du prince, qui est susceptible de changer [de statut] ?
בנשיא שעשוי להשתנות
Keritot 26b כריתות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé dit plutôt : [on le déduit] d’ici : puisque [les cas se] déduisent l’un de l’autre par [l’analogie] « commandements » - « commandements »,
אלא אמר אביי מהכא מכדי מצות מצות ילפי מהדדי
puisqu’ils se déduisent l’un de l’autre, pourquoi ai-je besoin qu’on ait écrit trois [mentions de la] connaissance, à propos du particulier, du prince et de la communauté ? Si cela n’est pas nécessaire pour leur propre cas, puisqu’on les déduit par « commandements » - « commandements », applique-le au cas où il en a eu connaissance après Yom Kippour : c’est alors qu’il apporte un sacrifice expiatoire.
כיון דילפי מהדדי למה לי דכתיב שלש ידיעות גבי יחיד וגבי נשיא וגבי צבור אם אינו ענין לגופיהן דהא גמרי להן מצות מצות תנהו ענין היכא דמתיידע ליה בתר יום הכיפורים הוא דמייתי חטאת
Dis [plutôt] : c’est lorsqu’il en a eu connaissance après Yom Kippour qu’il apporte un sacrifice expiatoire, parce que Yom Kippour ne vient pas pour ce péché-là ; mais le sacrifice de culpabilité conditionnel, qui vient pour ce péché-là, dis qu’il fait aussi l’expiation, de sorte que lorsqu’il en a connaissance après avoir apporté le sacrifice de culpabilité conditionnel, il n’apporte pas de sacrifice expiatoire !
אימא כי מתיידע ליה בתר יום כפורים הוא דמייתי חטאת משום דיוה"כ לאו על הדין חטא קא אתי אבל אשם תלוי דעל הדין חטא קאתי אימא הכי נמי דמיכפר דכי מתיידע לבתר דקא מייתי אשם תלוי לא מייתי חטאת
Rava dit : le verset dit : « ou s’il lui est fait connaître » (Lv 4, 23) : en tout cas. Maintenant que tu as dit que lorsqu’il en a connaissance il apporte un sacrifice expiatoire, pourquoi vient le sacrifice de culpabilité conditionnel ? Rabbi Zeïra dit : pour que, s’il meurt, il meure sans faute. Rava objecta : la mort purifie [de toute faute] ! Rava dit plutôt : pour le protéger des souffrances.
אמר רבא אמר קרא (ויקרא ד, כג) או הודע אליו מכל מקום השתא דאמר כי מתיידע ליה מייתי חטאת אשם תלוי למה בא אמר ר' זירא שאם מת מת בלא עון מתקיף לה רבא מת מיתה ממרקת אלא אמר רבא להגן עליו מן הייסורים:
« Le sacrifice expiatoire d’oiseau qui vient pour un doute, etc. » Rav dit : et il a fait l’expiation. S’il en est ainsi, pourquoi sera-t-il enterré ?
חטאת העוף הבא על הספק [וכו']: אמר רב וכיפר אי הכי אמאי תקבר
Parce qu’il ne se conserve pas. Quand ne se conserve-t-il pas ? Si c’est au début, il est vivant ; si c’est à la fin, on le garde !
לפי שאינה משתמרת אימת לא משתמרת אי מעיקרא חיה הויא אי לבסוף קמנטר לה
Il faut dire plutôt que notre Michna [traite du cas] où elle a appris qu’elle n’avait pas accouché ; en droit, il serait permis d’en tirer profit, et que signifie « sera enterré » ? [C’est] d’ordre rabbinique.
אלא מתניתין בנודע לה דלא ילדה ובדין הוא דמותרת בהנאה ומאי תקבר מדרבנן
Et lorsque [la parole] de Rav a été dite, c’était à propos de [ceci] : la femme qui a apporté un sacrifice expiatoire d’oiseau pour un doute, et qui, avant qu’on ne lui ait pincé la nuque, a appris qu’elle avait certainement accouché, qu’on en fasse [une offrande] certaine, car de l’espèce qu’elle apporte lorsqu’elle n’en a pas eu connaissance, elle apporte lorsqu’elle en a eu connaissance.
וכי איתמר דרב על האשה שהביאה חטאת העוף בספק אם עד שלא נמלקה נודע לה שילדה ודאי תעשה ודאי שממין שהביאה על לא הודע מביאה על הודע
Si, après qu’on lui a pincé la nuque, elle a appris qu’elle avait accouché, Rav dit : on asperge son sang, on en exprime le sang, il a fait l’expiation et il est permis à la consommation. Rabbi Yo’hanan dit : il est interdit à la consommation, par mesure préventive, de peur qu’on ne dise que le sacrifice expiatoire d’oiseau qui vient pour un doute se mange.
אם משנמלקה נודע שילדה אמר רב מזה דמה ומוצה דמה וכפרה מותרת באכילה ר' יוחנן אמר אסורה באכילה גזירה שמא יאמרו חטאת העוף הבאה על הספק נאכלת
Lévi a enseigné conformément à Rav : le sacrifice expiatoire d’oiseau qui vient pour un doute, si, après qu’on lui a pincé la nuque, on a appris qu’elle avait certainement accouché, on asperge son sang, on en exprime le sang, il a fait l’expiation et il est permis à la consommation.
תני לוי כותיה דרב חטאת העוף הבאה על הספק אם משנמלקה נודע שילדה ודאי מזה דמה ומוצה דמה וכפרה מותרת באכילה
Il a été enseigné conformément à Rabbi Yo’hanan : le sacrifice expiatoire d’oiseau qui vient pour un doute, si, avant qu’on ne lui ait pincé la nuque, elle a appris qu’elle n’avait pas accouché, il sortira au profane, ou sera vendu à une autre femme ; si, avant qu’on ne lui ait pincé la nuque, elle a appris qu’elle avait certainement accouché, qu’on en fasse [une offrande] certaine, car de l’espèce qu’elle apporte lorsqu’elle n’en a pas eu connaissance, elle apporte lorsqu’elle en a eu connaissance.
תניא כוותיה דר' יוחנן חטאת העוף הבאה על הספק אם עד שלא נמלקה נודע לה שלא ילדה תצא לחולין או תמכר לחברתה אם עד שלא נמלקה נודע לה שילדה ודאי תעשה ודאי שממין שמביאה על לא הודע מביאה על הודע
Si, après qu’on lui a pincé la nuque, on a appris qu’elle avait accouché, il est interdit même d’en tirer profit, car il est venu dès le départ pour un doute : il a fait l’expiation de son doute, et [ce doute] s’en est allé.
אם משנמלקה נודע שילדה אסורה אפילו בהנאה שעל הספק באה מתחלתה כפרה ספיקה והלכה לה:
MICHNA: Celui qui met à part deux séla’im pour un sacrifice de culpabilité et en achète deux béliers pour un sacrifice de culpabilité : si l’un d’eux valait deux séla’im, il sera offert pour son sacrifice de culpabilité, et le second paîtra jusqu’à ce qu’il devienne défectueux, sera vendu, et son prix ira aux offrandes volontaires.
מתני׳ המפריש ב' סלעים לאשם ולקח בהן שני אילים לאשם אם היה אחד מהן יפה שתי סלעים יקרב לאשמו והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה
S’il en a acheté deux béliers profanes, l’un valant deux séla’im et l’autre dix zouz, celui qui vaut deux séla’im sera offert pour son sacrifice de culpabilité, et le second [servira] pour son détournement.
לקח בהן שני אילים לחולין אחד יפה ב' סלעים ואחד יפה עשרה זוז היפה שתי סלעים יקרב לאשמו והשני למעילתו
[S’il en a acheté] un pour le sacrifice de culpabilité et un profane : si celui du sacrifice de culpabilité valait deux séla’im, il sera offert pour son sacrifice de culpabilité, et le second [servira] pour son détournement, et il apportera avec lui un séla et son cinquième.
אחד לאשם ואחד לחולין אם היה של אשם יפה שתי סלעים יקרב לאשמו והשני למעילתו ויביא עמה סלע וחומשה:
GUEMARA: Qu’est-ce que « son détournement », dont il est question dans la première partie : « et le second pour son détournement » ?
גמ׳ מאי מעילתו דקתני רישא והשני למעילתו
Si l’on dit que c’est le bélier du sacrifice de culpabilité, cela voudrait dire qu’on apporte le cinquième avec le bélier ! Or il est écrit : « et ce dont il a privé le sanctuaire, il le paiera, et il y ajoutera son cinquième » (Lv 5, 16) ; il en ressort qu’on l’apporte avec ce qu’on a dérobé.
אילימא איל אשם למימרא דחומש בהדי איל מייתי ליה והכתיב (ויקרא ה, טז) ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישיתו יוסף עליו אלמא בהדי גזילו מייתי ליה
De plus, on enseigne à la fin : « [S’il en a acheté] un pour le sacrifice de culpabilité et un profane : si celui du sacrifice de culpabilité valait deux séla’im, il sera offert pour son sacrifice de culpabilité, et le second pour son détournement, et il apportera avec lui un séla et son cinquième » ; il en ressort qu’on apporte le cinquième avec ce qu’on a dérobé.
ועוד קתני סיפא אחד לאשם ואחד לחולין אם היה של אשם יפה שתי סלעים יקרב לאשמו והשני למעילתו ויביא עמה סלע וחומשה אלמא חומש בהדי גזילו מייתי ליה
Qu’est-ce donc que « son détournement » ? Ce dont il a tiré profit des biens consacrés. Et cela se trouve dans les deux séla’im qu’il avait mis à part pour le sacrifice de culpabilité et avec lesquels il a acheté deux béliers profanes : celui qui vaut deux séla’im, il l’offre comme bélier du sacrifice de culpabilité ; et celui qui vaut dix zouz, il le donne pour ce dont il a tiré profit des biens consacrés, c’est-à-dire pour ce qu’il a dérobé et son cinquième. Et que signifie « son détournement » ? Ce qu’il a dérobé.
אלא מעילתו מאי דאיתהני מהקדש וישנו משתי סלעים דאפרישנו לאשם ולקח בהן שני אילים לחולין דיפה שתי סלעים מקריב ליה איל אשם ויפה עשרה זוז יהיב ליה למאי דאיתהני מהקדש דהוה ליה גזילו וחומשו ומאי מעילתו גזילו
Comment as-tu interprété « son détournement » dans la première partie ? Ce qu’il a dérobé. Dis la fin : « [S’il en a acheté] un pour le sacrifice de culpabilité et un profane : si celui du sacrifice de culpabilité valait deux séla’im, il sera offert pour son sacrifice de culpabilité, et le second pour le détournement, et il apportera avec lui un séla et son cinquième ».
במאי אוקימתא למעילתו דרישא גזילו אימא סיפא אחד לאשם ואחד לחולין אם היה של אשם יפה שתי סלעים יקרב לאשמו והשני למעילה ויביא עמה סלע וחומשה
Il en ressort que « son détournement » est le bélier du sacrifice de culpabilité ! [Dans] la première partie, il appelle « son détournement » ce qu’il a dérobé ;
אלמא מעילתו איל אשם רישא קרי ליה למעילתו גזילו
Original : Keritot 26b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.