Structure du débat :Baraïta 2Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
une alliance énoncée à propos du sel, selon Rabbi Yehouda. Rabbi Chimon dit : il est dit ici : « c’est une alliance de sel éternelle », et il est dit plus loin : « une alliance de prêtrise éternelle » (Nb 25, 13) : de même que les sacrifices sont impossibles sans prêtrise, de même les sacrifices sont impossibles sans sel.
ברית אמורה במלח דברי ר' יהודה ר' שמעון אומר נאמר כאן ברית מלח עולם הוא ונאמר להלן (במדבר כה, יג) ברית כהונת עולם כשם שאי אפשר לקרבנות בלא כהונה כך אי אפשר לקרבנות בלא מלח
Rav Yossef dit : Rav est de l’avis de notre tanna, qui dit : « s’il n’a pas salé, elle est valide ». Abayé lui dit : s’il en est ainsi, « s’il n’a pas versé » aussi [signifierait] qu’il n’a pas versé du tout ! Mais [cela signifie] que ce n’est pas un cohen qui a versé, mais un non-cohen ; ici aussi, ce n’est pas un cohen qui a salé, mais un non-cohen.
אמר רב יוסף רב כתנא דידן ס"ל דאמר לא מלח כשר אמר ליה אביי אי הכי לא יצק נמי לא יצק כלל אלא לא יצק כהן אלא זר הכא נמי לא מלח כהן אלא זר
Le verset ne l’a-t-il pas répété ? N’est-il pas écrit : « Toute offrande de ta min’ha, tu la saleras de sel » (Lv 2, 13) ? Celui-là est nécessaire pour ce qu’on a enseigné : s’il avait été dit [seulement] « offrande… de sel », j’entendrais même le bois et le sang, qui sont appelés « offrande ».
ולא תנא ביה קרא והכתיב (ויקרא ב, יג) וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ההוא מיבעי ליה לכדתניא אילו נאמר קרבן במלח שומע אני אפילו עצים ודם שנקראו קרבן
Le verset dit : « min’ha » : de même que la min’ha se distingue en ce que d’autres choses viennent de façon obligatoire pour elle, de même tout ce pour quoi d’autres choses viennent de façon obligatoire.
ת"ל מנחה מה מנחה מיוחדת שאחרים באין חובה לה אף כל שאחרים באין חובה לה
Mais alors, de même que la min’ha se distingue en ce qu’elle permet [quelque chose], de même tout ce qui permet : j’inclurai le sang, qui permet ! Le verset dit : « de ta min’ha » — et non de ton sang.
אי מה מנחה מיוחדת שמתרת אף כל שמתיר אביא דם שמתיר ת"ל מעל מנחתך ולא מעל דמך
On pourrait croire que toute la min’ha requiert du sel ; le verset dit : « offrande » : l’offrande [sur l’autel] requiert du sel, mais toute la min’ha ne requiert pas de sel.
יכול תהא מנחה כולה טעונה מלח ת"ל קרבן קרבן טעון מלח ואין מנחה כולה טעונה מלח
l’offrande des cohanim, l’offrande du cohen oint, l’offrande des libations, les parties à brûler du ’hatat, les parties à brûler de l’acham, les parties à brûler des sacrifices très saints, les parties à brûler des sacrifices de sainteté mineure, les membres de l’’ola et l’’ola d’oiseau : d’où ?
Le maître a dit : « Je n’ai que la poignée (de la min’ha) ; d’où inclure l’encens ? J’inclus l’encens, car il vient avec elle dans un même ustensile. » Mais tu as dit : « de même que la min’ha se distingue en ce que d’autres choses viennent de façon obligatoire pour elle » !
אמר מר אין לי אלא קומץ (מנחה) מנין לרבות את הלבונה מרבה אני את הלבונה שכן באה עמה בכלי אחד והא אמרת מה מנחה מיוחדת שאחרים באין חובה לה
Voici ce qu’il veut dire : j’aurais dit : « offrande » est une généralité et « min’ha » une particularité ; [dans] une généralité suivie d’une particularité, la généralité ne comprend que ce qui est dans la particularité : la min’ha oui, autre chose non.
הכי קאמר אימא קרבן כלל ומנחה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט מנחה אין מידי אחרינא לא
Puis il dit encore « sur toutes tes offrandes » : il a repris la généralité. [Dans] une généralité, une particularité et une généralité, tu ne juges que selon ce qui ressemble à la particularité : de même que la particularité explicite est ce pour quoi d’autres choses viennent de façon obligatoire, de même tout ce pour quoi d’autres choses viennent de façon obligatoire.
הדר אמר על כל קרבנך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש שאחרים באין חובה לה אף כל שאחרים באין חובה לה
Dis plutôt : (les autres choses qui viennent de façon obligatoire pour elle, c’est) l’encens, et inclus le sang, pour lequel il y a les libations ! — Les libations viennent avec les parties à brûler. Pourquoi ? [Elles accompagnent] le manger et le boire. — Au contraire, [elles accompagnent] l’expiation et la joie !
אימא (אחרים דבאין חובה לה ניהו) לבונה ואייתי דם דאיכא נסכים נסכים בהדי אימורין הוא דאתו מ"ט אכילה ושתיה אדרבה כפרה ושמחה
Plutôt : l’encens vient avec elle dans un même ustensile [tandis que les libations ne viennent pas dans un même ustensile] ; mais le bois, de même que la min’ha est rendue apte par lui, de même tous les sacrifices sont rendus aptes par lui.
אלא לבונה באה עמה בכלי אחד [נסכים אין באין בכלי אחד] אבל עצים כי היכי דמתכשרא בהו מנחה הכי מתכשרא בהו כולהו קרבנות
Dis plutôt : de même que la particularité explicite est ce pour quoi d’autres choses viennent de façon obligatoire et qui permet, de même tout ce pour quoi d’autres choses viennent de façon obligatoire et qui permet. Et qu’est-ce ? L’encens qui vient dans les coupes, qui permet le pain ; mais autre chose, non.
ואימא מה הפרט מפורש שאחרים באין חובה לה ומתרת אף כל שאחרים באין חובה לה ומתרת ומאי ניהו לבונה הבאה בבזיכין דשריא לחם אבל מידי אחרינא לא
d’autres choses viennent de façon obligatoire pour eux comme pour elle ; [ils vont] aux feux [de l’autel] comme elle ; [on est coupable de les offrir] dehors comme elle ; [il y a] notar comme pour elle ;
אחרים באין חובה לה כמותה אישים כמותה בחוץ כמותה נותר כמותה
impureté comme pour elle ; détournement sacrilège (mé’ila) comme pour elle.
טומאה כמותה מעילה כמותה
Original : Menachot 20a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.