à partir de quand en est-on coupable ? Dès qu’elles ont vu la face de la Maison. Selon qui ? Selon ce tanna-ci, car il a été enseigné : Rabbi Eliézer dit : des prémices dont une partie est à l’extérieur et une partie à l’intérieur : celles qui sont à l’extérieur sont comme des produits profanes à tous égards ; celles qui sont à l’intérieur sont comme des choses consacrées à tous égards.
מאימתי מחייבין עליהן משיראו פני הבית כמאן כי האי תנא דתניא רבי אליעזר אומר בכורים מקצתן בחוץ ומקצתן בפנים שבחוץ הרי הן כחולין לכל דבריהם שבפנים הרי הן כהקדש לכל דבריהם
Selon qui ? Selon ce tanna-ci, car il a été enseigné : Rabbi Yossé dit trois choses au nom de trois anciens. Rabbi Yichmaël dit : je pourrais croire qu’on peut monter aujourd’hui du second maasser à Jérusalem et l’y manger ; or c’est un raisonnement : le premier-né requiert d’être apporté au Lieu [choisi], et le second maasser requiert d’être apporté au Lieu ; de même que le premier-né [ne se consomme] qu’en présence de la Maison, la dîme aussi [ne se consomme] qu’en présence de la Maison.
כמאן כי האי תנא דתניא רבי יוסי אומר שלשה דברים משום שלשה זקנים רבי ישמעאל אומר יכול יעלה אדם מעשר שני בזמן הזה בירושלים ויאכלנו ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר שני טעון הבאת מקום מה בכור אינו אלא בפני הבית אף מעשר אינו אלא בפני הבית
Qu’en est-il du premier-né ? Il requiert le don du sang et [l’offrande] des parties grasses sur l’autel ! — Les prémices le prouvent. Qu’en est-il des prémices ? Elles requièrent le dépôt.
מה לבכור שכן טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח בכורים יוכיחו מה לבכורים שכן טעונים הנחה
Le verset dit : « Et tu mangeras là devant l’Éternel ton Dieu » etc. (Dt 14, 23) : il compare la dîme au premier-né ; de même que le premier-né [ne se consomme] qu’en présence de la Maison, la dîme aussi [ne se consomme] qu’en présence de la Maison. Or, s’il en était [ainsi], qu’on réfute : qu’en est-il des prémices ? Elles requièrent la déclaration et le dépôt.
ת"ל (דברים טז, ז) ואכלת [שם] לפני ה' אלהיך וגו' מקיש מעשר לבכור מה בכור אינו אלא לפני הבית אף מעשר אינו אלא לפני הבית ואם איתא ליפרוך מה לבכורים שכן טעונין קרייה והנחה
Rav Achi dit : admettons qu’elle ne soit pas indispensable, n’y a-t-il pas [au moins] une mitsva ? Qu’on dise « mitsva » et qu’on réfute ! Rav Achi dit plutôt : puisqu’il existe les prémices du converti, qui devrait dire « que l’Éternel a juré à nos pères » (Dt 26, 3) et ne peut le dire, la chose n’est pas tranchée pour lui.
א"ר אשי נהי דעיכובא ליכא מצוה מי ליכא ולימא מצוה וליפרוך אלא אמר רב אשי כיון דאיכא בכורי הגר דבעי למימר (דברים כו, ג) אשר נשבע [ה'] לאבותינו ולא מצי אמר לא פסיקא ליה
Que le raisonnement revienne, et qu’on le tire par « le côté commun » ! — Parce qu’on peut réfuter : qu’en est-il de leur côté commun ? Ils ont un aspect [lié à] l’autel.
וליהדר דינא ותיתי במה הצד משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח
Et que pense-t-il ? S’il pense que la première sanctification a sanctifié pour son temps et a sanctifié pour l’avenir, alors même le premier-né aussi [pourrait être mangé] ; s’il pense que la première sanctification a sanctifié pour son temps et n’a pas sanctifié pour l’avenir, il faut un raisonnement même pour le premier-né !
ומאי קסבר אי קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא אפי' בכור נמי אי קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא אפילו בכור נמי תבעי
Ravina dit : en réalité, il pense qu’elle a sanctifié pour son temps et n’a pas sanctifié pour l’avenir ; et il s’agit ici d’un premier-né dont le sang a été aspergé avant la destruction du Temple, puis le Temple a été détruit alors que sa chair existe encore ; et on compare sa chair à son sang : de même que son sang [requiert] l’autel, sa chair aussi [requiert] l’autel ; et il compare la dîme au premier-né.
אמר רבינא לעולם קסבר קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא והכא בבכור שנזרק דמו קודם חורבן הבית וחרב הבית ועדיין בשרו קיים ומקשינן בשרו לדמו מה דמו במזבח אף בשרו במזבח ומקיש מעשר לבכור
Mais une chose apprise par comparaison peut-elle à son tour enseigner par comparaison ? — La dîme de céréales est profane.
וכי דבר הלמד בהקש חוזר ומלמד בהקש מעשר דגן חולין הוא
Original : Makkot 19a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.