elle y a rendu l’acte intentionnel semblable à l’acte involontaire.
שעשה בה את המזיד כשוגג
Keritot 11a כריתות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Quelle servante ? Toute celle qui est à moitié servante et à moitié libre, ainsi qu’il est dit : « et rachetée, elle n’a pas été rachetée » (Lv 19, 20), telles sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Yichmaël dit : C’est une servante certaine. Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : Toutes les unions interdites sont explicitées, et il ne nous reste que celle qui est à moitié servante et à moitié libre.
איזו שפחה כל שחציה שפחה וחציה בת חורין שנאמר (ויקרא יט, כ) והפדה לא נפדתה דברי ר' יהודה ר' ישמעאל אומר זו היא שפחה ודאית ר' אליעזר בן יעקב אומר כל עריות מפורשות ושיור אין לנו אלא חציה שפחה וחציה בת חורין:
GUEMARA: D’où savons-nous qu’elle est fouettée et que lui n’est pas fouetté ? Car nos maîtres ont enseigné : « Il y aura enquête (bikoret) » (Lv 19, 20) : cela enseigne qu’elle est fouettée. Pourrait-on penser que tous deux sont fouettés ? Le verset dit « elle sera » : elle est fouettée et lui n’est pas fouetté.
גמ׳ מנלן דהיא לקי והוא לא לקי דתנו רבנן (ויקרא יט, כ) בקורת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהן לוקין תלמוד לומר תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה
Et d’où [savons-nous] que ce bikoret est un terme désignant la flagellation ? Rabbi Its’hak dit : Qu’elle soit [soumise] à des lectures, comme il est enseigné : Le plus grand des juges lit [les versets], le second compte, le troisième dit : « Frappe-le ! » Rav Achi dit : « Il y aura évaluation », comme nous avons appris : On ne l’évalue qu’en coups susceptibles d’être divisés par trois.
ומנין דהדין בקורת לישנא דמלקות הוא א"ר יצחק תהא בקראי כדתניא גדול הדיינין מקרא שני מונה שלישי אומר הכהו רב אשי אומר בביקור תהיה כדתנן אין אומדין אותו אלא מכות הראוין להשתלש
Nos maîtres ont enseigné : Lorsque la femme est fouettée, l’homme apporte un sacrifice ; lorsque la femme n’est pas fouettée, l’homme n’apporte pas de sacrifice. D’où le savons-nous ? Rava dit : Car il est écrit : « Et un homme qui couche avec une femme, d’une couche séminale, et elle est une servante destinée à un homme, et rachetée, elle n’a pas été rachetée, ou la liberté ne lui a pas été donnée » (Lv 19, 20).
ת"ר בזמן שהאשה לוקה האיש מביא קרבן אין האשה לוקה אין האיש מביא קרבן מנלן אמר רבא דכתיב (ויקרא יט, כ) ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה
Or, jusqu’ici le verset parle de l’homme : qu’il écrive « et il apportera son acham à l’Éternel », et qu’il écrive à la fin « il y aura enquête » ! Pourquoi le Miséricordieux a-t-il écrit d’abord « il y aura enquête », et écrit-il à la fin « et il apportera son acham à l’Éternel » (Lv 19, 21) ? Voici ce qu’il dit : Si elle est [soumise] à l’enquête, il apportera son acham à l’Éternel ; et s’il n’y a pas d’enquête, lui n’apportera pas son acham.
מכדי עד הכא באיש קא משתעי קרא נכתוב והביא את אשמו לה' ולבסוף לכתוב בקורת תהיה אמאי כתב רחמנא ברישא בקורת תהיה ולבסוף כתב והביא את אשמו לה' ה"ק אם בקורת תהיה היא והביא את אשמו לה' ואם לא תהיה בקורת לא יביא הוא את אשמו
Dis plutôt : c’est lui que le verset a exclu, mais elle, qu’elle soit fouettée et apporte un sacrifice ! Il est écrit : « et il apportera son acham à l’Éternel ».
אימא הוא מעטיה קרא אבל היא תילקי ותיתי קרבן והביא את אשמו לה' כתיב
Rabbi Its’hak dit : On n’est jamais redevable que pour une servante ayant déjà eu des rapports, ainsi qu’il est dit : « et elle est une servante destinée (ne’heréfet) à un homme ». Et d’où entend-on que ce ne’heréfet est un terme de changement ? Car il est écrit : « et elle étendit sur lui des grains broyés (harifot) » (2 S 17, 19) ; et si tu veux, je dirai : « Si tu piles le sot dans un mortier, au milieu des grains broyés, avec un pilon » (Pr 27, 22).
א"ר יצחק לעולם אינו חייב אלא על שפחה בעולה בלבד שנאמר והיא שפחה נחרפת לאיש ומאי משמע דהאי נחרפת לישנא דשנויי הוא דכתיב (שמואל ב יז, יט) ותשטח עליו הריפות ואב"א (משלי כז, כב) אם תכתוש האויל במכתש בתוך הריפות בעלי
« Ils donnèrent leur main pour renvoyer leurs femmes, et, coupables, [offrirent] un bélier de menu bétail pour leur culpabilité » (Esd 10, 19). Rav ’Hisda dit : Cela enseigne qu’ils avaient tous eu des rapports avec des servantes destinées [à un homme].
(עזרא י, יט) ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם אמר רב חסדא מלמד שכולן שפחות חרופות בעלו:
« Quelle servante, etc. » Nos maîtres ont enseigné : « Et rachetée » : pourrait-on penser [qu’elle l’est] entièrement ? Le verset dit : « elle n’a pas été rachetée ». Pourrait-on penser [qu’elle] n’a pas été rachetée [du tout] ? Le verset dit : « et rachetée ».
איזוהי שפחה כו': ת"ר והפדה יכול כולה ת"ל לא נפדתה יכול לא נפדתה ת"ל והפדה
Comment donc ? Rachetée et non rachetée : à moitié servante et à moitié libre, et fiancée à un esclave hébreu, telles sont les paroles de Rabbi Akiva. Rabbi Yichmaël dit : Le verset parle d’une servante cananéenne fiancée à un esclave hébreu. S’il en est ainsi, que vient enseigner « et rachetée, elle n’a pas été rachetée » ? La Torah a parlé selon le langage des hommes.
הא כיצד פדויה ואינה פדויה חציה שפחה וחצייה בת חורין ומאורסת לעבד עברי דברי ר"ע רבי ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד עברי א"כ מה ת"ל והפדה לא נפדתה דברה תורה כלשון בני אדם
Rabbi Éléazar ben Azaria dit : Toutes les unions interdites nous sont explicitées ; il nous reste celle qui est à moitié servante et à moitié libre, fiancée à un esclave hébreu. D’autres disent : « Ils ne seront pas mis à mort, car elle n’a pas été affranchie » (Lv 19, 20) : le verset parle d’une servante cananéenne fiancée à un esclave cananéen.
ר' אלעזר בן עזריה אומר כל עריות מפורשות לנו משוייר לנו חציה שפחה וחציה בת חורין ומאורסת לעבד עברי אחרים אומרים (ויקרא יט, כ) לא יומתו כי לא חופשה בשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד כנעני
Selon Rabbi Yichmaël, on comprend « et rachetée, elle n’a pas été rachetée », comme il l’enseigne : la Torah a parlé selon le langage des hommes ; mais ce qu’il enseigne, « fiancée à un esclave hébreu », d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « car elle n’a pas été affranchie » : on en déduit que lui est affranchi.
לר' ישמעאל בשלמא והפדה לא נפדתה כדקתני דברה תורה כלשון בני אדם אלא דקתני מאורסת לעבד עברי מנלן דכתיב כי לא חופשה מכלל דהוא חופש
Rabbi Éléazar ben Azaria, n’est-ce pas la même chose que Rabbi Akiva ? Il parle à Rabbi Yichmaël [et lui dit] : Moi aussi, en général, je pense comme toi que la Torah a parlé selon le langage des hommes ; mais ici c’est différent : puisque le verset a écrit « car elle n’a pas été affranchie », pourquoi ai-je besoin de « et rachetée, elle n’a pas été rachetée » ? Déduis-en qu’il vient pour celle qui est à moitié servante et à moitié libre.
ר' אלעזר בן עזריה היינו ר"ע לר' ישמעאל קאמר לדידי בעלמא כוותיך סבירא ליה דדברה תורה כלשון בני אדם והכא שאני מכדי כתיב ליה קרא כי לא חופשה והפדה לא נפדתה ל"ל ש"מ להכי אתא לחציה שפחה וחציה בת חורין
Selon les « autres », on comprend « et rachetée, elle n’a pas été rachetée » : il pense que la Torah a parlé selon le langage des hommes ; mais l’esclave cananéen, d’où le savons-nous ? Le verset dit : « car elle n’a pas été affranchie » : si cela ne peut se rapporter à elle, rapporte-le à lui.
לאחרים בשלמא והפדה לא נפדתה קסבר דברה תורה כלשון בני אדם אלא הא דעבד כנעני מנלן אמר קרא כי לא חופשה אם אינו ענין לדידה תנהו ענין לדידיה:
MICHNA: Pour toutes les unions interdites, qu’il s’agisse d’un adulte ou d’un mineur, le mineur est exempt ; qu’il s’agisse d’un homme éveillé ou endormi, celui qui dort est exempt ; qu’il s’agisse d’un acte involontaire ou intentionnel, l’involontaire [est passible] d’un ’hatat et l’intentionnel du retranchement (karet).
מתני׳ כל עריות אחד גדול ואחד קטן קטן פטור אחד ער ואחד ישן ישן פטור אחד שוגג ואחד מזיד שוגג בחטאת ומזיד בהכרת:
GUEMARA: Et ici [pour la servante], le mineur serait-il redevable ? Rav Yehouda dit : Voici ce qu’il enseigne : Pour toutes les unions interdites, qu’il s’agisse d’un adulte ou d’un mineur, le mineur est exempt et l’adulte redevable ; et ici, même l’adulte est exempt. Pourquoi ? Parce qu’ils sont mis en parallèle l’un avec l’autre.
גמ׳ והכא חייב קטן א"ר יהודה הכי קתני כל עריות אחד גדול ואחד קטן קטן פטור וגדול חייב והכא גדול נמי פטור מ"ט דהא מקשיין אהדדי
« Pour toutes les unions interdites, qu’il s’agisse d’un homme éveillé ou endormi, celui qui dort est exempt » : et ici, celui qui dort serait-il aussi redevable ? Rav Yehouda dit au nom de Rav : Voici ce qu’il enseigne : Pour toutes les unions interdites, qu’il s’agisse d’un homme éveillé ou endormi, celui qui dort est exempt et celui qui est éveillé redevable ; et ici, même celui qui est éveillé est exempt. Pourquoi ? Parce qu’ils sont mis en parallèle l’un avec l’autre.
כל עריות אחד ניעור ואחד ישן ישן פטור וכאן ישן נמי חייב א"ר יהודה אמר רב הכי קתני כל עריות אחד ניעור ואחד ישן ישן פטור וניעור חייב וכאן אפילו ניעור פטור מ"ט דמקשיין אהדדי
Un tanna enseigna devant Rav Chéchet : On a rendu celui qui achève [le rapport] semblable à celui qui l’amorce, celui qui a l’intention semblable à celui qui ne l’a pas, [le rapport] naturel semblable à celui qui ne l’est pas, celui qui est éveillé semblable à celui qui dort.
תני תנא קמיה דרב ששת עשו גומר כמערה מתכוין כשאין מתכוין כדרכה כשלא כדרכה ניעור כישן
Il lui dit : Que dis-tu ? Si tu l’enseignes au sujet de la servante destinée, pourquoi « on a rendu celui qui achève semblable à celui qui amorce » ? Celui qui achève avec une servante destinée est redevable, celui qui amorce n’est pas redevable ! Et en outre, « celui qui a l’intention semblable à celui qui ne l’a pas » : s’il en a l’intention, il est redevable ; sinon, il n’est pas redevable.
א"ל מאי קאמרת אי בשפחה חרופה קתני אמאי עשו גומר כמערה גומר בשפחה חרופה מיחייב מערה לא מיחייב ותו מתכוין כשאינו מתכוין אי מכוונה מיחייבא אי לא לא מיחייבא
Et « le naturel semblable à ce qui ne l’est pas » aussi : de manière naturelle, avec une servante destinée, il est redevable, et de manière non naturelle, il n’est pas redevable. Pourquoi ? Car il est écrit : « couche séminale » (Lv 19, 20). Et que signifie « celui qui est éveillé semblable à celui qui dort » ?
וכדרכה כשלא כדרכה נמי כדרכה בשפחה חרופה מיחייב ושלא כדרכה לא מיחייב מאי טעמא (ויקרא יט, כ) שכבת זרע כתיב ומאי ניעור כישן
Et si tu l’enseignes au sujet des autres unions interdites, « on a rendu celui qui achève semblable à celui qui amorce » :
ואי בשאר עריות קא תני עשו גומר כמערה
Original : Keritot 11a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.