voyons : le Deutéronome vient ajouter. Pourquoi ici est-il écrit daa, et pourquoi là est-il écrit raa et n’est-il pas écrit daa ? On en déduit donc que la raa et la daa sont une seule espèce.
מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב דאה ומ"ש הכא דכתיב ראה ולא כתיב דאה אלא ש"מ מין ראה ודאה אחת היא
Il y en a encore vingt-cinq ! Abayé a dit : De même que la raa et la daa sont une seule [espèce], de même l’aya et la daya sont une seule [espèce]. Car si tu pensais qu’elles sont deux, voyons : le Deutéronome vient ajouter ; pourquoi ici est-il écrit « selon son espèce » après l’aya, et pourquoi là est-il écrit « selon son espèce » après la daya ? On en déduit donc que l’aya et la daya sont une seule [espèce].
ואכתי כ"ה הוו אמר אביי כשם שראה ודאה אחת היא כך איה ודיה אחת היא דאי ס"ד תרתי אינון מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב למינה אאיה ומ"ש התם דכתיב למינה אדיה אלא ש"מ איה ודיה אחת היא
Mais puisque l’aya et la daya sont une seule [espèce], pourquoi fallait-il écrire aya et daya ? Comme on l’a enseigné : Rabbi dit : Je lis aya, daya ; pourquoi cela a-t-il été dit ? Afin de ne pas donner prise à un contradicteur pour contester, de sorte que tu ne l’appelles pas aya alors qu’il l’appelle daya, ou que tu ne l’appelles pas daya alors qu’il l’appelle aya. C’est pourquoi il est écrit dans le Deutéronome : « la raa, l’aya et la daya selon son espèce » (Dt 14, 13).
וכי מאחר שאיה ודיה אחת היא למה ליה למיכתב איה ודיה כדתניא רבי אומר אקרא אני איה דיה למה נאמרה כדי שלא תתן פתחון פה לבעל דין לחלוק שלא תהא אתה קורא איה והוא קורא דיה אתה קורא דיה והוא קורא איה לכך כתב במשנה תורה (דברים יד, יג) והראה ואת האיה והדיה למינה
On objecta : Pourquoi [ces listes] ont-elles été répétées ? Pour les quadrupèdes, à cause du chessoua ; et pour les oiseaux, à cause de la raa. N’est-ce pas que, comme pour les quadrupèdes, là c’est pour ajouter, pour les oiseaux aussi c’est pour ajouter ? Non : là, c’est pour ajouter ; ici, c’est pour expliquer.
מיתיבי למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה מאי לאו מדבהמה דהתם לאוסופי עופות נמי לאוסופי לא התם לאוסופי הכא לפרושי
Et cela diverge de Rabbi Abbahou, car Rabbi Abbahou a dit : La raa, c’est l’aya. Et pourquoi est-elle appelée raa ? Parce qu’elle voit (roa) extrêmement loin ; et ainsi il est dit : « Sentier que l’oiseau de proie ne connaît pas, que l’œil de l’aya n’a pas aperçu » (Jb 28, 7). On a enseigné : Elle se tient en Babylonie et voit une charogne en terre d’Israël.
ופליגא דרבי אבהו דא"ר אבהו ראה זו איה ולמה נקרא שמה ראה שרואה ביותר וכן הוא אומר (איוב כח, ז) נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל
Puisque la raa est l’aya, on en déduit que la daa n’est pas la raa. Voyons : le Deutéronome vient ajouter ; pourquoi ici est-il écrit daa et pourquoi là n’est-il pas écrit daa ? N’est-ce pas qu’on en déduit que la daa, la raa et l’aya sont une seule [espèce] ?
מדראה היינו איה מכלל דדאה לאו היינו ראה מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב דאה ומאי שנא התם דלא כתיב דאה אלא לאו ש"מ דאה וראה ואיה אחת היא
Et puisque la raa est l’aya, on en déduit que la daya n’est pas l’aya. Pourquoi là est-il écrit « selon son espèce » après l’aya, et pourquoi ici n’est-il pas écrit « selon son espèce » après l’aya mais après la daya ? On en déduit donc que la daa, la raa, la daya et l’aya sont une seule [espèce].
ומדראה היינו איה מכלל דדיה לאו היינו איה מאי שנא התם דכתיב למינהו אאיה ומ"ש הכא דלא כתיב למינהו אאיה אלא אדיה אלא ש"מ דאה וראה דיה ואיה אחת היא
On a enseigné : Issi ben Yehouda dit : Il y a cent oiseaux impurs en Orient, et tous sont de l’espèce de l’aya. Avimi, fils de Rabbi Abbahou, a enseigné : Il y a sept cents espèces de poissons, huit cents espèces de sauterelles, et les oiseaux sont innombrables. Les oiseaux ? Il y en a vingt-quatre ! Dis plutôt : les oiseaux purs sont innombrables.
תניא איסי בן יהודה אומר מאה עופות טמאין יש במזרח וכולן מין איה הן תני אבימי בריה דר' אבהו ז' מאות מיני דגים הן וח' מאות מיני חגבים ולעופות אין מספר עופות כ"ד הוו אלא ולעופות טהורים אין מספר
On a enseigné : Rabbi dit : Il est manifeste et connu devant Celui qui a parlé et le monde fut, que les quadrupèdes impurs sont plus nombreux que les purs ; c’est pourquoi le verset a énuméré les purs. Il est manifeste et connu devant Celui qui a parlé et le monde fut, que les oiseaux purs sont plus nombreux que les impurs ; c’est pourquoi le verset a énuméré les impurs.
תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבהמה טמאה מרובה מן הטהורות לפיכך מנה הכתוב בטהורה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובין על הטמאין לפיכך מנה הכתוב בטמאין
Que vient-il nous apprendre ? Comme l’a dit Rav Houna au nom de Rav — et certains disent : Rav Houna a dit au nom de Rav, au nom de Rabbi Meïr : On doit toujours enseigner à son élève par la voie la plus courte.
מאי קמ"ל כדרב הונא אמר רב ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה
Rabbi Yits’hak a dit : Un oiseau pur se mange sur la foi d’une tradition. Le chasseur est cru lorsqu’il dit : Mon maître m’a transmis que cet oiseau est pur. Rabbi Yo’hanan a dit : À condition qu’il connaisse bien [les oiseaux] et leurs noms.
א"ר יצחק עוף טהור נאכל במסורת נאמן הצייד לומר עוף זה טהור מסר לי רבי א"ר יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן
Rabbi Zeïra demanda : Son maître est-il un sage, ou son maître est-il un chasseur ? Viens et entends, car Rabbi Yo’hanan a dit : À condition qu’il connaisse bien [les oiseaux] et leurs noms. Si tu dis que son maître est un chasseur, c’est bien ; mais si tu dis que son maître est un sage, certes il a appris leurs noms, mais eux-mêmes, les connaît-il ? N’est-ce pas qu’on en déduit que son maître est un chasseur ? On en déduit [cela].
בעי ר' זירא רבו חכם או רבו צייד ת"ש דא"ר יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן אי אמרת בשלמא רבו צייד שפיר אלא אי אמרת רבו חכם בשלמא שמייהו גמיר להו אלא אינהו מי ידע להו אלא לאו ש"מ רבו צייד ש"מ
Les Sages ont enseigné : On achète des œufs aux idolâtres en tout lieu, et l’on ne craint ni [qu’ils proviennent de bêtes] mortes ni de bêtes atteintes d’une lésion mortelle (terefa).
ת"ר לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים בכל מקום ואין חוששין לא משום נבלות ולא משום טרפות
Mais peut-être sont-ils d’un oiseau impur ? Le père de Chmouel a dit : [Il s’agit du cas] où il dit : [Ils sont] de tel oiseau, qui est pur. Qu’il dise [simplement] : d’un oiseau pur ! Si c’était ainsi, il aurait de quoi se dérober.
ודילמא דעוף טמא נינהו אמר אבוה דשמואל באומר של עוף פלוני טהור ולימא של עוף טהור אי הכי אית ליה לאישתמוטי
Qu’on les examine d’après les signes ! Car on a enseigné : Comme les signes des œufs, ainsi les signes des poissons. Les signes des poissons, tu penses ? Le Miséricordieux a dit : des nageoires et des écailles ! Dis plutôt : ainsi les signes
ולבדוק בסימנין דתניא כסימני ביצים כך סמני דגים סימני דגים ס"ד סנפיר וקשקשת אמר רחמנא אלא אימא כך סימני
Original : Chullin 63b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.