Structure du débat :Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
[Il s’agit] d’un idolâtre qui est sous ton autorité. Ou bien ne s’agit-il que d’un idolâtre qui n’est pas sous ton autorité ? Tu as dit : mais que peut-on lui faire ? Le verset ne parle donc que d’un idolâtre qui est sous ton autorité.
בעובד כוכבים שישנו תחת ידך או אינו אלא בעובד כוכבים שאינו תחת ידך אמרת וכי מה אפשר לעשות לו הא אין הכתוב מדבר אלא בעובד כוכבים שישנו תחת ידך:
Et par un acte : d’où le savons-nous ? ’Oulla a dit : le verset dit : « S’il en prend une autre pour lui » (Ex 21, 10). L’Écriture l’a comparée à l’autre [épouse] : de même que l’autre est acquise par un acte, de même la servante hébreue est acquise par un acte.
ובשטר: מנלן אמר עולא אמר קרא (שמות כא, י) אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת מקניא בשטר אף אמה העבריה מקניא בשטר
Cela va pour celui qui dit que l’acte de la servante hébreue, c’est le maître qui l’écrit ; mais pour celui qui dit que c’est le père qui l’écrit, que peut-on dire ? Car il a été dit : l’acte de la servante hébreue, qui l’écrit ? Rav Houna a dit : le maître l’écrit ; Rav ’Hisda a dit : le père l’écrit. Cela va pour Rav Houna, mais pour Rav ’Hisda, que peut-on dire ?
הניחא למ"ד שטר אמה העבריה אדון כותבו אלא למ"ד אב כותבו מאי איכא למימר דאיתמר שטר אמה העבריה מי כותבו רב הונא אמר אדון כותבו רב חסדא אמר אב כותבו הניחא לרב הונא אלא לרב חסדא מאי איכא למימר
Rav A’ha bar Ya’akov a dit : le verset dit : « Elle ne sortira pas comme sortent les esclaves » (Ex 21, 7) — mais elle est acquise comme on acquiert les esclaves. Et qu’est-ce ? L’acte.
אמר רב אחא בר יעקב אמר קרא (שמות כא, ז) לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית היא כקנין עבדים ומאי ניהו שטר
Mais disons : elle est acquise comme on acquiert les esclaves, et qu’est-ce ? La prise de possession ! — Le verset dit : « Vous les laisserez en héritage à vos fils après vous » (Lv 25, 46) : eux [s’acquièrent] par prise de possession, et nul autre par prise de possession.
ואימא אבל נקנית היא כקנין עבדים ומאי ניהו חזקה אמר קרא (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם בחזקה ולא אחר בחזקה
Mais disons : eux par un acte, et nul autre par un acte ! — Il est écrit : « Elle ne sortira pas comme sortent les esclaves ». Et qu’as-tu vu [pour choisir ainsi] ?
ואימא אותם בשטר ולא אחר בשטר הכתיב לא תצא כצאת העבדים ומה ראית
Il est logique d’inclure l’acte, car il fait sortir une fille d’Israël [du mariage]. Au contraire, il faudrait inclure la prise de possession, car elle acquiert les biens du converti ! — Pour le mariage, en tout cas, nous ne l’avons pas trouvée. Si tu veux, dis : c’est à cela que sert « s’il en prend une autre ».
מסתברא שטר ה"ל לרבויי שכן מוציאה בבת ישראל אדרבה חזקה ה"ל לרבויי שכן קונה בנכסי הגר באישות מיהת לא אשכחן אי בעית אימא להכי אהני אם אחרת
Et Rav Houna, ce [verset] « Elle ne sortira pas comme sortent les esclaves », qu’en déduit-il ? Il en a besoin [pour enseigner] qu’elle ne sort pas [libre] pour [la perte d’]extrémités de membres comme l’esclave [cananéen]. Et Rav ’Hisda ? S’il en était ainsi, que le verset écrive : « elle ne sortira pas comme les esclaves » ; pourquoi « comme sortent les esclaves » ? Déduis-en les deux choses.
ורב הונא האי לא תצא כצאת העבדים מאי דריש ביה ההוא מיבעי ליה שאינה יוצאה בראשי אברים כעבד ורב חסדא א"כ לכתוב קרא לא תצא כעבדים מאי כצאת העבדים ש"מ תרתי:
Par la déduction de l’argent : ’Hizkiya a dit : car le verset dit : « il la laissera racheter » (Ex 21, 8), ce qui enseigne qu’on déduit [du prix] son rachat et qu’elle sort. Il a été enseigné : il s’acquiert lui-même par de l’argent, par la valeur d’argent et par un acte.
בגרעון כסף: אמר חזקיה דאמר קרא (שמות כא, ח) והפדה מלמד שמגרע פדיונה ויוצאה תנא וקונה את עצמו בכסף ובשוה כסף ובשטר
Cela se comprend pour l’argent, car il est écrit : « sur l’argent de son acquisition » (Lv 25, 51) ; pour la valeur d’argent aussi, le Miséricordieux a dit : « il restituera son rachat » (Lv 25, 51), pour inclure la valeur d’argent comme l’argent. Mais cet acte, de quel cas s’agit-il ? Si l’on dit qu’il lui a écrit une reconnaissance de dette pour sa valeur, c’est de l’argent !
בשלמא כסף דכתיב (ויקרא כה, נא) מכסף מקנתו שוה כסף נמי (ויקרא כה, נא) ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף אלא האי שטר ה"ד אילימא דכתב ליה שטרא אדמיה היינו כסף
Il s’agit donc d’un acte d’affranchissement ; mais pourquoi ai-je besoin d’un acte ? Qu’il lui dise devant deux [témoins] : « Va ! », ou bien devant un tribunal : « Va ! » Rava a dit : cela signifie que le corps de l’esclave hébreu est acquis, et que si le maître renonce au reste à déduire, ce reste n’est pas remis.
אלא שיחרור שטר למה לי לימא ליה באפי תרי זיל א"נ באפי בי דינא זיל אמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול:
La servante hébreue a un avantage sur lui : Rech Lakich a dit : la servante hébreue s’acquiert elle-même, [et sort] de l’autorité du maître, par la mort du père, par un a fortiori : si les signes [de puberté], qui ne font pas sortir de l’autorité du père, font sortir de l’autorité du maître, la mort, qui fait sortir de l’autorité du père, n’est-il pas logique qu’elle fasse sortir de l’autorité du maître ?
יתירה עליו אמה העבריה: אמר ר"ל אמה העבריה קונה את עצמה במיתת האב מרשות אדון מק"ו ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון מיתה שמוציאה מרשות אב אינו דין שמוציאה מרשות אדון
Rav Hochaya objecta : « La servante hébreue a un avantage sur lui : elle s’acquiert elle-même par les signes. » S’il en était ainsi, qu’on enseigne aussi la mort du père ! — Le tanna a enseigné et laissé de côté.
מיתיבי רב הושעיא יתירה עליו אמה העבריה שקונה את עצמה בסימנין ואם איתא ניתני נמי מיתת האב תנא ושייר
Qu’a-t-il laissé d’autre, pour qu’on dise qu’il a laissé celui-ci ? Il a laissé la mort du maître. — Si c’est la mort du maître, ce n’est pas une omission : comme elle existe aussi pour l’homme, il ne l’enseigne pas.
מאי שייר דהאי שייר שייר מיתת האדון אי משום מיתת האדון לאו שיורא הוא דכיון דאיכא נמי באיש לא קתני
Mais les signes n’ont pas de limite fixe, et il les enseigne ! Rav Safra a dit : ils n’ont pas de limite vers le haut, mais ils ont une limite
והא סימנין דאין להם קצבה וקתני אמר רב ספרא אין להם קצבה למעלה אבל יש להם קצבה
Original : Kiddushin 16a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.