Structure du débat :Michna 1Baraïta 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
sur des nappes d’argent ou sur des nappes d’or ? Il dit : C’est ce qu’a dit Rabbi Éléazar : Venez, soyons reconnaissants envers les fraudeurs, car sans eux nous pécherions chaque jour, ainsi qu’il est dit : « Il criera contre toi vers l’Éternel, et ce sera en toi un péché » (Dt 15, 9).
בטלי כסף או בטלי זהב אמר היינו דאמר רבי אלעזר בואו ונחזיק טובה לרמאין שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום שנאמר (דברים טו, ט) וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא
Et Rabbi ’Hiya bar Rav de Difti a enseigné : Rabbi Yehochoua ben Kor’ha dit : Quiconque détourne ses yeux de la bienfaisance est comme s’il pratiquait l’idolâtrie. Il est écrit ici : « Garde-toi qu’il n’y ait dans ton cœur une pensée vile » etc. (Dt 15, 9), et il est écrit là : « Des hommes vils sont sortis » (Dt 13, 14). De même que là il s’agit d’idolâtrie, ici aussi il s’agit d’idolâtrie.
ותני רבי חייא בר רב מדיפתי רבי יהושע בן קרחה אומר כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא (דברים טו, ט) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' וכתיב התם (דברים יג, יד) יצאו אנשים בני בליעל מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים
Les Sages ont enseigné : Celui qui aveugle son œil, gonfle son ventre ou estropie sa jambe [pour mendier] ne quitte pas le monde avant d’en arriver là. Celui qui accepte la bienfaisance sans en avoir besoin, à la fin il ne quitte pas le monde avant d’en arriver là.
ת"ר המסמא את עינו והמצבה את בטנו והמקפח את שוקו אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך המקבל צדקה ואין צריך לכך סופו אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך
Nous avons appris ailleurs : On ne l’oblige pas à vendre sa maison et ses ustensiles d’usage. – Non ? N’a-t-il pas été enseigné : S’il se servait d’ustensiles d’or, qu’il se serve d’ustensiles d’argent ; d’ustensiles d’argent, qu’il se serve d’ustensiles de cuivre ?
תנן התם אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו ולא והתניא היה משתמש בכלי זהב ישתמש בכלי כסף בכלי כסף ישתמש בכלי נחושת
Rav Zevid a dit : Ce n’est pas difficile : l’un concerne le lit et la table ; l’autre, les coupes et les plats. Pourquoi les coupes et les plats sont-ils différents, pour qu’on ne les lui laisse pas ? Parce qu’il pourrait dire : [d’autres] me répugnent. Pour le lit et la table aussi, il dira : [un autre] ne me convient pas ! Rava, fils de Rabba, a dit : [Il s’agit] d’un racloir d’argent.
אמר רב זביד לא קשיא הא במטה ושולחן הא בכוסות וקערות מאי שנא כוסות וקערות דלא דאמר מאיסי לי מטה ושולחן נמי אמר לא מקבל עילואי אמר רבא בריה דרבה במחרישה דכספא
MICHNA: L’orpheline que sa mère ou ses frères ont mariée avec son consentement, et à qui ils ont inscrit cent ou cinquante zouz, peut, lorsqu’elle sera majeure, se faire remettre par eux ce qu’il convient de lui donner.
מתני׳ יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה וכתבו לה במאה או בחמשים זוז יכולה היא משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להנתן לה
Rabbi Yehouda dit : S’il [le père] a marié la première fille, on donnera à la seconde de la même manière qu’il a donné à la première. Et les Sages disent : Il arrive qu’un homme soit pauvre et s’enrichisse, ou riche et s’appauvrisse ; on estime donc les biens et on lui donne.
רבי יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה וחכ"א פעמים שאדם עני והעשיר או עשיר והעני אלא שמין את הנכסים ונותנין לה:
GUEMARA:Chmouel a dit : Pour la dot, on fait l’estimation selon le père. On objecta : Les filles sont nourries et dotées sur les biens de leur père. Comment ? On ne dit pas : si son père était vivant, il lui aurait donné telle et telle somme ; mais on estime les biens et on lui donne. N’est-ce pas [qu’il s’agit] de la dot pour le mari ? Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : Non, de son propre entretien.
גמ׳ אמר שמואל לפרנסה שמין באב מתיבי הבנות ניזונות ומתפרנסות מנכסי אביהן כיצד אין אומרים אילו אביה קיים כך וכך היה נותן לה אלא שמין את הנכסים ונותנין לה מאי לאו פרנסת הבעל אמר רב נחמן בר יצחק לא בפרנסת עצמה
Mais il enseigne : « nourries et dotées » ! N’est-ce pas : l’un, la dot pour le mari ; l’autre, son propre entretien ? – Non, l’un et l’autre concernent son propre entretien, et ce n’est pas difficile : l’un pour manger et boire, l’autre pour le vêtement et la couverture.
הא ניזונות ומתפרנסות קתני מאי לאו אחת פרנסת הבעל ואחת פרנסת עצמה לא אידי ואידי בפרנסת עצמה ולא קשיא הא באכילה ובשתיה והא בלבושא וכיסויא
Nous avons appris : Et les Sages disent : Il arrive qu’un homme soit pauvre et s’enrichisse, ou riche et s’appauvrisse ; on estime donc les biens et on lui donne. Que signifie pauvre, et que signifie riche ? Si l’on dit : pauvre en biens, riche en biens, il s’ensuit que le premier tanna pense que même [s’il était] riche et s’est appauvri, on lui donne comme au début – mais il n’a rien !
תנן וחכ"א פעמים שאדם עני והעשיר או עשיר והעני אלא שמין הנכסים ונותנין לה מאי עני ומאי עשיר אי נימא עני עני בנכסים עשיר עשיר בנכסים מכלל דתנא קמא סבר אפילו עשיר והעני כדמעיקרא יהבינן לה הא לית ליה
N’est-ce pas plutôt : pauvre d’esprit, riche d’esprit [avare ou généreux] ? Et il enseigne : on estime les biens et on lui donne. Il en ressort qu’on ne suit pas l’estimation [des intentions] ; c’est une réfutation de Chmouel ! – Chmouel a parlé selon Rabbi Yehouda, car nous avons appris : Rabbi Yehouda dit : S’il a marié la première fille, on donnera à la seconde de la même manière qu’il a donné à la première.
אלא לאו עני עני בדעת עשיר עשיר בדעת וקתני שמין את הנכסים ונותנין לה אלמא לא אזלינן בתר אומדנא ותיובתא דשמואל הוא דאמר כרבי יהודה דתנן רבי יהודה אומר אם השיא בת הראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה
Qu’il dise donc : la halakha est conforme à Rabbi Yehouda ! – S’il avait dit : la halakha est conforme à Rabbi Yehouda, j’aurais pensé : seulement s’il l’a mariée, car il a manifesté son intention ; mais s’il ne l’a pas mariée, non. Il nous apprend que la raison de Rabbi Yehouda est qu’on suit l’estimation, qu’il l’ait mariée ou qu’il ne l’ait pas mariée.
ונימא הלכה כרבי יהודה אי אמר הלכה כרבי יהודה הוה אמינא דוקא השיאה דגלי דעתיה אבל לא השיאה לא קמ"ל טעמא דר' יהודה דאזלינן בתר אומדנא לא שנא השיאה ולא שנא לא השיאה
Et s’il enseigne « s’il l’a mariée », c’est pour te faire connaître la force [de l’opinion] des Rabbanan : bien qu’il l’ait mariée et ait manifesté son intention, on ne suit pas l’estimation.
Rava dit à Rav ’Hisda : Nous avons exposé en ton nom : la halakha est conforme à Rabbi Yehouda. Il lui dit : Puisse-t-il plaire [au Ciel] que vous exposiez en mon nom toutes les belles choses comme celle-ci !
א"ל רבא לרב חסדא דרשינן משמך הלכה כר' יהודה א"ל יהא רעוא כל כי הני מילי מעלייתא תדרשו משמאי
Et Rava a-t-il dit cela ? N’a-t-il pas été enseigné : Rabbi dit : La fille nourrie par les frères prend le dixième des biens ; et Rava a dit : La halakha est conforme à Rabbi ! – Ce n’est pas difficile : ici, lorsqu’on a estimé [les intentions du père] ; là, lorsqu’on ne les a pas estimées.
ומי אמר רבא הכי והתניא רבי אומר בת הניזונת מן האחין נוטלת עישור נכסים ואמר רבא הלכתא כרבי לא קשיא הא דאמידניה הא דלא אמידניה
C’est aussi logique, car Rav Ada bar Ahava a dit : Il y eut un cas, et Rabbi lui donna un douzième des biens. [Les deux enseignements] se contredisent ! N’en déduit-on pas plutôt : ici, lorsqu’on l’a estimé ; là, lorsqu’on ne l’a pas estimé ? On en déduit.
הכי נמי מסתברא דאמר רב אדא בר אהבה מעשה ונתן לה רבי אחד משנים עשר בנכסים קשיין אהדדי אלא לאו ש"מ הא דאמידניה הא דלא אמידניה ש"מ
Revenons au texte même : Rabbi a dit : La fille nourrie par les frères prend le dixième des biens. On dit à Rabbi : Selon tes paroles, celui qui a dix filles et un fils, le fils n’aura rien face aux filles !
גופא אמר רבי בת הניזונת מן האחין נוטלת עישור נכסים אמרו לו לרבי לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אין לו לבן במקום בנות כלום
Il leur dit : Voici ce que je dis : la première prend le dixième des biens ; la deuxième, [le dixième] de ce que celle-là a laissé ; la troisième, de ce que celle-là a laissé ; puis elles reviennent et partagent à parts égales.
אמר להן כך אני אומר ראשונה נוטלת עישור נכסים שניה במה ששיירה ושלישית במה ששיירה וחוזרות וחולקות בשוה
Original : Ketubot 68a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.