Or il n’enseigne pas « celui qui soulève la table » !
ואילו מגביה את השולחן לא קתני
Mena’hot 7b מנחות
N’as-tu pas dit, là-bas, qu’il énumère l’ordre des services ? Ici aussi, il énumère l’ordre des services !
לאו אמרת התם סדר עבודות נקט ה"נ סדר עבודות נקט
Est-ce comparable ? Là, il n’entre pas dans le compte des cohanim ; ici, il entre dans le compte des cohanim. S’il en était ainsi, qu’il enseigne « celui qui soulève » ! Il faut donc en déduire qu’on prélève la poignée d’un récipient posé à terre. Déduis-le.
מי דמי התם לא נחית למניינא דכהנים הכא נחית למניינא דכהנים אם איתא ליתני מגביה אלא שמע מינה קומצין מכלי שעל גבי קרקע ש"מ
Rava a dit : il est évident pour moi qu’on prélève la poignée d’un récipient posé à terre, car nous le trouvons pour l’enlèvement des coupes ; on sanctifie l’offrande dans un récipient posé à terre, car nous le trouvons pour la disposition des coupes.
אמר רבא פשיטא לי קומץ מכלי שעל גבי קרקע שכן מצינו בסילוק בזיכין מקדשין מנחה בכלי שעל גבי קרקע שכן מצינו בסידור בזיכין
Rava demanda : la sanctification de la poignée, qu’en est-il ? La déduisons-nous de l’offrande ou la déduisons-nous du sang ? Il trancha ensuite : nous la déduisons du sang.
בעי רבא קידוש קומץ מאי ממנחה ילפינן לה או מדם ילפינן לה הדר פשטה מדם ילפינן לה
Et Rava a-t-il dit cela ? N’a-t-il pas été dit : une poignée qu’on a partagée en deux récipients, Rav Na’hman dit qu’elle n’est pas sanctifiée, et Rava dit qu’elle est sanctifiée ? S’il en était ainsi, qu’il la déduise du sang ! Rava est revenu sur cette [opinion].
ומי אמר רבא הכי והא אתמר קומץ שחלקו בשני כלים רב נחמן אמר אינו קדוש ורבא אמר קדוש ואם איתא לילף מדם הדר ביה רבא מההיא
Et le sang, d’où savons-nous qu’il n’est pas sanctifié par moitiés ? Car Rav Ta’hlifa ben Chaoul a enseigné : s’il a sanctifié moins que la quantité d’une aspersion dans ce récipient-ci et moins que la quantité d’une aspersion dans ce récipient-là, il n’a pas sanctifié.
ודם מנלן דלא קדוש לחצאין דתני רב תחליפא בן שאול קידש פחות מכדי הזאה בכלי זה ופחות מכדי הזאה בכלי זה לא קידש
Et on s’est demandé : pour le sang, qu’en est-il ? [L’eau de purification] est une loi transmise, et d’une loi transmise nous ne déduisons pas.
ואיבעיא להו בדם מאי הלכתא היא ומהלכתא לא ילפינן
Ou peut-être, là, quelle est la raison ? Parce qu’il est écrit : « et il trempera dans l’eau » (Nb 19, 18). Ici aussi, il est écrit : « et il trempera dans le sang » (Lv 4, 6).
או דלמא התם מאי טעמא דכתיב (במדבר יט, יח) וטבל במים הכא נמי הכתיב (ויקרא ד, ו) וטבל בדם
Et il a été dit : Rabbi Zerika a dit au nom de Rabbi Éléazar : pour le sang non plus, il n’a pas sanctifié. Rava a dit : il est enseigné de même : (il pose devant le cohen) « et il trempera », et non pas il éponge ; [N.d.T. : le texte source est ici corrompu ou peu clair ; traduction conjecturale.]
ואיתמר א"ר זריקא אמר רבי אלעזר אף בדם לא קידש אמר רבא תניא נמי הכי (בפני כהן מניח) וטבל ולא מספיג
« dans le sang » : que le sang ait dès le départ la mesure du trempage ; « du sang » : du sang dont il est question.
בדם שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרו מן הדם מן הדם שבענין
Et il a fallu écrire « et il trempera », et il a fallu écrire « dans le sang ». Car si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « et il trempera », j’aurais dit : même s’il n’a pas reçu dès le départ la mesure des trempages (c’est-à-dire des sept aspersions). Le Miséricordieux a écrit : « dans le sang ».
ואיצטריך למכתב וטבל ואיצטריך למכתב בדם דאי כתב רחמנא וטבל הוה אמינא אע"ג דלא קיבל שיעור טבילות (דהיינו הזאה ז' פעמים) מעיקרו כתב רחמנא בדם
Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « dans le sang », j’aurais dit : même s’il éponge. Le Miséricordieux a écrit : « et il trempera ».
ואי כתב רחמנא בדם הוה אמינא אפילו מספיג כתב רחמנא וטבל
« Du sang dont il est question » : pour exclure quoi ? Rava a dit : pour exclure ce qui reste sur le doigt. Cela soutient Rabbi Éléazar, qui a dit : ce qui reste sur le doigt est invalide.
מן הדם שבענין למעוטי מאי אמר רבא למעוטי שירים שבאצבע מסייע ליה לר"א דאמר שירים שבאצבע פסולין
Ravin bar Rav Ada dit à Rava : tes disciples disent au nom de Rav Amram : il est enseigné : s’il aspergeait et que [le liquide de] l’aspersion a giclé de sa main, si c’est avant qu’il ait aspergé, [le vêtement] doit être lavé ; si c’est après qu’il a aspergé, il n’a pas à être lavé.
א"ל רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידך אמר רב עמרם תניא היה מזה ונתזה הזאה מידו אם עד שלא הזה טעון כיבוס משהזה אין טעון כיבוס
Ne s’agit-il pas de : avant qu’il ait achevé son aspersion, et après qu’il a achevé son aspersion ? Il faut en déduire que ce qui reste sur le doigt est valide.
מאי לאו עד שלא גמר הזאתו ומשגמר הזאתו ש"מ דשירים שבאצבע כשרים
Non : avant que l’aspersion soit sortie de sa main, [le vêtement] doit être lavé ; après que l’aspersion est sortie de sa main et que [le liquide] a giclé de ce qui reste, il n’a pas à être lavé.
לא עד שלא יצתה מידו הזאה טעון כיבוס ומשיצאה הזאה מידו ונתזה ממה שנשאר אין טעון כיבוס
Abayé lui objecta : « S’il a achevé d’asperger, il essuie sa main sur le corps de la vache. » S’il a achevé, oui ; s’il n’a pas achevé, non !
איתיביה אביי גמר מלהזות מקנח ידו בגופה של פרה גמר אין לא גמר לא
Il lui répondit : s’il a achevé, il essuie sa main ; s’il n’a pas achevé, il essuie son doigt.
א"ל גמר מקנח ידו לא גמר מקנח אצבעו
Passe encore que, s’il a achevé, il essuie sa main sur le corps de la vache, car il est écrit : « Et on brûlera la vache sous ses yeux » (Nb 19, 5). Mais s’il n’a pas achevé, il essuie son doigt : sur quoi l’essuie-t-il ? (Car si tu dis : sur le corps de la vache, il aurait dû enseigner : il essuie sa main et son doigt sur le corps de la vache ; puisqu’il n’enseigne pas ainsi, il faut en déduire qu’il n’a pas besoin d’essuyer.)
בשלמא גמר מקנח ידו בגופה של פרה דכתיב (במדבר יט, ה) ושרף את הפרה לעיניו אלא לא גמר מקנח אצבעו במאי מקנח (דאי אמרת בגופה של פרה איבעי ליה למיתני מקנח ידו ואצבעו בגופה של פרה מדלא קתני הכי ש"מ דלא בעי קינוח)
Abayé a dit : sur le bord du bassin, comme il est écrit : « des coupes d’or » [kefoure, de « essuyer »] (Esd 1, 10).
אמר אביי בשפת מזרק כדכתיב (עזרא א, י) כפורי זהב וגו'
Et Rabbi Éléazar a-t-il dit cela ? N’a-t-il pas été dit : les galettes du grand prêtre, Rabbi Yo’hanan dit qu’elles ne sont pas sanctifiées par moitiés ; Rabbi Éléazar dit : puisqu’elles sont offertes par moitiés, elles sont sanctifiées par moitiés.
ומי אמר רבי אלעזר הכי והא איתמר חביתי כהן גדול רבי יוחנן אמר אינה קדושה לחצאין רבי אלעזר אמר מתוך שקרבה לחצאין קדושה לחצאין
Original : Menachot 7b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.