Structure du débat :Baraïta 4Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
une dent de lait ; le Miséricordieux a écrit l’œil. Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] l’œil, j’aurais dit : de même que l’œil a été créé avec lui, de même tout ce qui a été créé avec lui, mais pas la dent. Il fallait [les deux].
שן דחלב כתב רחמנא עין ואי כתב רחמנא עין ה"א מה עין שנברא עמו אף כל שנברא עמו אבל שן לא צריכא
Mais disons : « Si un homme frappe » (Ex 21, 26) est un général ; la dent et l’œil sont un particulier ; [or dans] général et particulier, le général ne contient que ce qui est dans le particulier : la dent et l’œil, oui, autre chose, non !
ואימא (שמות כא, כ) כי יכה כלל שן ועין פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שן ועין אין מידי אחרינא לא
« Il le renverra libre » (Ex 21, 26) est de nouveau un général. Général, particulier et général : tu ne juges que selon la nature du particulier ; de même que le particulier est explicitement un défaut apparent qui ne repousse pas, de même tous les défauts apparents qui ne repoussent pas.
(שמות כא, כו) לחפשי ישלחנו חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מום שבגלוי ואינן חוזרים אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין
Alors, de même que le particulier est explicitement un défaut apparent qui l’empêche de travailler et ne repousse pas, de même tout défaut apparent qui ne repousse pas et l’empêche de travailler ? Pourquoi donc a-t-il été enseigné : s’il lui a arraché la barbe et en a déboîté un os, l’esclave en sort libre ? — « Il le renverra libre » est une extension.
אי מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ובטל ממלאכתו ואינו חוזר אף כל מומין שבגלוי ואינו חוזר ובטל ממלאכתו אלמה תניא תלש בזקנו ודילדל בו עצם עבד יוצא בהם לחירות לחפשי ישלחנו ריבויא הוא
Et si c’est une extension, alors même s’il l’a frappé sur la main, qu’elle s’est desséchée mais finira par revenir ? Pourquoi donc a-t-il été enseigné : s’il l’a frappé sur la main, qu’elle s’est desséchée mais finira par revenir, l’esclave n’en sort pas libre ? — S’il en était ainsi, à quoi serviraient la dent et l’œil ?
ואי ריבויא הוא אפי' הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור נמי אלמה תניא הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור אין עבד יוצא בה לחירות א"כ שן ועין מאי אהני ליה
Nos maîtres ont enseigné : dans tous ces cas, l’esclave en sort libre, et il a besoin d’un acte d’affranchissement — telles sont les paroles de Rabbi Chimon. Rabbi Meïr dit : il n’en a pas besoin. Rabbi Eliézer dit : il en a besoin. Rabbi Tarfon dit : il n’en a pas besoin. Rabbi Akiva dit : il en a besoin.
ת"ר בכולם עבד יוצא בהם לחירות וצריך גט שחרור דברי ר"ש ר"מ אומר אינו צריך ר"א אומר צריך ר' טרפון אומר אינו צריך ר"ע אומר צריך
Ceux qui tranchaient devant les Sages dirent : les paroles de Rabbi Tarfon semblent [justes] pour la dent et l’œil, que la Torah lui a accordés ; et les paroles de Rabbi Akiva pour les autres membres, puisque c’est une amende des Sages. — Une amende ? Ce sont des versets que nous interprétons ! — Mais [lis] : puisque c’est une interprétation des Sages.
המכריעים לפני חכמים אומרים נראין דברי ר"ט בשן ועין שהתורה זכתה לו ודברי ר"ע בשאר אברים הואיל וקנס חכמים הוא קנס הוא קראי קא דרשינן אלא הואיל ומדרש חכמים הוא
Quelle est la raison de Rabbi Chimon ? Il déduit « renvoyer », « renvoyer » de la femme : de même que la femme [est renvoyée] par un acte, de même l’esclave par un acte. Et Rabbi Meïr ? Si « libre » était écrit à la fin, ce serait comme tu dis ; maintenant qu’il est écrit « libre il le renverra », il est déjà libre dès le départ.
מ"ט דר"ש יליף שילוח שילוח מאשה מה אשה בשטר אף עבד נמי בשטר ור"מ אי כתב חפשי לבסוף כדקאמרת השתא דכתב לחפשי ישלחנו הוה ליה חפשי מעיקרא
Nos maîtres ont enseigné : s’il l’a frappé sur l’œil et l’a aveuglé, sur l’oreille et l’a rendu sourd, l’esclave en sort libre ; [s’il a frappé] en face de son œil et qu’il ne voit plus, en face de son oreille et qu’il n’entend plus, l’esclave n’en sort pas libre. Rav Chaman dit à Rav Achi : cela veut-il dire que le son n’est rien ?
ת"ר הכהו על עינו וסמאה על אזנו וחרשה עבד יוצא בהן לחירות נגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בהן לחירות אמר רב שמן לרב אשי למימרא דקלא לאו כלום הוא
Or Rami bar Ye’hezkel a enseigné : un coq qui a tendu la tête dans l’ouverture d’un récipient de verre, y a chanté et l’a brisé, [son propriétaire] paie le dommage entier. Et Rav Yossef a dit : on disait à l’école de Rav : un cheval qui a henni et un âne qui a brait et ont brisé des objets dans la maison, [leurs propriétaires] paient la moitié du dommage !
והתני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נזק שלם ואמר רב יוסף אמרי בי רב סוס שצנף וחמור שנער ושברו כלים בתוך הבית משלמים חצי נזק
Il lui dit : l’homme est différent : puisqu’il est doué de raison, c’est lui-même qui s’effraie. Comme il a été enseigné : celui qui effraie son prochain est exempt selon les lois humaines, mais coupable selon les lois du Ciel. Comment ? S’il a sonné [du chofar] à son oreille et l’a rendu sourd, il est exempt ; s’il l’a saisi, a sonné à son oreille et l’a rendu sourd, il est coupable.
א"ל שאני אדם דכיון דבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה כדתניא המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כיצד תקע באזנו וחרשו פטור אחזהו ותקע באזנו וחרשו חייב
Nos maîtres ont enseigné : s’il l’a frappé sur l’œil et en a affaibli la vue, sur la dent et l’a ébranlée, s’il peut s’en servir maintenant, l’esclave n’en sort pas libre ; sinon, l’esclave en sort libre. Il a été enseigné dans une autre [baraïta] : si son œil était [déjà] affaibli et qu’il l’a aveuglé, si sa dent était [déjà] ébranlée et qu’il l’a fait tomber, s’il pouvait s’en servir auparavant, l’esclave en sort libre ; sinon, l’esclave n’en sort pas libre.
ת"ר הכהו על עינו וכהתה על שינו ונדדה אם יכול להשתמש בהן עכשיו אין עבד יוצא בהן לחירות ואם לאו עבד יוצא בהן לחירות תניא אידך הרי שהיתה עינו כהויה וסמאה שינו נדודה והפילה אם יכול להשתמש בהן כבר עבד יוצא בהן לחירות ואם לאו אין עבד יוצא בהן לחירות
Et il fallait [les deux]. Car s’il nous avait appris [seulement] la première, [j’aurais dit que c’est] parce qu’au départ la vue était saine et maintenant la vue est faible ; mais ici, où au départ aussi la vue était faible, j’aurais dit que non.
וצריכא דאי אשמועינן הך קמייתא משום דמעיקרא נהורא בריא והשתא נהורא כחישא אבל הכא דמעיקרא נמי נהורא כחישא אימא לא
Et s’il nous avait appris [seulement] celle-ci, [j’aurais dit que c’est] parce qu’il est devenu complètement aveugle ; mais là, où il n’est pas complètement aveugle, j’aurais dit que non. Il fallait [les deux].
ואי אשמועינן הא משום דסמיא לגמרי אבל התם דלא סמיא לגמרי אימא לא צריכא
Nos maîtres ont enseigné : si son maître était médecin, et que [l’esclave] lui a dit de lui farder l’œil et qu’il l’a aveuglé, de lui creuser la dent et qu’il l’a fait tomber, [l’esclave] s’est moqué du maître et sort libre. Rabban Chimon ben Gamliel dit : « et il le détruit » (Ex 21, 26) — [pas] avant qu’il ait l’intention de le détruire.
תנו רבנן הרי שהיה רבו רופא ואמר לו לכחול לו עינו וסמאה לחתור לו שינו והפילה שיחק באדון ויצא לחירות רשב"ג אומר (שמות כא, כו) ושחתה עד שיתכוין לשחתה
Et les rabbins, que font-ils de ce « et il le détruit » ? Ils en ont besoin pour ce qui a été enseigné : Rabbi Éléazar dit : si quelqu’un a introduit la main dans le ventre de sa servante et a aveuglé le fœtus qui est en son sein, il est exempt. Pourquoi ? Car le verset dit : « et il le détruit » — [pas] avant qu’il ait l’intention de le détruire.
ורבנן האי ושחתה מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא ר"א אומר הרי שהושיט ידו למעי שפחתו וסימא עובר שבמעיה פטור מ"ט דאמר קרא ושחתה עד שיכוין לשחתה
Et l’autre ? Il le déduit de « et il le détruit » [au lieu de « il le détruit »]. Et l’autre ? Il n’interprète pas « il le détruit », « et il le détruit ».
Et notre tanna a aussi enseigné : l’intégrité et le sexe masculin sont requis pour le bétail, mais l’intégrité et le sexe masculin ne sont pas requis pour les oiseaux.
ותנא תונא תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות
On pourrait penser [que c’est valable même si] son aile s’est desséchée, sa patte a été coupée, son œil a été arraché ; le verset dit : « parmi les oiseaux » (Lv 1, 14) — et non tous les oiseaux.
יכול יבשה גפה נקטעה רגלה נחטטה עינה ת"ל מן העוף ולא כל העוף
Original : Kiddushin 24b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.