« Son beau-frère viendra à elle et la prendra pour lui comme femme » (Dt 25, 5). — Et dis : à tous égards comme une femme ! — Que cela ne te vienne pas à l’esprit, car il est enseigné : Pourrait-on penser que l’argent et l’acte la parachèvent, comme le rapport la parachève ? L’enseignement dit : « Et il accomplira envers elle le lévirat » (Dt 25, 5) : le rapport la parachève, et l’argent et l’acte ne la parachèvent pas.
(דברים כה, ה) יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ואימא לכולה מילתא כאשה לא סלקא דעתך דתניא יכול יהו כסף ושטר גומרים בה כדרך שהביאה גומרת בה תלמוד לומר (דברים כה, ה) ויבמה ביאה גומרת בה ואין כסף ושטר גומרים בה
Et dis : que signifie « et il accomplira envers elle le lévirat » ? Qu’il accomplit le lévirat même contre son gré ! — S’il en était ainsi, que le verset dise « veyibbem » ; que signifie « veyibbemah » ? Déduis-en deux [choses].
ואימא מאי ויבמה דבעל כרחה מיבם אם כן לימא קרא ויבם מאי ויבמה שמעת מינה תרתי:
« Par la ’halitsa. » D’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Et son nom sera appelé en Israël : la maison du déchaussé » (Dt 25, 10) : dès qu’on a ôté la sandale [du yavam] par elle, elle est permise à tout Israël.
בחליצה: מנלן דכתיב (דברים כה, י) ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל כיון שחלץ בה נעל הותרה לכל ישראל
Ce [mot] « Israël » vient-il pour cela ? Il est nécessaire pour ce qu’enseignait Rav Chmouel bar Yehouda : « En Israël » : dans un tribunal d’Israël, et non dans un tribunal d’idolâtres. — « En Israël » est écrit deux fois.
האי ישראל להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתני רב שמואל בר יהודה בישראל בב"ד של ישראל ולא בבית דין של עובדי כוכבים תרי בישראל כתיבי
Et il est encore nécessaire pour ce qui est enseigné : Rabbi Yehouda a dit : Une fois, nous étions assis devant Rabbi Tarfon, et une yevama vint pour la ’halitsa. Il nous dit : Répondez tous et dites : « Déchaussé ! Déchaussé ! » — Cela se déduit de « et son nom sera appelé ».
ואכתי מיבעי ליה לכדתניא אמר רבי יהודה פעם אחת היינו יושבים לפני ר' טרפון ובאתה יבמה לחלוץ ואמר לנו ענו כולכם ואמרו חלוץ הנעל חלוץ הנעל ההוא מונקרא שמו נפקא:
« Et par la mort du yavam. » D’où le savons-nous ? Par un a fortiori : si la femme mariée, [dont l’union interdite est passible] de strangulation, la mort du mari la rend permise, la yevama, [dont l’union n’est frappée que d’]une simple interdiction, à plus forte raison !
ובמיתת היבם: מנלן ק"ו ומה אשת איש שהיא בחנק מיתת הבעל מתירתה יבמה שהיא בלאו לא כל שכן
Quant à la femme mariée, c’est qu’elle sort par l’acte de divorce ; diras-tu la même chose de celle-ci, qui ne sort pas par l’acte de divorce ? — Celle-ci aussi sort par la ’halitsa !
מה לאשת איש שכן יוצאה בגט תאמר בזו שאינה יוצאה בגט הא נמי יוצאה בחליצה
Mais [on objectera] : quant à la femme mariée, c’est que celui qui l’interdit la permet. Rav Achi a dit : Pour celle-ci aussi, celui qui l’interdit la permet : le yavam l’interdit, le yavam la permet.
אלא מה לאשת איש שכן אוסרה מתירה אמר רב אשי הא נמי אוסרה מתירה יבם אוסרה יבם שרי לה
Et que la femme mariée sorte par la ’halitsa, par un a fortiori : si la yevama, qui ne sort pas par l’acte de divorce, sort par la ’halitsa, celle-ci, qui sort par l’acte de divorce, n’est-il pas logique qu’elle sorte par la ’halitsa ? Le verset dit : « un écrit de rupture » (Dt 24, 1) : un écrit la sépare, et aucune autre chose ne la sépare.
ותהא אשת איש יוצאה בחליצה מק"ו ומה יבמה שאינה יוצאה בגט יוצאה בחליצה זו שיוצאה בגט אינו דין שיוצאה בחליצה אמר קרא (דברים כד, א) ספר כריתות ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה
Et que la yevama sorte par l’acte de divorce, par un a fortiori : si la femme mariée, qui ne sort pas par la ’halitsa, sort par l’acte de divorce, celle-ci, qui sort par la ’halitsa, n’est-il pas logique qu’elle sorte par l’acte de divorce ? Le verset dit : « Ainsi [sera-t-il fait] » (Dt 25, 9) : « ainsi » [indique] une condition indispensable.
ותהא יבמה יוצאת בגט מקל וחומר ומה אשת איש שאין יוצאה בחליצה יוצאה בגט זו שיוצאה בחליצה אין דין שיוצאה בגט אמר קרא (דברים כה, ט) ככה וככה עיכובא
Et partout où il y a une condition indispensable, n’interprète-t-on pas d’a fortiori ? Mais il y a Yom Kippour, dont il est écrit « sort » (Lv 16, 8) et « statut »,
וכל היכא דאיכא עיכובא לא דרשי ק"ו והא יוה"כ דכתיב (ויקרא טז, ח) גורל וחוקה
et il est enseigné : « Il en fera un sacrifice expiatoire » (Lv 16, 9) : le sort en fait un sacrifice expiatoire, et la désignation verbale n’en fait pas un sacrifice expiatoire.
ותניא (ויקרא טז, ט) ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת
Car on aurait pu penser : n’est-ce pas un raisonnement ? Si là où le sort ne consacre pas, la désignation consacre, là où le sort consacre, n’est-il pas logique que la désignation consacre ?
שיכול והלא דין הוא ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם מקום שקידש הגורל אינו דין שיקדש השם
L’enseignement dit : « Il en fera un sacrifice expiatoire » : le sort en fait un sacrifice expiatoire, et la désignation n’en fait pas un sacrifice expiatoire. Et la raison est que le verset l’a exclu ; sinon, nous aurions interprété un a fortiori, bien qu’il y soit écrit « statut » !
ת"ל ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת וטעמא דמעטיה קרא הא לאו הכי דרשינן קל וחומר אע"ג דכתיב ביה חוקה
Et ce [mot] « sandale » vient-il pour cela ? Il est nécessaire pour ce qui est enseigné : « Sa sandale » : je n’ai [là] que sa sandale ; la sandale de n’importe qui, d’où le sait-on ?
והאי נעל להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא נעלו אין לי אלא נעלו נעל של כל אדם מנא ליה
L’enseignement dit : « sandale », « sandale » : il a inclus. S’il en est ainsi, que vient enseigner « sa sandale » ? Une sandale qui lui convient, à l’exclusion d’une grande, avec laquelle il ne peut pas marcher ; à l’exclusion d’une petite, qui ne couvre pas la majeure partie de son pied ; à l’exclusion
ת"ל נעל נעל ריבה א"כ מה ת"ל נעלו נעלו הראוי לו פרט לגדול שאין יכול להלך בו פרט לקטן שאין חופה את רוב רגלו פרט
Original : Kiddushin 14a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.