Kankantom, c’est le noir des cordonniers. Diftera : [une peau] salée et traitée à la farine, mais non tannée à la noix de galle. Le papier, c’est le me’hka [papier de papyrus].
קנקנתום חרתא דאושכפי דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ נייר מחקא:
Meguila 19a מגילה
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Il faut qu’elle soit écrite en écriture assyrienne » : car il est écrit : « selon leur écrit et selon leur temps » (Est 9, 27).
עד שתהא כתובה אשורית: דכתיב ככתבם וכזמנם:
« Sur un rouleau et à l’encre, etc. » D’où le tirons-nous ? On le déduit de « écrire », « écrire » : il est écrit ici : « La reine Esther écrivit » (Est 9, 29), et il est écrit là : « Baruch leur dit : De sa bouche il me dictait toutes ces paroles, et moi je les écrivais sur le livre avec de l’encre » (Jr 36, 18).
על הספר ובדיו וכו': מנלן אתיא כתיבה כתיבה כתיב הכא (אסתר ט, כט) ותכתב אסתר המלכה וכתיב התם (ירמיהו לו, יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו:
MICHNA: L’habitant d’une ville ouverte qui est allé dans une ville fortifiée, ou l’habitant d’une ville fortifiée qui est allé dans une ville ouverte : s’il doit retourner chez lui, il lit selon son lieu ; sinon, il lit avec eux.
מתני׳ בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהן
Et à partir d’où un homme lit-il la Méguila pour être quitte de son obligation ? Rabbi Meïr dit : Toute [la Méguila]. Rabbi Yehouda dit : À partir de « Il y avait un homme juif » (Est 2, 5). Rabbi Yossé dit : À partir de « Après ces événements » (Est 3, 1).
ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה י"ח ר"מ אומר כולה ר' יהודה אומר מאיש יהודי רבי יוסי אומר מאחר הדברים האלה:
GUEMARA: Rava dit : On ne l’a enseigné que lorsqu’il doit retourner [chez lui] dans la nuit du quatorze ; mais s’il ne doit pas retourner dans la nuit du quatorze, il lit avec eux. Rava dit : D’où le dis-je ? Car il est écrit : « C’est pourquoi les Juifs des campagnes, qui habitent dans les villes ouvertes » (Est 9, 19). Puisqu’il est écrit « les Juifs des campagnes », pourquoi me faut-il écrire « qui habitent dans les villes ouvertes » ? Cela nous enseigne que celui qui est en ville ouverte le jour même est appelé habitant de ville ouverte.
גמ׳ אמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי י"ד אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר קורא עמהן אמר רבא מנא אמינא לה דכתיב (אסתר ט, יט) על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות מכדי כתיב היהודים הפרזים למה לי למיכתב היושבים בערי הפרזות הא קמ"ל דפרוז בן יומו נקרא פרוז
Nous avons trouvé [la règle pour] l’habitant de ville ouverte ; pour l’habitant de ville fortifiée, d’où le tirons-nous ? — C’est une évidence logique : puisque celui qui est en ville ouverte le jour même est appelé habitant de ville ouverte, celui qui est en ville fortifiée le jour même est appelé habitant de ville fortifiée.
אשכחן פרוז מוקף מנא לן סברא הוא מדפרוז בן יומו קרוי פרוז מוקף בן יומו קרוי מוקף
Et Rava dit : Un villageois qui est allé dans une ville, dans un cas comme dans l’autre, lit avec eux. Quelle en est la raison ? Celui-ci devrait lire comme les gens de la ville, et ce sont les rabbins qui ont été indulgents envers les villages, afin qu’ils fournissent eau et nourriture à leurs frères des villes fortifiées. Cela vaut quand il est chez lui ; mais quand il est en ville, il doit lire comme les gens de la ville.
ואמר רבא בן כפר שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא עמהן מאי טעמא האי כבני העיר בעי למקרי ורבנן הוא דאקילו על הכפרים כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין הני מילי כי איתיה בדוכתיה אבל כי איתיה בעיר כבני עיר בעי למקרי
Abayé lui objecta : L’habitant d’une ville fortifiée qui est allé dans une ville, dans un cas comme dans l’autre, lit selon son lieu. — L’habitant d’une ville fortifiée, penses-tu ? Pour lui, la chose dépend de ce qu’il doit retourner ou non ! Ne s’agit-il donc pas d’un villageois ?
איתיביה אביי בן כרך שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא כמקומו בן כרך ס"ד באם עתיד לחזור תליא מילתא אלא לאו בן כפר
Mais n’as-tu pas, de toute façon, à corriger [le texte] ? Enseigne : il lit avec eux.
ולאו תרוצי מתרצת תני קורא עמהן:
« À partir d’où un homme lit-il la Méguila, etc. » On a enseigné : Rabbi Chimon bar Yo’haï dit : À partir de « Cette nuit-là » (Est 6, 1).
מהיכן קורא אדם את המגילה וכו': תניא רשב"י אומר מבלילה ההוא
Rabbi Yo’hanan dit : Et tous ont interprété un seul et même verset : « La reine Esther et Mardochée le Juif écrivirent toute la puissance » (Est 9, 29). Celui qui dit : Toute [la Méguila] — [il s’agit de] la puissance d’Assuérus.
א"ר יוחנן וכולן מקרא אחד דרשו ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף מאן דאמר כולה תוקפו של אחשורוש
Celui qui dit : À partir de « Un homme juif » — la puissance de Mardochée. Celui qui dit : À partir de « Après ces événements » — la puissance de Haman. Et celui qui dit : À partir de « Cette nuit-là » — la puissance du miracle.
ומאן דאמר מאיש יהודי תוקפו של מרדכי ומ"ד מאחר הדברים האלה תוקפו של המן ומ"ד מבלילה ההוא תוקפו של נס
Rav Houna dit : [On le tire] d’ici : « Ce qu’ils avaient vu à ce sujet, et ce qui leur était arrivé » (Est 9, 26).
רב הונא אמר מהכא ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם
Celui qui dit : Toute [la Méguila] — qu’a vu Assuérus pour se servir des ustensiles du Temple ? « À ce sujet » : parce qu’il avait compté soixante-dix ans et qu’ils n’avaient pas été délivrés. « Et ce qui leur était arrivé » : qu’il fit tuer Vachti.
מ"ד כולה מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלים של בית המקדש על ככה משום דחשיב שבעים שנין ולא איפרוק ומה הגיע אליהם דקטל ושתי
Celui qui dit : À partir de « Un homme juif » — qu’a vu Mardochée pour provoquer Haman ? « À ce sujet » : parce que celui-ci se faisait passer pour une idole. « Et ce qui leur était arrivé » : qu’un miracle se produisit.
ומ"ד מאיש יהודי מה ראה מרדכי דאיקני בהמן על ככה דשוי נפשיה ע"ז ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא
Celui qui dit : À partir de « Après ces événements » — qu’a vu Haman pour se mettre en fureur contre tous les Juifs ? « À ce sujet » : parce que Mardochée ne s’agenouillait ni ne se prosternait. « Et ce qui leur était arrivé » : on le pendit, lui et ses fils, sur le gibet.
ומ"ד מאחר הדברים האלה מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים על ככה משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ומה הגיע אליהם ותלו אותו ואת בניו על העץ
Celui qui dit : À partir de « Cette nuit-là » — qu’a vu Assuérus pour faire apporter le livre des mémoires ? « À ce sujet » : parce qu’Esther avait invité Haman avec lui. « Et ce qui leur était arrivé » : qu’un miracle se produisit.
ומ"ד מבלילה ההוא מה ראה אחשורוש להביא את ספר הזכרונות על ככה דזמינתיה אסתר להמן בהדיה ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא
Rabbi ’Helbo dit au nom de Rav ’Hama bar Gouria, au nom de Rav : La halakha est selon celui qui dit : Toute [la Méguila] ; et même selon celui qui dit : À partir de « Un homme juif », il faut qu’elle soit écrite entièrement.
א"ר חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה ואפי' למאן דאמר מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה
Et Rabbi ’Helbo dit encore au nom de Rav ’Hama bar Gouria, au nom de Rav : La Méguila est appelée « livre » et elle est appelée « lettre ». Elle est appelée « livre » : si on l’a cousue avec des fils de lin, elle est invalide. Et elle est appelée « lettre » : si on y a mis trois fils de tendons, elle est valide. Rav Na’hman dit : À condition qu’ils soient répartis en trois [endroits].
וא"ר חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה אמר רב נחמן ובלבד שיהו משולשין
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : Celui qui lit dans une Méguila écrite parmi les Hagiographes n’est pas quitte. Rava dit : Nous ne l’avons dit que lorsqu’elle n’est pas un peu plus courte ou un peu plus longue [que les autres feuilles] ; mais si elle est un peu plus courte ou un peu plus longue, cela ne nous dérange pas.
אמר רב יהודה אמר שמואל הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא אמר רבא לא אמרן אלא דלא מחסרא ומייתרא פורתא אבל מחסרא ומייתרא פורתא לית לן בה
Lévi bar Chmouel lisait devant Rav Yehouda dans une Méguila
לוי בר שמואל הוה קא קרי קמיה דרב יהודה במגילה
Original : Megillah 19a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.