Structure du débat :Michna 1Question 4Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et le lait de femme rendent impur de l’impureté des liquides à [la mesure d’]un quart [de log] ; sa salive, son écoulement et son urine rendent impur d’une impureté grave en toute quantité.
וחלב אשה מטמאין טומאת משקין ברביעית רוקו זובו ומימי רגליו מטמאין טומאה חמורה בכל שהוא
Or, si tu dis que le lieu du lait est une source, le lait aussi devrait rendre impur d’une impureté grave en toute quantité, comme son écoulement et sa salive ! Déduis-en donc que le lieu du lait de femme n’est pas une source.
ואי אמרת מקום חלב מעיין חלב נמי נטמא טומאה חמורה בכל שהוא כזובו ורוקו אלא שמע מינה מקום חלב אשה לאו מעיין הוא
Penses-tu que « non voulu » [désigne le cas] où il dit que cela ne lui convient pas ? Non. Que signifie « non voulu » ? Qu’il dit que l’esprit du nourrisson est proche du lait ; mais s’il dit que cela ne lui convient pas, il est pur.
מי סברת שלא לרצון דאמר דלא ניחא ליה לא מאי שלא לרצון דאמר דדעתיה דתינוק קריבא לגבי חלב אבל אמר לא ניחא ליה טהור:
« S’il a mangé des aliments impurs, etc. » Pourquoi ai-je besoin du séjour, alors qu’il enseigne « et y est resté » ? Rav Yehouda dit : Voici ce qu’il enseigne : S’il a mangé des aliments impurs, bu des liquides impurs ou bu un quart de vin, et qu’il a mis à les manger et à les boire le temps de manger un demi-pain, puis est entré dans le Sanctuaire, il est redevable.
אכל אוכלין טמאין וכו': למה לי שהייה דקתני ושהה אמר רב יהודה הכי קתני אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין ושתה רביעית יין ושהה באכילתן ובשתייתן כדי אכילת פרס ונכנס למקדש חייב:
« Rabbi Eliézer dit, etc. » Nos maîtres ont enseigné : « Du vin et de la boisson enivrante, ne bois pas » (Lv 10, 9). Pourrait-on penser même la moindre quantité, même [du vin sortant] de son pressoir ?
ר"א אומר כו': ת"ר (ויקרא י, ט) יין ושכר אל תשת יכול אפילו כל שהוא אפילו מגתו
Le verset dit « et de la boisson enivrante » : n’est interdit que ce qui suffit à enivrer. Et combien suffit à enivrer ? Un quart [de log] de vin de quarante jours.
ת"ל ושכר אין אסור אלא כדי לשכר וכמה כדי לשכר רביעית יין בן מ' יום
S’il en est ainsi, que vient enseigner « du vin » ? Te dire qu’on est averti à son sujet pour la moindre quantité, et qu’on est averti à son sujet [même lorsqu’il sort] de son pressoir.
אם כן מה ת"ל יין לומר לך שמוזהרין עליו כל שהוא ומוזהרין עליו מגתו
Rabbi Yehouda dit : « Du vin » : je n’ai que le vin ; les autres boissons enivrantes, d’où [les inclut-on] ? Le verset dit « et de la boisson enivrante ». S’il en est ainsi, que vient enseigner « du vin » ? Pour le vin, [la peine est] la mort ; pour les autres boissons, un simple avertissement.
ר' יהודה אומר יין אין לי אלא יין שאר משכרין מנין ת"ל ושכר אם כן מה ת"ל יין על היין במיתה ועל שאר משקין באזהרה
Rabbi Eliézer dit : « Du vin, ne bois pas, et de la boisson enivrante, ne la bois pas » à la manière dont elle enivre ; ainsi, s’il s’est interrompu en le buvant, ou s’il y a mis la moindre quantité d’eau, il est exempt.
ר' אליעזר אומר יין אל תשת ושכר אל תשתהו כדרך שכרותו הא אם הפסיק בו או נתן לתוכו מים כל שהוא פטור
Sur quoi divergent-ils ? Le premier tanna pense que nous apprenons [le terme] « boisson enivrante » [d’ici] de « boisson enivrante » [dit] du naziréen (Nb 6, 3).
במאי פליגי תנא קמא סבר גמרינן (במדבר ו, ג) שכר שכר מנזיר
Rabbi Yehouda n’apprend pas « boisson enivrante » de « boisson enivrante » [dit] du naziréen ; et Rabbi Eliézer pense : que signifie « boisson enivrante » ? Ce qui enivre.
ור' יהודה לא יליף שכר שכר מנזיר ור' אליעזר סבר מאי שכר מידי דהוא משכר
Selon qui va ce qui est enseigné : S’il a mangé des figues sèches de Keïla, ou bu du miel ou du lait, et est entré dans le Sanctuaire et a officié, il est fouetté ? Selon qui ? Selon Rabbi Yehouda. Rav Yehouda bar A’hotaï dit : La halakha est selon Rabbi Eliézer ; et Rav appelait Rabbi Éléazar « le plus heureux des sages ».
כמאן אזלא הא דתניא אכל דבילה קעילית ושתה דבש או חלב ונכנס למקדש ושימש לוקה כמאן כר' יהודה אמר רב יהודה בר אחותאי הלכה כרבי אליעזר וקרי רב עליה דרבי אלעזר טובינא דחכימי
Rav A’ha de Houtsal avait fait un vœu concernant sa femme ; il vint devant Rav Achi. Celui-ci lui dit : Va-t’en à présent et reviens demain, car Rav ne plaçait pas d’interprète auprès de lui d’un jour de fête au lendemain, à cause de l’ivresse.
רב אחא דהוצל הוה נידרא עלה דביתהו אתא לקמיה דרב אשי א"ל זיל האידנא ותא למחר דרב לא מוקי אמורא עליה מיומא טבא לחבריה משום שכרות
Il lui dit : Mais Rav n’a-t-il pas dit que la halakha est selon Rabbi Éléazar ? Et le maître y verse de l’eau ! Il lui dit : Ce n’est pas une difficulté : ici [il s’agit] d’un quart, là de plus qu’un quart.
אמר ליה והאמר רב הלכה כר' אלעזר ומר הוא דקא רמי ביה מיא אמר ליה הא לא קשיא הא ברביעית הא ביותר מכדי רביעית
Nos maîtres ont enseigné : « Et pour distinguer entre le saint et le profane » (Lv 10, 10) : ce sont les évaluations et les estimations, les biens voués à l’anathème et les consécrations.
ת"ר (ויקרא י, י) ולהבדיל בין הקודש ובין החול אלו דמין וערכין חרמין והקדשות
« Entre l’impur et le pur » : ce sont les impuretés et les puretés ; « et pour enseigner » (Lv 10, 11) : c’est la décision ; « toutes les lois » : ce sont les interprétations ; « que l’Éternel a dites » : c’est la halakha ; « par l’intermédiaire de Moïse » : c’est le Talmud.
בין הטמא ובין הטהור אלו טמאות וטהרות ולהורות זו הוראה את כל החוקים אלו מדרשות אשר דבר ה' זו הלכה ביד משה זה תלמוד
Pourrait-on penser [que l’interdiction s’étend] même à la Michna ? Le verset dit : « et pour enseigner ». Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : Pourrait-on penser même au Talmud ? Le verset dit : « et pour enseigner ».
יכול אף המשנה ת"ל ולהורות ר' יוסי בר' יהודה אומר יכול אף תלמוד ת"ל ולהורות
Selon qui va ce qui est enseigné : Exception faite de [règles telles que] « le reptile est impur et la grenouille pure », sur lesquelles ceux qui ont bu du vin peuvent rendre une décision ? Dirons-nous que c’est Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, et non les Sages ? Tu peux même dire que ce sont les Sages, mais ici c’est différent, car [c’est une chose que l’on peut aller] lire à l’école.
כמאן אזלא הא דתניא יצא שרץ טמא וצפרדע טהור ששתויי יין מורין בהן הוראה נימא רבי יוסי בר' יהודה היא ולא רבנן אפי' תימא רבנן ושאני הכא דזיל קרי בי רב הוא
Rav dit : La halakha est selon Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda. Mais Rav ne plaçait pas d’interprète auprès de lui d’un jour de fête au lendemain, à cause de l’ivresse ! Rav est différent, car il rendait des décisions. Qu’il établisse [une règle] de ne pas en rendre ! Partout où Rav siégeait, on ne pouvait se passer de décisions.
אמר רב הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה והא רב לא מוקים אמורא מיומא טבא לחבריה משום שכרות שאני רב דאורי מורי וניקם דלא לורי כל היכא דיתיב רב לא סגי ליה בלא הוראה:
MICHNA: Il arrive qu’on mange une seule fois et qu’on soit redevable pour cela de quatre ’hatat et d’un acham : un impur qui a mangé du suif, lequel était du notar de choses consacrées, le jour de Yom Kippour.
מתני׳ יש אוכל אכילה אחת וחייבין עליה ארבעה חטאות ואשם אחד טמא שאכל חלב והיה נותר מן המוקדשין ביוה"כ
Rabbi Meïr dit : Si c’était Chabbat et qu’il l’a transporté [dehors], il est [aussi] redevable. Ils lui dirent : Ce n’est pas du même ordre.
רבי מאיר אומר אם היה שבת והוציאו חייב אמרו לו אינו מן השם:
Original : Keritot 13b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.