un doigt surnuméraire et qu’il l’a coupé, l’esclave en sort libre. Rav Houna a dit : à condition qu’il soit aligné sur le dos de la main.
יתרת וחתכה עבד יוצא בהן לחירות אמר רב הונא והוא שנספרת על גב היד:
Kiddouchin 25a קידושין
Structure du débat :Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Les anciens de Nezounia ne venaient pas à la leçon de Rav ’Hisda. Il dit à Rav Hamnouna : va les remettre à leur place. Il alla et leur dit : pourquoi les rabbins ne viennent-ils pas à la leçon ? Ils lui dirent : pourquoi viendrions-nous ? Nous lui avons demandé une chose et il ne nous l’a pas résolue. Il leur dit : m’avez-vous demandé quelque chose que je ne vous aie pas résolu ?
סבי דנזוניא לא אתו לפירקיה דרב חסדא אמר ליה לרב המנונא זיל צנעינהו אזל אמר להו מאי טעמא לא אתו רבנן לפירקא אמרו ליה אמאי ניתי דבעינן מיניה מילתא ולא פשט לן אמר להו מי בעיתו מינאי מידי ולא פשיטנא לכו
Ils lui demandèrent : un esclave que son maître a châtré aux testicules, qu’en est-il ? Est-ce comparable à un défaut apparent, ou non ? Il ne le savait pas. Ils lui dirent : quel est ton nom ? Il leur dit : Hamnouna. Ils lui dirent : pas Hamnouna, mais Karnouna !
בעו מיניה עבד שסרסו רבו בבצים מהו כמום שבגלוי דמי או לא לא הוה בידיה אמרו לו מה שמך אמר להו המנונא אמרו ליה לאו המנונא אלא קרנונא
Il vint devant Rav ’Hisda. Celui-ci lui dit : c’est une michna qu’ils t’ont demandée, car nous avons appris : il y a chez l’homme vingt-quatre extrémités de membres, qui ne rendent pas impur pour cause de chair vive.
אתא לקמיה דרב חסדא א"ל מתניתא בעו מינך דתנן עשרים וארבעה ראשי אברים שבאדם כולם אין מטמאין משום מחיה
Les voici : les bouts des doigts des mains et des pieds, les bouts des oreilles, le bout du nez, le bout du membre, et les bouts des seins chez la femme. Rabbi Yehouda dit : aussi chez l’homme. Et l’on a enseigné à ce propos : pour toutes, l’esclave en sort libre. Rabbi dit : aussi la castration. Ben ’Azzaï dit : aussi la langue.
ואלו הם ראשי אצבעות ידים ורגלים וראשי אזנים וראש החוטם וראש הגוייה וראשי דדים שבאשה רבי יהודה אומר אף שבאיש ותני עלה בכולם עבד יוצא בהם לחירות רבי אומר אף הסירוס בן עזאי אומר אף הלשון
Le maître a dit : « Rabbi dit : aussi la castration. » La castration de quoi ? Si l’on dit : la castration du membre, c’est [déjà] le membre ! N’est-ce donc pas la castration des testicules ?
אמר מר רבי אומר אף הסירוס סירוס דמאי אילימא סירוס דגיד היינו גוייה אלא לאו סירוס דביצים
« Rabbi dit : aussi la castration » — et pour Rabbi, la langue, non ? On objecte : si l’on faisait l’aspersion sur quelqu’un et que l’aspersion a rejailli sur sa bouche, Rabbi dit : l’aspersion est valable ; et les Sages disent : l’aspersion n’est pas valable.
רבי אומר אף הסירוס ורבי לשון לא ורמינהו הרי מי שהיה מזה ונתזה הזאה על פיו רבי אומר היזה וחכמים אומרים לא היזה
N’est-ce pas sur sa langue ? — Non, sur ses lèvres. — Sur ses lèvres, c’est évident ! — On aurait pu dire : il arrive qu’il serre les lèvres ; il nous apprend [que non].
מאי לאו על לשונו לא על שפתיו על שפתיו פשיטא מהו דתימא זימנא דחלים שפתיה קמ"ל
Mais il a été enseigné : sur sa langue ! Et il a été enseigné en outre : et celui dont on a retiré la plus grande partie de la langue — Rabbi dit : la plus grande partie de ce qui parle dans sa langue.
והתניא על לשונו ועוד תניא ושניטל רוב הלשון רבי אומר רוב המדבר שבלשונו
Mais [il faut dire] : Rabbi dit la castration, et à plus forte raison la langue ; Ben ’Azzaï a dit la langue, mais non la castration. Et que signifie « aussi » ? Par rapport aux premiers [cas]. — S’il en est ainsi, qu’on place celui de Ben ’Azzaï en premier !
אלא רבי אומר סירוס ולא מיבעיא לשון בן עזאי אמר לשון אבל סירוס לא ומאי אף אקמייתא אי הכי נקדמה דבן עזאי ברישא
Le tanna a entendu celui de Rabbi et l’a fixé ; puis il a entendu celui de Ben ’Azzaï et l’a enseigné ; et une michna ne bouge pas de sa place.
תנא שמעה לדרבי וקבעה ושמעה לדבן עזאי ותני ומשנה לא זזה ממקומה
’Oulla a dit : tous s’accordent, au sujet de la langue, qu’en matière d’impureté elle est [considérée comme] découverte pour le reptile. Pourquoi ? Le Miséricordieux a dit : « qui touchera » (Lv 15, 5), et celle-ci aussi est apte à toucher.
אמר עולא הכל מודים בלשון לענין טומאה דגלוי הוא אצל השרץ מ"ט (ויקרא טו, ה) אשר יגע בו אמר רחמנא והאי נמי בר נגיעה הוא
En matière d’immersion, elle est comme cachée. Pourquoi ? Le Miséricordieux a dit : « il baignera sa chair dans l’eau » (Lv 15, 13) : de même que sa chair est à l’extérieur, de même tout ce qui est à l’extérieur.
לענין טבילה כטמון דמי מ"ט (ויקרא טו, יג) ורחץ בשרו במים אמר רחמנא מה בשרו מאבראי אף כל מאבראי
Ils ne sont en désaccord qu’en matière d’aspersion : Rabbi la compare à l’impureté, et les rabbins la comparent à l’immersion.
לא נחלקו אלא לענין הזאה רבי מדמי לה לטומאה ורבנן מדמו לה לטבילה
Et tous deux sont en désaccord sur ce verset : « Le pur fera l’aspersion sur l’impur, etc. » (Nb 19, 19). Rabbi pense : « le pur fera l’aspersion sur l’impur le troisième jour et le septième jour, et il le purifiera ».
ותרוייהו בהאי קרא קמיפלגי (במדבר יט, יט) והזה הטהור על הטמא וגו' רבי סבר והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו
Les rabbins pensent : « et il le purifiera le septième jour, et il lavera ses vêtements et se baignera dans l’eau ».
רבנן סברי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים
Et les rabbins, qu’ils la comparent aussi à l’impureté ! — Il fallait déduire la pureté de la pureté. Et Rabbi, qu’il la compare à l’immersion ! — « Et il lavera ses vêtements » interrompt le sujet.
ורבנן נמי נדמייה לטומאה טהרה מטהרה הוה ליה למילף ורבי נדמייה לטבילה וכבס בגדיו הפסיק הענין
Et Rabbi pense-t-il qu’en matière d’immersion elle est comme cachée ? Or Ravin a dit au nom de Rav Adda au nom de Rabbi Yits’hak : il arriva qu’une servante de la maison de Rabbi s’immergea et remonta, et l’on trouva un os entre ses dents ; et Rabbi lui imposa une autre immersion !
וסבר רבי לענין טבילה כטמון דמי והאמר רבין אמר רב אדא אמר רבי יצחק מעשה בשפחה של בית רבי שטבלה ועלתה ונמצא עצם בין שיניה והצריכה רבי טבילה אחרת
Admettons que nous n’exigions pas que l’eau y arrive ; [mais] nous exigeons un endroit où l’eau puisse arriver,
נהי דביאת מים לא בעינן מקום הראוי לבוא בו מים בעינן
comme [l’a dit] Rabbi Zeïra, car Rabbi Zeïra a dit : tout ce qui est apte au mélange, le mélange n’y est pas indispensable ; et ce qui n’est pas apte au mélange, le mélange y est indispensable.
כדרבי זירא דאמר רבי זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו ושאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו
Original : Kiddushin 25a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.