Structure du débat :Question 1Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais [dis] : lorsqu’il dit que c’est permis. Car Rava n’a demandé à Rav Na’hman que [ceci] : est-il passible d’un [sacrifice] ou est-il passible de deux ? Mais [s’il est] totalement exempt, il ne le lui a pas demandé.
אלא באומר מותר דעד כאן לא קבעי מיניה רבא מרב נחמן אלא חדא מחייב אי תרתי מחייב אבל מיפטר לגמרי לא בעא מיניה
Rav Papa a dit : tu trouves ce cas chez un enfant capturé parmi les idolâtres, qui sait que l’idolâtrie est interdite, mais ne sait pas que ces cultes-là sont interdits.
רב פפא אמר משכחת לה בתינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים דידע דאסירא עבודת כוכבים והני עבודת כוכבים לא ידע דאסירן
Et si tu veux, dis : tu peux même dire [qu’il s’agit] d’un adulte, par exemple qui se trompe sur ce verset : « Vous ne ferez pas, à côté de Moi, des dieux d’argent ni des dieux d’or, etc. » (Ex 20, 20) ; il pense qu’il est interdit de se prosterner devant une idole d’argent et d’or, mais que [devant celles] d’autres sortes c’est permis. C’est cela l’oubli de l’idolâtrie avec connaissance des cultes.
ואי בעית אימא אפי' תימא בגדול כגון דקא טעי בהדין קרא (שמות כ, כ) לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב וגו' סבר כי אסירא השתחואה לעבודה זרה דכסף וזהב אבל דמיני אחריני שריא דהיינו שגגת עבודת כוכבים וזדון עבודות
Rav A’ha, fils de Rav Ika, a dit au nom de Rav Bivi : le Tanna enseigne la catégorie du Chabbat et la catégorie de l’idolâtrie. D’où [le sait-on] ? De ce qu’elle enseigne : « celui qui a des relations avec une femme et sa fille, et avec une femme mariée » ; or il y a sa [propre] fille [née] de la femme qu’il a violée, qu’elle n’enseigne pas.
רב אחא בריה דרב איקא משמיה דרב ביבי אמר תנא שם שבת ושם עבודת כוכבים קתני ממאי מדקתני הבא על אשה ובתה ועל אשת איש והא יש בתו מאנוסתו דלא קתני לה
Mais il y a la fille de sa femme, la fille de la fille de celle-ci et la fille de son fils, qui sont écrites et qu’elle n’enseigne pas ! Elle enseigne donc la catégorie « une femme et sa fille » ; ici aussi, elle enseigne la catégorie du Chabbat et la catégorie de l’idolâtrie.
והאיכא בת אשתו ובת בתה ובת בנה דכתיבא ולא קתני אלא שם אשה ובתה קתני ה"נ שם שבת ושם עבודת כוכבים קתני
Rav A’ha, fils de Rav Ika, opposa ses [paroles] aux siennes : Rav Bivi bar Abayé a-t-il dit ainsi, qu’elle enseigne la catégorie du Chabbat et la catégorie de l’idolâtrie ? N’a-t-il pas été dit : celui qui offre à l’extérieur des membres [destinés à] l’intérieur est passible ; [celui qui offre] à l’extérieur des membres [qui étaient] à l’extérieur est passible ;
רב אחא בריה דרב איקא רמי דיליה אדיליה מי אמר רב ביבי בר אביי הכי שם שבת קתני ושם עבודת כוכבים קתני והאיתמר המעלה אברי פנים בחוץ חייב אברי חוץ בחוץ חייב
et Rav Bivi bar Abayé a trouvé difficile : s’il en est ainsi, ce que nous avons appris : « il y a trente-six retranchements dans la Torah » – ils sont trente-sept, car il y a « celui qui offre » et « celui qui offre » ! Qu’est-ce qui lui faisait difficulté ? Qu’il réponde : elle enseigne la catégorie de l’offrande !
וקשיא ליה לרב ביבי בר אביי אי הכי הא דתנן שלשים ושש כריתות בתורה תלתין ושבע נינהו דאיכא המעלה והמעלה מאי קשיא ליה נישני שם העלאה קתני
Est-ce comparable ? Le Chabbat et l’idolâtrie, le Tanna les a enseignés séparément parmi les retranchements, de sorte qu’on peut répondre : elle enseigne la catégorie du Chabbat, elle enseigne la catégorie de l’idolâtrie. Mais à propos de l’offrande, les a-t-il enseignés séparément, pour qu’on réponde ainsi ?
מי דמי שבת ועבודת כוכבים תנא יתהון אבינכיהון גבי כריתות דאיריא משני שם שבת קתני שם עבודת כוכבים קתני גבי העלאה מי תנא יתהון בינכיהון דשני הכי
Rabbi Yirmeya demanda à Rabbi Zeïra : deux retranchements et un seul interdit, qu’en est-il ? Il lui répondit : tu parles de « celui qui égorge » et « celui qui offre » ? Ce sont deux interdits.
בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא ב' כריתות ולאו אחד מהו א"ל שוחט והעלה קאמרת הני שני לאוין נינהו
Selon celui qui le tire d’une comparaison (hekech), le verset dit : « Là tu offriras tes holocaustes et là tu feras » (Dt 12, 14) ; il compare l’abattage à l’offrande : de même que pour l’offrande [la Torah] n’a puni qu’après avoir averti, de même pour l’abattage elle n’a puni qu’après avoir averti.
למאן דמייתי לה בהיקש אמר קרא (דברים יב, יד) שם תעלה ושם תעשה מקיש שחיטה להעלאה מה העלאה לא ענש אא"כ הזהיר אף שחיטה לא ענש אא"כ הזהיר
Il lui dit : c’est là une controverse entre Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich. Car on a enseigné, à propos [du traité] Sanhédrin : « le ba’al ov et le yidoni », et cela nous a fait difficulté : en quoi diffère-t-il, qu’à propos des lapidations on enseigne le yidoni, et à propos des retranchements on n’enseigne pas le yidoni ?
א"ל דהא פלוגתא דר' יוחנן ור"ל דתנו גבי סנהדרין בעל אוב וידעוני וקשיא לן ומ"ש גבי סקילות תני ידעוני וגבי כריתות לא תני ידעוני
Rabbi Yo’hanan a dit : parce que tous deux ont été dits dans un seul interdit. Mais alors qu’on dise yidoni et qu’on ne dise pas ba’al ov ! Il estime : puisque l’Écriture a commencé par le ba’al ov.
א"ר יוחנן הואיל ושניהם בלאו אחד נאמרו ונימא ידעוני ולא נימא בעל אוב קסבר הואיל ופתח הכתוב בבעל אוב
Rav Papa a dit : parce qu’ils sont distincts quant aux peines de mort. Et Rabbi Yo’hanan te dira : la distinction par l’interdit est une distinction ; la distinction par la peine de mort n’est pas une distinction.
א"ר פפא דהא חלוקין הן במיתות ור' יוחנן אמר לך חלוקה דלאו הוי חלוקה חלוקה דמיתה לא הויא חלוקה
Et Rabbi Yo’hanan, pour quelle raison n’a-t-il pas dit comme Rech Lakich ? Il estime : qui a enseigné [le traité] Keritot ? C’est Rabbi Akiva, qui dit que nous n’exigeons pas d’acte.
ור' יוחנן מ"ט לא אמר כר"ל קסבר מאן תנא כריתות ר"ע היא דאמר לא בעינן מעשה
Le ba’al ov, quel acte y a-t-il en lui ? Le fait de frapper ses bras l’un contre l’autre est un acte. Le blasphémateur, quel acte y a-t-il en lui ? Le mouvement de ses lèvres est un acte.
בעל אוב מאי מעשה אית ביה הקשת זרועותיו הוי מעשה מגדף מאי מעשה אית ביה עקימת שפתיו הוי מעשה
Tu pensais que frapper ses bras est un petit acte, même selon les Sages. On objecta : dans l’idolâtrie, on n’est passible que pour une chose comportant un acte, par exemple s’il a sacrifié, brûlé de l’encens, fait une libation ou s’est prosterné ; et cela nous a fait difficulté : la prosternation ne comporte pas d’acte !
קס"ד הקשת זרועותיו הוי מעשה זוטא אפי' לרבנן מיתיבי בעבודת כוכבים אינו חייב אלא על דבר שיש בו מעשה כגון שזיבח וקיטר וניסך והשתחוה וקשיא לן השתחואה לית בה מעשה
Et Rech Lakich a dit : de qui est-ce ? C’est Rabbi Akiva, qui dit que nous n’exigeons pas d’acte. Et Rabbi Yo’hanan a dit : tu peux même dire [que c’est] les Sages : le fait de courber sa stature est un acte. On en conclut que Rech Lakich estime, selon les Sages, que courber sa stature n’est pas un acte ; [à plus forte raison] frapper ses bras serait-il un acte ?
ואמר ר"ל הא מני ר"ע היא דאמר לא בעינן מעשה ור' יוחנן אמר אפי' תימא רבנן כפיפת קומתו הוי מעשה מכלל דסבירא ליה לר"ל אליבא דרבנן כפיפת קומתו לרבנן לא הוי מעשה הקשת זרועותיו הוי מעשה
S’il en est ainsi, pourquoi enseigne-t-elle : « est exclu le blasphémateur, en qui il n’y a pas d’acte » ? Qu’elle enseigne : sont exclus le blasphémateur et le ba’al ov ! Elle enseigne un [cas] parmi deux.
א"ה אמאי תני יצא מגדף שאין בו מעשה ניתני יצא מגדף ובעל אוב חדא מתרתי קתני
Qu’elle enseigne [alors] le ba’al ov et qu’elle n’enseigne pas le blasphémateur ! Le blasphémateur lui était nécessaire : il aurait pu te venir à l’esprit, puisque son retranchement est écrit à l’endroit du sacrifice, de dire que [les Sages] concèdent à Rabbi Akiva ; elle nous apprend que non.
וליתני בעל אוב ולא ליתני מגדף מגדף איצטריך ליה סד"א הואיל וכתיב כרת דיליה במקום קרבן אימא מודה ליה לרבי עקיבא קמ"ל דלא
’Oulla a dit : le ba’al ov qu’elle enseigne, [c’est] celui qui brûle de l’encens à un démon. Rava objecta : s’il en est ainsi, c’est [le même que] celui qui pratique l’idolâtrie ! Rava a donc dit : [celui qui] brûle de l’encens à un démon pour l’ensorceler.
עולא אמר בעל אוב דקתני במקטר לשד מתקיף לה רבא א"כ היינו עובד עבודת כוכבים אלא אמר רבא מקטר לשד ע"מ לחברו
Abayé lui dit : s’il en est ainsi, c’est [le même que] l’enchanteur (’hover ’haver) ! Il lui répondit : la Torah a dit [qu’]un enchanteur comme celui-ci est [passible] de lapidation. Mais [qu’est-ce que] l’enchanteur qui est [passible] d’un interdit simple ?
א"ל אביי א"כ היינו חובר חבר א"ל התורה אמרה חובר חבר כגון זה בסקילה ואלא חובר חבר דבלאו הדין הוא
Il lui dit : comme il est enseigné : « et l’enchanteur » – qu’il enchante un gros [animal] ou un petit, et même s’il enchante des serpents et des scorpions, il est passible. Abayé a dit : celui qui veut immobiliser une guêpe ou un scorpion, c’est interdit ; mais s’ils le poursuivent, c’est permis.
א"ל כדתניא וחובר חבר אחד חובר גדול ואחד חובר קטן ואפי' חובר לנחשים ועקרבים חייב אמר אביי האי מאן דבעי למיצמד זיבורא ועקרבא אסור ואי קאתו בתריה שרי
Selon Rabbi Yo’hanan, qui dit que courber sa stature est un acte, le mouvement
לר' יוחנן דאמר כפיפת קומתו הוי מעשה עקימת
Original : Keritot 3b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.