en deux mots, on en déduit que ce sont deux noms.
בתרתי תיבות ש"מ תרי שמות נינהו
’Houlin 65a חולין
Structure du débat :Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais alors, « Kedorlaomer » (Gn 14, 4), que le scribe écrit en deux [mots], serait-ce aussi deux noms ? On répond : là, il l’écrit en deux mots, mais il ne le sépare pas sur deux lignes ; ici, il le sépare même sur deux lignes.
אלא מעתה (בראשית יד, ד) את כדר לעומר דפסק להו ספרא בתרי הכי נמי דתרתי שמי נינהו אמרי התם בשתי תיבות פסיק להו בשני שיטין לא פסיק להו אבל הכא אפי' בשני שיטין נמי פסיק להו:
Mais les Sages ont dit : tout oiseau, etc. On a enseigné : Rabban Gamliel dit : [Un oiseau] qui saisit [sa proie] et la mange, on sait qu’il est impur ; s’il a un doigt supplémentaire, un jabot, et que son gésier se pèle, on sait qu’il est pur. Rabbi Éléazar fils de Rabbi Tsadok dit : On tend pour lui une corde ; s’il divise ses pattes, deux [doigts] d’un côté et deux de l’autre, il est impur ; trois d’un côté et un de l’autre, il est pur. Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Tout oiseau qui attrape [sa nourriture] en l’air est impur.
אבל אמרו חכמים כל עוף [וכו']: תניא רבן גמליאל אומר דורס ואוכל בידוע שהוא טמא יש לו אצבע יתירה וזפק וקרקבנו נקלף בידוע שהוא טהור ר"א בר' צדוק אומר מותחין לו חוט של משיחה אם חולק את רגליו שתים לכאן ושתים לכאן טמא שלש לכאן ואחת לכאן טהור ר"ש בן אלעזר אומר כל עוף הקולט מן האויר טמא
Le moineau aussi attrape [en l’air] ! Abayé a dit : Ils parlent de celui qui attrape et mange [en l’air].
ציפרתא נמי מקלט קלטה אמר אביי קולט ואוכל קאמרי
D’autres disent : [S’il] demeure avec des impurs, il est impur ; avec des purs, il est pur.
אחרים אומרים שכן עם טמאים טמא עם טהורים טהור
Selon qui ? Selon Rabbi Eliézer, car on a enseigné : Rabbi Eliézer dit : Ce n’est pas pour rien que l’étourneau est allé auprès du corbeau, mais parce qu’il est de son espèce. Tu peux même dire [que c’est] selon les Sages : nous parlons [d’un oiseau qui] demeure [avec eux] et leur ressemble.
כמאן כר' אליעזר דתניא ר"א אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו אפי' תימא רבנן שכן ונדמה קאמרינן:
Et pour les sauterelles, tout ce qui a, etc. Qu’est-ce que « la plus grande partie » ? Rav Yehouda a dit au nom de Rav : La plus grande partie de sa longueur. Certains disent : La plus grande partie de sa circonférence. Rav Papa a dit : C’est pourquoi nous exigeons la plus grande partie de sa longueur et nous exigeons la plus grande partie de sa circonférence.
ובחגבים כל שיש לו כו': מאי רובו אמר רב יהודה אמר רב רוב ארכו ואמרי לה רוב הקיפו אמר רב פפא הלכך בעינן רוב ארכו ובעינן רוב הקיפו
Les Sages ont enseigné : S’il n’en a pas maintenant mais qu’ils doivent pousser plus tard, comme le za’hal, il est permis. Rabbi Éléazar fils de Rabbi Yossé dit : « Qui ont des pattes articulées » (Lv 11, 21) : même s’il n’en a pas maintenant mais qu’elles doivent pousser plus tard. Qu’est-ce que le za’hal ? Abayé a dit : L’askarin.
ת"ר אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הזחל מותר ר"א בר' יוסי אומר (ויקרא יא, כא) אשר לא כרעים אף על פי שאין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן מאי זחל אמר אביי אסקרין
Les Sages ont enseigné : « Voici ceux d’entre eux que vous mangerez : l’arbé », etc. (Lv 11, 22). L’arbé, c’est le govaï ; le salam, c’est le rachon ; le ’hargol, c’est le nipoul ; le ’hagav, c’est le gadyan. Pourquoi est-il dit « selon son espèce », « selon leur espèce », « selon leur espèce », « selon leur espèce » (Lv 11, 22), quatre fois ? Pour inclure la tsiporet des vignes, la yo’hana de Jérusalem, l’artsoviya et la razbanit.
ת"ר (ויקרא יא, כב) את אלה מהם תאכלו את הארבה וגו' ארבה זה גובאי סלעם זה רשון חרגול זה ניפול חגב זה גדיאן מה ת"ל (ויקרא יא, טו) למינו למינהו למינהו למינהו ד' פעמים להביא ציפורת כרמים ויוחנא ירושלמית והערצוביא והרזבנית
L’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : Ce sont des généralités de généralités et des détails de détails. L’arbé, c’est le govaï ; « selon son espèce », pour inclure
דבי ר' ישמעאל תנא אלו כללי כללות ואלו פרטי פרטות ארבה זה גובאי למינו להביא
Original : Chullin 65a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.