למפשטיה לא מדרב דימי ולא מדאביי
Keritot 26a כריתות
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
mais de ceci : le péché que seul l’Omniprésent connaît, Yom Kippour en fait l’expiation ; et on en déduit que c’est du péché que seul l’Omniprésent connaît que Yom Kippour fait l’expiation, mais de celui dont on a connaissance, il ne fait pas l’expiation.
אלא מהא חטא שאין מכיר בו אלא המקום יוה"כ מכפר ומינה חטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא דיוה"כ מכפר אבל דידע בה לא מכפר
Et Rav Ta’hlifa, père de Rav Houna, dit au nom de Rava : ceux qui sont passibles de flagellation, sur lesquels est passé Yom Kippour, y sont [encore] passibles. C’est évident ! En quoi est-ce différent de ceux qui sont redevables de sacrifices expiatoires et de sacrifices de culpabilité certains ?
ואמר רב תחליפא אבוה דרב הונא משמיה דרבא חייבי מלקיות שעבר עליהן יה"כ חייב פשיטא מאי שנא מחייבי חטאות ואשמות ודאין
Il te serait venu à l’esprit de dire : là-bas c’est une affaire d’argent, mais ici, où il s’agit du corps, dis que non ; [Rava] nous apprend [que si].
סלקא דעתך אמינא התם ממונא הוא אבל הכא דגופא הוא אימא לא קמ"ל
Mais n’avons-nous pas appris dans une Michna : [Yom Kippour fait l’expiation de ce dont] on a eu connaissance et de ce dont on n’a pas eu connaissance, [des transgressions] d’un commandement positif et d’un interdit ?
והא אנן תנן הודע ולא הודע עשה ולא תעשה
Ce n’est pas une difficulté : ici, [il s’agit du cas] où on l’a averti ; là, où on ne l’a pas averti.
לא קשיא הא דאתרו ביה הא דלא אתרו ביה
Mais alors (moyen mnémotechnique : accouchée, lépreux, nazir, femme soupçonnée, génisse) :
אלא מעתה (סימן יולד"ת מצור"ע נזי"ר סוט"ה בעגל"ה)
la femme dont l’accouchement est douteux, sur laquelle est passé Yom Kippour, qu’elle n’apporte pas [son sacrifice], puisque Yom Kippour a fait l’expiation pour elle, car c’est un péché que seul l’Omniprésent connaît ! Rav Hochaya dit : « pour tous leurs péchés » (Lv 16, 16), et non pour toutes leurs impuretés.
ספק יולדת שעבר עליה יוה"כ לא תייתי דהא כפר עליה יוה"כ דחטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא אמר רב הושעיא (ויקרא טז, טז) לכל חטאתם ולא לכל טומאתם
Et selon Rabbi Chimon ben Yo’haï, qui dit que l’accouchée est une pécheresse, que peut-on dire ? L’accouchée, lorsqu’elle apporte un sacrifice, c’est pour être autorisée à manger des choses consacrées, et non pour l’expiation qu’elle l’apporte.
ולר' שמעון בן יוחי דאמר יולדת חוטאת היא מאי איכא למימר יולדת כי קא מייתי קרבן לאישתרויי באכילת קדשים הוא ולא לכפרה מתיא
Rav Achi dit : nous aussi l’avons appris : « La femme qui est redevable d’un sacrifice expiatoire d’oiseau pour un doute, et sur laquelle est passé Yom Kippour, est tenue de l’apporter après Yom Kippour, parce qu’il la rend apte à manger des sacrifices. »
אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא האשה שיש עליה חטאת העוף ספק ועבר עליה יוה"כ חייבת להביא לאחר יוה"כ מפני שמכשרתה לאכול בזבחים
Mais alors, le lépreux douteux sur lequel est passé Yom Kippour, qu’il n’apporte pas [son sacrifice], puisque Yom Kippour est passé sur lui, car c’est un péché que seul l’Omniprésent connaît ! Rabbi Ochaya dit : « pour tous leurs péchés », et non pour toutes leurs impuretés.
אלא מעתה ספק מצורע שעבר יוה"כ לא מייתי דהא עבר עליה יוה"כ דחטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא אמר ר' אושעיא לכל חטאתם ולא לכל טומאתם
Mais Rabbi Chmouel bar Na’hmani n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yo’hanan : les plaies [de lèpre] viennent pour sept choses (moyen mnémotechnique : G-G-G Ch-Ch-L-Ts) ? Le lépreux, lorsqu’il apporte [son sacrifice], ne l’apporte pas pour l’expiation, mais pour être autorisé à manger des choses consacrées.
והא אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן על ז' דברים נגעים באים (סימן גג"ג ששל"ץ) מצורע כי מייתי לאו לכפרה מייתי אלא לאישתרויי באכילת קדשים הוא
Mais alors, le nazir douteux sur lequel est passé Yom Kippour, qu’il n’apporte pas de sacrifice, puisque Yom Kippour a fait l’expiation, car c’est un péché que seul l’Omniprésent connaît ! Rabbi Ochaya dit : « pour tout péché », et non pour toute impureté.
אלא מעתה ספק נזיר שעבר עליו יוה"כ לא מייתי קרבן דהא כפר יוה"כ דחטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא אמר ר' אושעיא לכל חטאת ולא לכל טומאה
Et selon Rabbi Éléazar Hakappar, qui dit que le nazir est un pécheur, que peut-on dire ? Le nazir, lorsqu’il apporte un sacrifice, ne l’apporte pas pour l’expiation, mais pour être autorisé à manger des choses consacrées.
ולרבי אלעזר בן הקפר דאמר נזיר חוטא הוא מאי איכא למימר נזיר כי קא מייתי קרבן לאו לכפרה מייתי לאשתרויי באכילת קדשים הוא
Mais alors, la femme soupçonnée (sota) douteuse, sur laquelle est passé Yom Kippour, qu’elle n’apporte pas [son offrande], puisque Yom Kippour a fait l’expiation pour elle, car c’est un péché que seul l’Omniprésent connaît ! Rabbi Hochaya dit : « pour tous leurs péchés », et non pour toutes leurs impuretés.
אלא מעתה ספק סוטה שעבר עליה יוה"כ לא תייתי דהא כפר עלה יוה"כ דחטא שאינו מכיר בו אלא המקום אמר רבי הושעיא לכל חטאתם ולא לכל טומאתם
Abayé dit : celui qui a eu des relations avec elle le sait. Rava dit : la femme soupçonnée, lorsqu’elle apporte [son offrande], vient pour élucider une faute.
אמר אביי בועל מכיר בו רבא אמר סוטה כי מתייא לברר עון קא אתיא
Mais alors, la génisse à la nuque brisée sur laquelle est passé Yom Kippour, etc. Abayé dit : le meurtrier le sait. Rava dit : le verset dit : « et pour la terre, il n’y a pas d’expiation du sang qui y a été versé » (Nb 35, 33), etc.
אלא מעתה עגלה ערופה שעבר עליה יוה"כ וכו' אמר אביי הורג מכיר רבא אמר אמר קרא (במדבר לה, לד) ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה וגו
Rav Papa dit : le verset dit : « Pardonne à ton peuple Israël » (Dt 21, 8), etc. : cette expiation est apte à faire l’expiation pour ceux qui sont sortis d’Égypte.
רב פפא אמר אמר קרא (דברים כא, ח) כפר לעמך ישראל וגו ראויה כפרה זו שתכפר על יוצאי מצרים
Maintenant que tu as dit que du péché que seul l’Omniprésent connaît, Yom Kippour fait l’expiation, dis que lorsqu’il en a connaissance après Yom Kippour, il n’apporte pas non plus de sacrifice expiatoire ! Rabbi Zeïra dit : tu ne peux pas le dire, car le verset a écrit la connaissance [de la faute] à propos du sacrifice expiatoire [du particulier], à propos du prince et à propos de la communauté.
השתא דאמרת חטא שאין מכיר בו אלא המקום יוה"כ מכפר אימא כי מתיידע ליה בתר יוה"כ נמי לא מייתי חטאת אמר ר' זעירא לא מצית אמרת דכתיב קרא ידיעה גבי חטאת וגבי נשיא וגבי צבור
Ils sont nécessaires, car si le verset l’avait écrit à propos du particulier, j’aurais dit que tous les autres ne se déduisent pas du particulier, car on peut objecter : le particulier a ceci de particulier que tout son sacrifice est une femelle.
צריכי דאי כתב קרא גבי יחיד הוה אמינא כולהון מיחיד לא אתאן דאיכא למיפרך מה ליחיד שכל קרבנו נקבה
Qu’il l’écrive à propos du prince, et qu’on déduise les autres du prince !
נכתוב גבי נשיא ונייתי הנך מנשיא
Le particulier ne se déduit pas du prince, car on peut objecter : le prince a ceci de particulier qu’il n’est pas concerné par [le sacrifice pour] l’audition de l’adjuration ; diras-tu de même du particulier, qui est concerné par l’audition de l’adjuration ?
יחיד מנשיא לא אתי דאיכא למיפרך מה לנשיא שכן אין בשמיעת קול תאמר ביחיד שכן ישנו בשמיעת קול
Et la communauté ne se déduit pas du prince, car on peut objecter : le prince a ceci de particulier qu’il y a une femelle dans son sacrifice.
וצבור מנשיא לא אתי דאיכא למיפרך מה לנשיא שכן בקרבנו נקבה
Qu’il l’écrive à propos de la communauté, [et qu’on en déduise] le particulier et le prince ! On peut objecter : la communauté a ceci de particulier qu’elle n’est passible que pour l’ignorance d’une règle accompagnée de l’inadvertance d’un acte.
נכתוב גבי צבור יחיד ונשיא מינה איכא למיפרך מה לצבור שכן אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה
[Si le cas] ne se déduit pas d’une seule [mention de la] connaissance, qu’une mention de la connaissance se déduise de deux ! Qu’il n’écrive pas la connaissance à propos du particulier, et qu’on la déduise du prince et de la communauté !
מחדא ידיעה לא אתיא תיתי חדא ידיעה מתרתי לא נכתוב ידיעה גבי יחיד ותיתי מנשיא וצבור
On peut objecter : le prince et la communauté ont ceci de particulier qu’ils ne sont pas concernés par l’audition de l’adjuration ; diras-tu de même du particulier, qui est concerné par l’audition de l’adjuration ?
איכא למיפרך מה לנשיא וצבור שכן אינן בשמיעת קול תאמר ביחיד שישנו בשמיעת קול
Que le verset n’écrive pas la connaissance à propos de la communauté, et qu’on la déduise de la connaissance du particulier et du prince ! On peut objecter : le particulier et le prince ont ceci de particulier qu’il y a une femelle dans [leur] sacrifice ; diras-tu de même de la communauté, dans le sacrifice de laquelle il n’y a pas de femelle ?
לא נכתוב קרא ידיעה גבי צבור ותיתי מידיעה דיחיד ונשיא איכא למיפרך מה ליחיד ונשיא שכן יש בקרבן נקבה תאמר בצבור שאין בקרבן נקבה
Qu’il ne l’écrive pas à propos du prince, et qu’on la déduise de la connaissance du particulier et de la communauté ! Quelle objection pourrais-tu faire ? Si c’est parce qu’ils ne sont pas concernés par l’audition de l’adjuration, le particulier prouvera [le contraire], lui qui y est concerné.
לא נכתוב גבי נשיא ותיתי מידיעה דיחיד וצבור מאי פרכת אי משום דאינן בשמיעת הקול יחיד יוכיח דאינו בשמיעת הקול
Et si c’est parce que tout son sacrifice est une femelle, la communauté prouvera [le contraire], elle dont le sacrifice ne comporte pas de femelle. [Puisqu’ils ne sont] pas passibles tant qu’ils n’ont pas eu connaissance, pourquoi ai-je besoin qu’on ait écrit la connaissance à propos du prince ?
ואי משום דיש בכל קרבנו נקבה צבור יוכיח דאין בקרבנן נקבה עד דאית להון ידיעה לא מחייב למה לי דכתיב ידיעה גבי נשיא
Si cela n’est pas nécessaire pour son propre cas, puisqu’on le déduit du particulier et de la communauté, applique-le au cas où il en a eu connaissance après Yom Kippour : il apporte un sacrifice expiatoire.
אם אינו ענין לגופיה דהא אתיא מיחיד וצבור תנהו ענין להיכא דמתיידע ליה בתר יום הכפורים דמייתי חטאת
Abayé dit : si la connaissance n’avait pas été écrite à propos du prince, on ne l’aurait pas déduite du particulier et de la communauté, car on peut objecter : le particulier et la communauté ont ceci de particulier qu’ils ne sont pas susceptibles de changer [de statut] ; diras-tu de même
אביי אמר אי דלא כתיב ידיעה גבי נשיא מיחיד וצבור לא אתי משום דאיכא למיפרך מה ליחיד וצבור שכן אין עשויין להשתנות תאמר
Original : Keritot 26a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.