Structure du débat :Michna 1Question 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Depuis que le Temple a été détruit, Rabban Yo’hanan ben Zakkaï a institué que tout le jour du balancement soit interdit. » Quelle en est la raison ? Le Temple sera bientôt rebâti, et ils diront : L’année dernière, n’avons-nous pas mangé dès le lever du jour ? Maintenant aussi, mangeons !
משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח השתא נמי ניכול
Et ils ne savent pas que l’année dernière il n’y avait pas d’omer, [et] le lever du jour permettait ; et maintenant qu’il y a l’omer, l’omer permet. Et si tu penses [que c’est] pour la prescription, à cause d’une [simple] prescription irait-il se lever et décréter ?
ולא ידעי דאשתקד לא הוה עומר האיר מזרח מתיר והשתא דאיכא עומר עומר מתיר ואי סלקא דעתך למצוה משום מצוה ליקום וליגזור
Et pense-t-il comme lui ? Mais il diverge de lui ! Car nous avons appris : Depuis que le Temple a été détruit, Rabban Yo’hanan ben Zakkaï a institué que tout le jour du balancement soit interdit. Rabbi Yehouda a dit : N’est-elle pas interdite de par la Torah, car il est écrit : « jusqu’à ce jour même » ?
ומי סבר לה כוותיה והא מיפלג פליג עליה דתנן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור אמר ר' יהודה הלא מן התורה הוא אסור דכתיב עד עצם היום הזה
C’est Rabbi Yehouda qui se trompe : il pense que Rabban Yo’hanan ben Zakkaï parle [d’une disposition] rabbinique, et ce n’est pas cela : il parle [de ce qui est] de la Torah. Mais il est enseigné « il a institué » ! Que veut dire « il a institué » ? Il a interprété et institué.
רבי יהודה הוא דקא טעי הוא סבר רבן יוחנן בן זכאי מדרבנן קאמר ולא היא מדאורייתא קאמר והא התקין קתני מאי התקין דרש והתקין
Rav Papa et Rav Houna fils de Rav Yehochoua mangeaient de la récolte nouvelle le soir du seize, à l’aube du dix-sept ; ils estiment que la récolte nouvelle hors de la Terre est [interdite par décret] rabbinique, et nous ne tenons pas compte du doute [sur le jour du mois].
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אכלי חדש באורתא דשיתסר נגהי שבסר קסברי חדש בחוצה לארץ דרבנן ולספיקא לא חיישינן
Et les Sages de l’école de Rav Achi mangeaient au matin du dix-sept ; ils estiment que la récolte nouvelle hors de la Terre est [interdite] de par la Torah,
ורבנן דבי רב אשי אכלו בצפרא דשבסר קסברי חדש בחוצה לארץ דאורייתא
et que Rabban Yo’hanan ben Zakkaï parle [d’une disposition] rabbinique, et quand il l’a instituée pour le jour du balancement, il ne l’a pas instituée pour le [jour] douteux.
ורבן יוחנן בן זכאי מדרבנן קאמר וכי תקין ליום הנף לספיקא לא תקין
Ravina a dit : La mère de mon père m’a dit : Ton père ne mangeait de la récolte nouvelle que le soir du dix-sept, à l’aube du dix-huit, car il pensait comme Rabbi Yehouda et tenait compte du doute.
אמר רבינא אמרה לי אם אבוך לא הוה אכיל חדש אלא באורתא דשבסר נגהי תמניסר דסבר לה כר' יהודה וחייש לספיקא:
MICHNA: L’omer rendait permis dans le pays, et les deux pains dans le Temple. On n’apporte pas d’offrandes de farine, de prémices ni d’offrande de farine [accompagnant] un animal avant l’omer ; si on en a apporté, c’est invalide. Avant les deux pains, on ne doit pas en apporter ; si on en a apporté, c’est valide.
מתני׳ העומר היה מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש אין מביאין מנחות וביכורים ומנחת בהמה קודם לעומר אם הביא פסול קודם לשתי הלחם לא יביא אם הביא כשר:
Yehouda bar Ne’hemia dit devant lui : Non ! Si tu l’as dit pour avant l’omer, c’est qu’elle n’a pas été permise par exception à sa règle générale au simple particulier ; diras-tu [de même] avant les deux pains, alors qu’elle a été permise par exception à sa règle générale au simple particulier ?
אמר לפניו יהודה בר נחמיה לא אם אמרת קודם לעומר שכן לא הותר מכללו אצל הדיוט תאמר קודם לשתי הלחם שהותר מכללו אצל הדיוט
Rabbi Tarfon se tut. Le visage de Rabbi Yehouda ben Ne’hemia rayonna. Rabbi Akiva lui dit : Yehouda, ton visage a rayonné parce que tu as répliqué à un ancien ; je m’étonnerais que tu prolonges tes jours. Rabbi Yehouda bar Rabbi Ilaï a dit : C’était la période d’avant Pessa’h ; quand je suis monté pour Chavouot, j’ai demandé après lui : Yehouda ben Ne’hemia, où est-il ? Et on m’a dit : Il est décédé et s’en est allé.
שתק רבי טרפון צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה אמר לו רבי עקיבא יהודה צהבו פניך שהשבת את זקן תמהני אם תאריך ימים אמר רבי יהודה ברבי אלעאי אותו הפרק פרס הפסח היה כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו יהודה בן נחמיה היכן הוא ואמרו לי נפטר והלך לו
Rav Na’hman bar Yitz’hak a dit : Selon les paroles de Yehouda ben Ne’hemia, les libations [et] les prémices qu’on a offertes avant l’omer sont valides. C’est évident !
אמר רב נחמן בר יצחק לדברי יהודה בן נחמיה נסכים ביכורים שהקריבם קודם לעומר כשירין פשיטא
Tu aurais pu dire : c’est là-bas qu’elle a été permise par exception à sa règle générale au simple particulier, mais ici, où elle n’a pas été permise par exception à sa règle générale, non ; il nous enseigne : à plus forte raison ici, où cela n’a jamais été interdit.
מהו דתימא התם הוא דהותר מכללו אצל הדיוט אבל הכא דלא הותר מכללו לא קמ"ל כל שכן הכא דלא איתסר כלל
(Moyen mnémotechnique : ordre, bourgeonnement, excréments, éléphant.) Rami bar ’Hama a demandé : Les deux pains rendent-ils permis hors de leur ordre ?
(סד"ר הנצ"א גל"י פי"ל סימן) בעי רמי בר חמא שתי הלחם מהו שיתירו שלא כסדרן
À quoi cela ressemble-t-il ? Par exemple, s’il les a semés entre l’omer et les deux pains, et que sont passés sur eux les deux pains [puis] l’omer [de l’année suivante]. Qu’en est-il ? Dans leur ordre, [les deux pains] permettent ; hors de leur ordre, ils ne permettent pas ? Ou bien, hors de leur ordre aussi, ils permettent ?
היכי דמי כגון דזרעינהו בין העומר לשתי הלחם וחליף עלייהו שתי הלחם ועומר מאי כסדרן שריין שלא כסדרן לא שריין או דלמא שלא כסדרן נמי שריין
Rabba a dit : Viens et entends : « Si tu offres une offrande de prémices » (Lv 2, 14) : le verset parle de l’offrande de l’omer. D’où vient-elle ? De l’orge. Tu dis : de l’orge ; ou bien n’est-ce que du blé ?
אמר רבה תא שמע (ויקרא ב, יד) ואם תקריב מנחת ביכורים במנחת העומר הכתוב מדבר מהיכן באה מן השעורין אתה אומר מן השעורין או אינו אלא מן החיטין
Rabbi Eliézer dit : « Aviv » est dit en Égypte, et « aviv » est dit pour les générations : de même que l’aviv dit en Égypte est de l’orge, de même l’aviv dit pour les générations est de l’orge.
רבי אליעזר אומר נאמר אביב במצרים ונאמר אביב לדורות מה אביב האמור במצרים שעורין אף אביב האמור לדורות שעורין
et la communauté, qui apporte son obligation du blé, apporte [aussi] son obligation de l’orge. Et si tu dis qu’il vient du blé, nous n’avons pas trouvé de communauté qui apporte son obligation de l’orge.
וציבור שמביאין חובתן מן החיטין מביאין חובתן מן השעורין ואם אתה אומר בא מן החיטין לא מצינו ציבור שמביא חובתו מן השעורין
Et s’il en est ainsi que les deux pains rendent permis hors de leur ordre, tu trouves [le cas] où il offre l’omer de ceux qui ont pris racine avant les deux pains et après l’omer de l’année précédente,
ואם איתא דשתי הלחם שלא כסדרן שריין משכחת לה דמקריב עומר מהנך דאשרוש קודם לשתי הלחם ובתר העומר דאשתקד
Original : Menachot 68b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.