Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
des [jours] dispersés ? Les Sages ne disent-ils pas qu’elle compte à partir du second enfant ? N’est-ce donc pas Rabbi Yehouda ? Déduis-en qu’il admet la rigueur mais n’admet pas l’indulgence.
מפוזרין הא אמרי רבנן לולד שני מניא אלא לאו ר' יהודה היא וש"מ חומרא אית ליה קולא לית ליה
Et Rav Achi dit encore : Viens écouter : « Et six jours » (Lv 12, 5) : pourrait-on penser [qu’ils soient] consécutifs ou dispersés ? Le verset dit « soixante » : de même que les soixante sont tous consécutifs, de même les six sont tous consécutifs. De qui est-ce ? Diras-tu des Sages ? Y a-t-il donc, selon les Sages, des [jours] dispersés ? Les Sages ne disent-ils pas qu’elle compte à partir du second enfant ?
ועוד אמר רב אשי ת"ש (ויקרא יב, ה) וששת ימים יכול בין רצופין ובין מפוזרין ת"ל ששים מה ששים כולן רצופין אף ששה כולן רצופין מני אלימא רבנן מי אית להו לרבנן מפוזרין האמרי רבנן לולד שני מניא
MICHNA: Ceux-ci apportent un sacrifice variable (« qui monte et descend ») : pour l’audition de la voix [d’adjuration], pour l’énoncé des lèvres, pour l’impureté du Sanctuaire et de ses choses saintes ; ainsi que l’accouchée et le lépreux.
מתני׳ אלו מביאין קרבן עולה ויורד על שמיעת קול ועל בטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו והיולדת והמצורע:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : Il en est qui apporte selon la pauvreté et la richesse, il en est qui apporte selon la pauvreté, et il en est qui apporte selon l’extrême pauvreté.
גמ׳ תנו רבנן יש מביא בדלות ועשירות ויש מביא בדלות ויש מביא בדלי דלות
L’accouchée apporte selon la pauvreté et la richesse ; le lépreux apporte selon la pauvreté ; [pour] l’audition de la voix, l’énoncé des lèvres et l’impureté du Sanctuaire et de ses choses saintes, on apporte selon la pauvreté et l’extrême pauvreté.
יולדת מביאה בדלות ועשירות מצורע מביא בדלות שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו מביאין בדלות ודלי דלות
Il est enseigné ailleurs : Il en est qui apporte un à la place d’un, il en est qui apporte deux à la place de deux, il en est qui apporte deux à la place d’un, il en est qui apporte un à la place de deux. De là tu apprends [qu’on est tenu] au dixième d’épha pour une perouta.
תניא אידך יש מביא אחד תחת אחד יש מביא שנים תחת שנים יש מביא שנים תחת אחד יש מביא אחד תחת שנים מכאן אתה למד לעשירית האיפה בפרוטה:
L’accouchée apporte un à la place d’un : un seul oiseau [demeure], et un oiseau à la place de l’agneau. Le lépreux : deux oiseaux à la place de deux agneaux. [Pour] l’audition de la voix, l’énoncé des lèvres et l’impureté du Sanctuaire et de ses choses saintes, on apporte deux oiseaux à la place d’une brebis, et l’on apporte, dans l’extrême pauvreté, un dixième d’épha à la place de deux oiseaux.
יולדת מביאה אחת תחת אחת פרידה אחת ועוף תחת כבש מצורע שתי פרידין תחת שני כבשים שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו מביאין ב' פרידין תחת כבשה אחת ומביאין בדלי דלות עשירית האיפה תחת שתי פרידין
Il enseigne : « De là tu apprends [qu’on est tenu] au dixième d’épha qui [vaut] une perouta. » D’où le savons-nous ? Car nos maîtres ont enseigné : Celui qui dit : « Je m’engage [à offrir] un séla pour l’autel » apporte un agneau, car rien n’est offert pour un séla sinon un agneau.
קתני מכאן אתה למד לעשירית האיפה שהיא בפרוטה מנלן דת"ר האומר הרי עלי בסלע למזבח מביא כבש שאין דבר קרב בסלע אלא כבש
D’où cela ? De ce que le Miséricordieux a dit : « un bélier d’acham, à l’estimation en argent de sicles » (Lv 5, 15) ; on en déduit que l’agneau d’un an [vaut] un séla, comme il est écrit : « un agneau d’un an » (Nb 6, 12). Et nous avons appris : Les paires d’oiseaux se sont établies ce jour-là à un quart [de dinar].
ממאי מדאמר רחמנא (ויקרא ה, טו) איל אשם בכסף שקלים מכלל דכבש בן שנה בסלע מדכתיב (במדבר ו, יב) כבש בן שנתו ותנן עמדו קינין בו ביום ברבעתים
Et de même que le Miséricordieux a eu pitié du pauvre, pour [que son offrande] soit le seizième de [celle de] la richesse, de même le Miséricordieux a eu pitié de l’extrêmement pauvre, pour [que son offrande] soit le seizième de [celle de] la pauvreté.
ומדחס רחמנא עליה דדלות למיהוי חד משית עשר בעשירות חס רחמנא עליה דדלי דלות למיהוי חד משית עשר בדלות
S’il en est ainsi, combien vaut [l’offrande de] la pauvreté ? Un quart. Et combien de peroutot y a-t-il dans un quart ? Quarante-huit peroutot. Le seizième de [l’offrande de] la pauvreté, combien est-ce ? Trois peroutot.
א"כ דלות כמה הויא ריבעא וכמה פריטי בריבעא ארבעים ותמניא פריטי חד משית עשר כמה הוי דדלות תלתא פריטי
Alors qu’il enseigne : « De là tu apprends [qu’on est tenu] au dixième d’épha pour une perouta », pourquoi une perouta ? Tu as dit que le dixième d’épha est [l’offrande de] l’extrême pauvreté, et tu as dit que nous la calculons comme le seizième de la pauvreté, ce qui fait trois peroutot !
דקתני מכאן אתה למד לעשירית האיפה בפרוטה אמאי פרוטה האמרת עשירית האיפה דלי דלות הוא ואמרת חד משית סרי דדלות הוא דחשבינן דג' פריטי הויין
Le tanna l’apprend de l’accouchée, qui apporte un seul oiseau à la place de l’agneau, ce qui fait le trente-deuxième de l’agneau. Et jusque-là, l’extrême pauvreté, combien est-ce ? Le seizième de la pauvreté, car d’où l’apprend-il ? De l’agneau et du bélier ; jusque-là, cela fait une perouta et demie.
תנא מיולדת יליף דמתיא פרידה אחת תחת כבש דהוי חד מתלתין ותרין דכבש ועד כאן דלי דלות כמה הוי חד משית עשר בדלות דמהיכא יליף מכבש ואיל עד כאן פרוטה ופלגא הוי
Rava dit : Il apprend toute la chose de l’accouchée, et voici ce qu’il dit : De même que le Miséricordieux a eu pitié du pauvre, pour [que son offrande] soit le trente-deuxième de [celle de] la richesse — et de quoi s’agit-il ? de l’accouchée —, de même le Miséricordieux a eu pitié de l’extrêmement pauvre, pour [que son offrande] soit le trente-deuxième de [celle de] la pauvreté.
אמר רבא כולה מילתא מיולדת יליף וה"ק מדחס רחמנא עליה דדלות למיהוי חד מתלתין ותרין בעשירות ומאי היא יולדת הכי חס רחמנא עליה דדלי דלות למיהוי חד מן תלתין ותרין בדלות
S’il en est ainsi, cela fait moins d’un quart de perouta ! C’est bien le cas, mais il n’est pas convenable d’apporter moins d’une perouta au Lieu [saint]. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
א"ה (נכי) ריבעא דפרוטה הוי ה"נ אלא דלאו אורח ארעא לאיתויי פחות מפרוטה למקום:
MICHNA: En quoi la servante diffère-t-elle de toutes les unions interdites, pour ne leur être égalée ni quant à la peine ni quant au sacrifice ? Pour toutes les unions interdites, [on apporte] un ’hatat, et pour la servante un acham ; pour toutes les unions interdites, une femelle, et pour la servante un mâle.
מתני׳ מה בין שפחה לבין כל העריות שלא שוותה להן לא בעונש ולא בקרבן שכל העריות בחטאת ושפחה באשם כל העריות בנקבה ושפחה בזכר
Pour toutes les unions interdites, l’homme et la femme sont égaux quant aux coups de fouet et au sacrifice ; mais pour la servante, [l’Écriture] n’a pas égalé l’homme à la femme quant aux coups de fouet, ni la femme à l’homme quant au sacrifice.
כל העריות אחד האיש ואחד האשה שוין במכות ובקרבן ובשפחה לא השוה לא האיש לאשה במכות ולא השוה אשה לאיש בקרבן
Pour toutes les unions interdites, [l’Écriture] a rendu celui qui amorce [le rapport] semblable à celui qui l’achève, et l’on est redevable pour chaque rapport.
כל העריות עשה בהן את המערה כגומר וחייב על כל ביאה וביאה
Voici une rigueur qu’elle a appliquée à la servante :
זו חומר החמיר בשפחה
Original : Keritot 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.