Est-il écrit « et se répandent » ? Il est écrit « se répandent » [chacun pour soi].
מי כתיב ופרצו פרצו כתיב
Kiddouchin 13b קידושין
Structure du débat :Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ils s’assirent de nouveau et dirent : Ce que nous avons appris : « La femme qui a apporté son sacrifice expiatoire et qui est morte, que les héritiers apportent son holocauste » — Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Cela vaut lorsqu’elle l’a mis à part de son vivant ; mais si elle ne l’a pas mis à part de son vivant, non.
הדור יתבי וקאמרי הא דתנן האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שהפרישתה מחיים אבל לא הפרישתה מחיים לא
Il pense donc que l’engagement [des biens] n’est pas de la Torah. Rav Assi a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Même si elle ne l’a pas mis à part de son vivant. Il pense donc que l’engagement est de la Torah.
אלמא קסבר שיעבודא לאו דאורייתא אמר רב אסי א"ר יוחנן אע"ג שלא הפרישה מחיים אלמא קסבר שיעבודא הוה דאורייתא
Mais ils ont déjà été en désaccord là-dessus une fois : Rav et Chmouel disent tous deux : un prêt verbal ne se recouvre ni sur les héritiers ni sur les acheteurs ; et Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich disent tous deux : un prêt verbal se recouvre tant sur les héritiers que sur les acheteurs.
והא פליגי בה חדא זימנא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו מלוה על פה אינה גובה מן היורשין ולא מן הלקוחות ור' יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו מלוה על פה גובה בין מן היורשין בין מן הלקוחות
C’était nécessaire : car si cela avait été dit dans ce cas-ci, [on aurait dit que] c’est dans ce cas-ci que Chmouel le dit, parce que ce n’est pas un prêt écrit dans la Torah ; mais dans l’autre cas, dis qu’il est d’accord avec Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich.
צריכא דאי איתמר בהא בהך קאמר שמואל משום דלא מלוה כתובה בתורה היא אבל בהך אימא מודה להו לרבי יוחנן ולר"ל
Et s’il nous l’avait appris dans l’autre cas, [on aurait dit que] c’est là que Rabbi Yo’hanan le dit, parce qu’un prêt écrit dans la Torah est comme écrit dans un acte ; mais dans ce cas-ci, dis qu’il est d’accord avec Chmouel. C’était nécessaire.
ואי אשמעינן בהא בהא קאמר ר' יוחנן דמלוה כתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא אבל בהך אימא מודה ליה לשמואל צריכא
Rav Papa a dit : La halakha est qu’un prêt verbal se recouvre sur les héritiers et ne se recouvre pas sur les acheteurs. Il se recouvre sur les héritiers, [car] l’engagement est de la Torah ; et il ne se recouvre pas sur les acheteurs, car il n’est pas notoire.
אמר רב פפא הילכתא מלוה על פה גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות גובה מן היורשין שיעבודא דאורייתא ואינו גובה מן הלקוחות דלית ליה קלא:
« Et elle s’acquiert elle-même par l’acte de divorce et par la mort du mari. » L’acte de divorce, cela se comprend, car il est écrit : « Il lui écrira un écrit de rupture » (Dt 24, 1).
וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל: בשלמא גט דכתיב (דברים כד, א) וכתב לה ספר כריתות
Mais la mort du mari, d’où le savons-nous ? — C’est une évidence logique : c’est lui qui l’a interdite, et c’est lui qui la permet.
אלא מיתת הבעל מנלן סברא הוא הוא אסרה והוא שרתה
Mais il y a les unions interdites, qu’il a interdites et qu’il ne permet pas ! — Mais [on l’apprend] de ce que le Miséricordieux a dit : la yevama qui n’a pas d’enfants est interdite ; donc, si elle a des enfants, elle est permise.
והא עריות דאסר להו ולא שרי להו אלא מדאמר רחמנא יבמה שאין לה בנים אסורה הא יש לה בנים מותרת
Et peut-être : si elle n’a pas d’enfants, elle est interdite à tous et permise au yavam ; et si elle a des enfants, elle est interdite aussi à tous ! — Mais [on l’apprend] de ce que le Miséricordieux a dit : la veuve est interdite au grand prêtre ; donc, au cohen ordinaire elle est permise.
ודילמא אין לה בנים אסורה לעלמא ושריא ליבם ויש לה בנים לכולי עלמא נמי אסורה אלא מדאמר רחמנא אלמנה לכה"ג אסורה הא לכהן הדיוט שריא
Et peut-être : au grand prêtre, par une interdiction, et à tout le monde, par un commandement positif ! — Ce commandement positif, quelle serait sa fonction ? Si la mort du mari a un effet, qu’elle soit permise complètement ; si la mort du mari n’a pas d’effet, qu’elle reste dans son état premier !
ודילמא לכה"ג בלאו לכולי עלמא בעשה האי עשה מאי עבידתיה אי דאהניא מיתת הבעל תישתרי לגמרי אי דלא אהניא מיתת הבעל תוקמה במילתא קמייתא
Pourquoi ? [Dis que la mort] l’a fait sortir de la [peine de] mort et l’a placée sous un commandement positif, comme c’est le cas pour les animaux consacrés devenus inaptes,
אלמה לא אפיקתה ממיתה ואוקימתה על עשה מידי דהוה אפסולי המוקדשים
qui, au départ, sont soumis à [la loi du] détournement des biens sacrés et interdits pour la tonte et le travail ; une fois rachetés, ils ne sont plus soumis au détournement, [mais] restent interdits pour la tonte et le travail !
דמעיקרא אית בהו מעילה ואסירי בגיזה ועבודה פרקינהו מעילה לית בהו בגיזה ועבודה אסירי
Mais [on l’apprend] de ce que le verset dit : « De peur qu’il ne meure à la guerre et qu’un autre homme ne la prenne » (Dt 20, 7). Rav Chicha, fils de Rav Idi, objecta : Dis : qui est cet « autre » ? Le yavam !
אלא מדאמר קרא (דברים כ, ז) פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי אימא מאן אחר יבם
Rav Achi a dit : Il y a deux réponses à cela. L’une : le yavam n’est pas appelé « autre ». Et de plus, il est écrit : « Et le dernier homme la prend en haine et lui écrit un écrit de rupture... ou si le dernier homme meurt » (Dt 24, 3) : la mort est comparée au divorce ; de même que le divorce permet entièrement, de même la mort permet entièrement.
א"ר אשי ב' תשובות בדבר חדא דיבם לא איקרי אחר ועוד כתיב (דברים כד, ג) ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתות או כי ימות האיש האחרון ואיתקש מיתה לגירושין מה גירושין שריא וגומרת אף מיתה שריא וגומרת:
« Et la yevama est acquise par le rapport, etc. » Par le rapport, d’où le savons-nous ? Le verset dit :
והיבמה נקנית בביאה כו': בביאה מנלן אמר קרא
Original : Kiddushin 13b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.