ils achèteront des livres ; des livres, ils achèteront une Torah.
יקחו ספרים ספרים לוקחין תורה
Meguila 26a מגילה
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais s’ils ont vendu une Torah, ils n’achèteront pas de livres ; des livres, ils n’achèteront pas d’étoffes ; des étoffes, ils n’achèteront pas d’arche ; une arche, ils n’achèteront pas de synagogue ; une synagogue, ils n’achèteront pas la place.
אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים לא יקחו מטפחות מטפחות לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בית הכנסת בית הכנסת לא יקחו את הרחוב
Et de même pour leurs excédents.
וכן במותריהן:
GUEMARA: « Les habitants d’une ville qui ont vendu la place de la ville. » Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Ce sont les paroles de Rabbi Mena’hem bar Yossé, [cité] anonymement ; mais les Sages disent : La place n’a aucun caractère de sainteté.
גמ׳ בני העיר שמכרו רחובה של עיר אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי ר' מנחם בר יוסי סתומתאה אבל חכ"א הרחוב אין בו משום קדושה
Et Rabbi Mena’hem bar Yossé, quelle est sa raison ? Puisque le peuple y prie lors des jeûnes et des maamadot. Et les Sages ? Ce n’est qu’occasionnel.
ור' מנחם בר יוסי מאי טעמיה הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות ורבנן ההוא אקראי בעלמא:
« [S’ils ont vendu] une synagogue, ils achèteront une arche. » Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonatan : On ne l’a enseigné que pour une synagogue de village ; mais une synagogue de grande ville, puisque les gens y viennent de l’extérieur, ils ne peuvent pas la vendre, car elle appartient au public.
בית הכנסת לוקחין תיבה: אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן לא שנו אלא בית הכנסת של כפרים אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים
Rav Achi a dit : Cette synagogue de Mata Me’hassia, bien que les gens y viennent de l’extérieur, puisqu’ils viennent en s’en remettant à moi, si je veux, je la vends.
אמר רב אשי האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה
On objecta : Rabbi Yehouda a dit : Il arriva que la synagogue des fondeurs de cuivre qui était à Jérusalem fut vendue à Rabbi Eliézer, et il en fit tout ce dont il avait besoin. Or là, c’était une grande ville ! Celle-là était une petite synagogue, et ce sont eux [seuls] qui l’avaient construite.
מיתיבי א"ר יהודה מעשה בבית הכנסת של טורסיים שהיה בירושלים שמכרוה לרבי אליעזר ועשה בה כל צרכיו והא התם דכרכים הוה ההיא בי כנישתא זוטי הוה ואינהו עבדוה
On objecta : « Dans une maison du pays de votre possession » (Lv 14, 34) : votre possession est rendue impure par les plaies, mais Jérusalem n’est pas rendue impure par les plaies. Rabbi Yehouda a dit : Je n’ai entendu [cela] que pour l’emplacement du Sanctuaire seulement.
מיתיבי (ויקרא יד, לד) בבית ארץ אחוזתכם אחוזתכם מיטמא בנגעים ואין ירושלים מיטמא בנגעים אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד
Donc les synagogues et les maisons d’étude sont rendues impures. Pourquoi ? Elles appartiennent aux grandes villes ! Dis [plutôt] : Rabbi Yehouda a dit : Je n’ai entendu [cela] que pour un lieu consacré seulement.
הא בתי כנסיות ובתי מדרשות מיטמאין אמאי הא דכרכין הוו אימא א"ר יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד
Sur quoi divergent-ils ? Le premier Tanna pense que Jérusalem n’a pas été partagée entre les tribus, et Rabbi Yehouda pense que Jérusalem a été partagée entre les tribus.
במאי קמיפלגי ת"ק סבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים ורבי יהודה סבר נתחלקה ירושלים לשבטים
Et [ils divergent] selon la controverse de ces Tannaïm.
ובפלוגתא דהני תנאי
Car il est enseigné : Qu’y avait-il dans la part de Juda ? Le mont du Temple, les chambres et les parvis. Et qu’y avait-il dans la part de Benjamin ? Le vestibule, le Sanctuaire et le Saint des saints.
דתניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי הקדשים
Et une bande [de terre] sortait de la part de Juda et entrait dans la part de Benjamin, et sur elle l’autel était bâti ; et Benjamin le juste en souffrait chaque jour, [désirant] l’absorber, ainsi qu’il est dit : « Il le couvre tout le jour » (Dt 33, 12). C’est pourquoi Benjamin eut le mérite de devenir l’hôte de la Présence divine.
ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה שנאמר (דברים לג, יב) חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין ונעשה אושפיזכן לשכינה
Et ce Tanna-ci pense que Jérusalem n’a pas été partagée entre les tribus. Car il est enseigné : On ne loue pas de maisons à Jérusalem, parce qu’elles ne sont pas à eux. Rabbi Éléazar (bar Tsadok) dit : Pas même des lits. C’est pourquoi les peaux des sacrifices, les maîtres d’hôtellerie les prenaient de force.
והאי תנא סבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים דתניא אין משכירים בתים בירושלים מפני שאינן שלהן ר"א (בר צדוק) אומר אף לא מטות לפיכך עורות קדשים בעלי אושפיזין נוטלין אותן בזרוע
Abayé a dit : Déduis-en qu’il est d’usage qu’un homme laisse la cruche [vide] et la peau [de son sacrifice] à son hôte.
אמר אביי ש"מ אורח ארעא למישבק אינש גולפא ומשכא באושפיזיה
Rava a dit : On ne l’a enseigné que lorsque les sept notables de la ville n’ont pas vendu en présence des habitants de la ville ; mais si les sept notables de la ville ont vendu en présence des habitants de la ville, même
אמר רבא לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו
Original : Megillah 26a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.