S’il a diminué de dix ou ajouté dix, sa terouma est [valable comme] terouma. D’où le tirons-nous ? Et si tu dis qu’on l’apprend du divorce — qu’en est-il du divorce, qui est une affaire profane ? Le verset dit : « vous », « vous aussi » (Nb 18, 28), pour inclure le mandataire.
פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה מנלן וכי תימא דיליף מגירושין מה לגירושין שכן ישנן חול אמר קרא אתם (במדבר יח, כח) גם אתם לרבות את השליח
Que le Miséricordieux l’écrive pour la terouma, et que ces [autres cas] viennent l’apprendre de là ! — Parce qu’on peut objecter : [la terouma] peut se faire par la pensée.
ונכתוב רחמנא בתרומה וניתו הנך ונגמרו מיניה משום דאיכא למפרך שכן ישנה במחשבה
Et ce que nous avons appris : Un groupe dont l’agneau pascal a été perdu dit à l’un [d’eux] : Va le chercher et abats-le pour nous ; il alla, le trouva et l’abattit, et eux en prirent [un autre] et l’abattirent : si le sien a été abattu le premier, il mange du sien et eux mangent et boivent avec lui.
והא דתנן חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד צא ובקש ושחוט עלינו והלך ומצא ושחט והן לקחו ושחטו אם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והם אוכלים ושותים עמו
Il le tire de Rabbi Yehochoua ben Kor’ha, car Rabbi Yehochoua ben Kor’ha a dit : D’où [sait-on] que le mandataire d’un homme est comme lui-même ? Car il est dit : « Toute l’assemblée de la communauté d’Israël l’égorgera entre les deux soirs » (Ex 12, 6). Toute l’assemblée égorge-t-elle donc ? N’est-ce pas un seul qui égorge ? Mais de là [on apprend] que le mandataire d’un homme est comme lui-même.
נפקא ליה מדרבי יהושע בן קרחה דא"ר יהושע בן קרחה מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר (שמות יב, ו) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל כולן שוחטין והלא אינו שוחט אלא אחד אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו
Que le Miséricordieux l’écrive pour les choses saintes, et que ces [autres cas] viennent l’apprendre de là ! — Parce qu’on peut objecter : qu’en est-il des choses saintes, dont la plupart des opérations se font par un mandataire ?
נכתוב רחמנא בקדשים וניתי הנך וניגמרו מיניה משום דאיכא למפרך מה לקדשים שכן רוב מעשיהן ע"י שליח
Que le Miséricordieux ne l’écrive pas pour les choses saintes, et qu’on le déduise de ces [deux-là] — qu’en est-il de ceux-ci, qui sont profanes par rapport aux choses saintes ? Qu’Il ne l’écrive pas pour le divorce, et qu’on le déduise de ces [deux-là] — qu’en est-il de ceux-ci, qui peuvent se faire par la pensée ?
לא נכתוב רחמנא בקדשים ותיתי מהנך מה להנך שכן ישנן חול אצל קדשים לא נכתוב רחמנא בגירושין ותיתי מהנך מה להנך שכן ישנן במחשבה
Mais alors « vous », « vous aussi », pourquoi en ai-je besoin ? — C’est nécessaire pour [l’enseignement] de Rabbi Yanaï, car Rabbi Yanaï a dit : « Vous aussi » : de même que vous êtes membres de l’alliance, de même vos mandataires [doivent être] membres de l’alliance.
ואלא אתם גם אתם למה לי מיבעי ליה לכדרבי ינאי דא"ר ינאי גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית
Pourquoi faut-il un verset pour cela ? On le tire de [l’enseignement de]Rabbi ’Hiya bar Abba au nom de Rabbi Yo’hanan, car Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : L’esclave ne peut devenir mandataire pour recevoir l’acte de divorce d’une femme de la main de son mari, parce qu’il n’est pas soumis à la loi des divorces et des kiddouchin.
הא למה לי קרא מדרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן נפקא דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן אין העבד נעשה שליח לקבל גט מיד בעלה של אשה לפי. שאינו בתורת גיטין וקידושין
C’était nécessaire : il t’aurait été venu à l’esprit de dire : l’esclave, qui n’est pas du tout apte à [un mariage] permis, [ne peut être mandataire] ; mais l’idolâtre, puisqu’il peut [prélever] la terouma de ses propres [produits] — car nous avons appris : L’idolâtre et le Couthéen qui ont prélevé, leur terouma est terouma —, je dirais qu’il peut aussi être mandataire. [Le verset] nous enseigne [que non].
איצטריך ס"ד אמינא עבד דלאו בר היתירא הוא כלל אבל עובד כוכבים הואיל ואיתיה בתרומה דנפשיה דתנן העובד כוכבים והכותי שתרמו תרומתן תרומה אימא שליח נמי עביד קמשמע לן
Et selon Rabbi Chimon, qui exempte — car nous avons appris : La terouma d’un idolâtre rend [le mélange] interdit et l’on est tenu du cinquième à son sujet, et Rabbi Chimon exempte —, « vous », « vous aussi », pourquoi en ai-je besoin ?
ולר' שמעון דפטר דתנן תרומת עובד כוכבים מדמעת וחייבין עליה חומש ור"ש פוטר אתם גם אתם למה לי
C’était nécessaire : il t’aurait été venu à l’esprit de dire, puisque le maître a dit : « Vous », et non des métayers ; « vous », et non des associés ; « vous », et non un tuteur ; « vous », et non celui qui prélève ce qui ne lui appartient pas — je dirais : « vous », et pas non plus votre mandataire. [Le verset] nous enseigne [que si].
איצטריך סד"א הואיל ואמר מר אתם ולא אריסין אתם ולא שותפין אתם ולא אפוטרופוס אתם ולא התורם את שאינו שלו אימא אתם ולא שלוחכם נמי קמ"ל
Cela va bien selon Rabbi Yehochoua ben Kor’ha ; mais selon Rabbi Yonatan, qui tire ce verset pour un autre enseignement, d’où le tirons-nous ? Car on a enseigné : Rabbi Yonatan dit : D’où [sait-on] que tout Israël peut s’acquitter
הניחא לרבי יהושע בן קרחה אלא לרבי יונתן דמפיק ליה להאי קרא לדרשא אחרינא מנא לן דתניא רבי יונתן אומר מנין שכל ישראל כולן יוצאים
Original : Kiddushin 41b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.