! Rabbi Zeïra a dit : Celui-ci aspire et régurgite, celui-là aspire et ne régurgite pas.
פוסלין מי חטאת חוץ מן היונה מפני שמוצצת ואם איתא ליתני חוץ מיונה ותסיל א"ר זירא זה מוצץ ומקיא וזה מוצץ ואינו מקיא
Rav Yehouda a dit : Les koufchani tsoutsiyani sont valides pour l’autel, et ce sont les tourterelles de Ra’hava. On objecta : « L’hysope » (Nb 19, 6) : et non l’hysope grecque, ni l’hysope à fard, ni l’hysope romaine, ni l’hysope du désert, ni aucune hysope qui porte un nom qualificatif.
אמר רב יהודה הני כופשני צוצייני כשרים לגבי מזבח והן הן תורין של רחבה מיתיבי (במדבר יט, ו) אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כוחלי ולא אזוב רומי ולא מדברי ולא כל אזוב שיש לו שם לווי
Abayé a dit : Tout ce dont le nom a été modifié avant le don de la Torah, et dont la Torah s’est montrée stricte, porte un nom qualificatif et est invalide ; or ceux-ci, leur nom n’a pas été modifié avant le don de la Torah. Rava a dit : Ces koufchani tsoutsiyani, dans leur lieu [d’origine], on les appelle sans qualificatif.
אמר אביי כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה והקפידה תורה עליו יש לו שם לווי פסול והני לא נשתנו שמן קודם מתן תורה רבא אמר הני כופשני צוצייני באתרייהו סתמא קרי להו
Rav Yehouda a dit : Les karzi de Beit ’Hilfi sont permis, et ceux de Beit Karbi sont interdits. Ravina a dit : Et on inflige les coups de fouet à leur sujet au titre d’insecte ailé. Rav Yehouda a dit encore : Le tsarda est permis, le barda est interdit ; et ton moyen mnémotechnique : « à l’exception de lui-même ». Le marda est douteux.
אמר רב יהודה הני כרזי דבי חילפי שרו ודבי כרבי אסירי אמר רבינא ומלקינן עלייהו משום שרץ העוף ואמר רב יהודה צרדא שרי ברדא אסיר וסימניך בר מיניה מרדא ספקא
Rav Assi a dit : Il y a huit [espèces] douteuses : le ’houva, le ’houga, le souga et le harnouga, le touchlami et le marda, le ko’hilna et le bar nafa’ha. Quel est leur doute ? Les oiseaux purs, leur gésier se pèle, et les impurs, leur gésier ne se pèle pas ; or ceux-ci, leur gésier se pèle [seulement] au couteau.
אמר רב אסי שמונה ספיקות הן חובא חוגא סוגא והרנוגא תושלמי ומרדא כוחילנא ובר נפחא מאי ספיקייהו עופות טהורים קורקבנן נקלף וטמאין אין קורקבנן נקלף והני קורקבנן נקלף בסכינא
Mais il y avait cet oison chez Mar Chmouel dont le gésier ne se pelait pas ; on le plaça au soleil, et lorsqu’il se ramollit, il se pela ! Là, lorsqu’il se ramollit, il se pela à la main ; ici, même lorsqu’il se ramollit, il ne se pèle qu’au couteau.
והא ההיא בר אווזא דהוה בי מר שמואל דלא הוה קא מקלף קורקבניה ואותביה בשימשא וכיון דרפי איקליף התם כי רפי איקליף בידא הכא אע"ג דרפי לא מקליף אלא בסכינא
Abayé a dit : Le coq des marais est l’une des huit [espèces] douteuses, et c’est le mardo. Rav Papa a dit : Le coq des marais est interdit, la poule des marais est permise ; et ton moyen mnémotechnique : un Ammonite et non une Ammonite. Mérimar exposa : La poule des marais est interdite. On l’a vue saisir [une proie] et la manger ; et c’est la girouta.
אמר אביי תרנגולא דאגמא חד משמונה ספיקות הוא והיינו מרדו אמר רב פפא תרנגולא דאגמא אסירא תרנגולתא דאגמא שריא וסימניך עמוני ולא עמונית דרש מרימר תרנגולתא דאגמא אסירא חזיוה דדרסה ואכלה והיינו גירותא
Rav Chabour a dit : L’andrafta est permise, la pirouz andrafta est interdite ; et ton moyen mnémotechnique : Pirouz le méchant. Rav Houna a dit : Le bounia est permis, le parva est interdit ; et ton moyen mnémotechnique : Parvaa le mage.
אמר רב שבור אנדרפטא שרי פירוז אנדרפטא אסור וסימניך פירוז רשיעא אמר רב הונא בוניא שרי פרוא אסיר וסימניך פרואה אמגושא
Rav Papa a dit : Le mardo qui étend [ses ailes] et mange est permis ; celui qui se prosterne et mange est interdit ; et ton moyen mnémotechnique : « Tu ne te prosterneras pas devant un autre dieu » (Ex 34, 14). Chmouel a dit : Le chatia ’hamra est interdit ; et ton moyen mnémotechnique : ceux qui ont bu du vin sont inaptes au service. Et Chmouel a dit : Le mazga ’hamra est interdit ;
אמר רב פפא מרדו זגיד ואכיל שרי סגיד ואכיל אסור וסימניך (שמות לד, יד) לא תשתחוה לאל אחר אמר שמואל שתיא חמרא אסירא וסימניך שתויי יין פסולין לעבודה ואמר שמואל מזגא חמרא אסירא
Original : Chullin 62b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.