S’il en était ainsi, qu’il le déduise du sang ! Et si tu dis que Rabbi Éléazar ne déduit pas une chose d’une autre chose, Rabbi Éléazar n’a-t-il pas dit : une offrande dont on a prélevé la poignée dans le Sanctuaire est valide, car nous le trouvons pour l’enlèvement des coupes ?
ואם איתא לילף מדם וכי תימא רבי אלעזר מילתא ממילתא לא גמר והא אמר ר' אלעזר מנחה שקמצה בהיכל כשרה שכן מצינו בסילוק בזיכין
Et déduit-il une offrande d’une offrande ? N’est-il pas enseigné : si avant qu’on ait démonté [la table], son pain s’est rompu, le pain est invalide et on ne fait pas fumer les coupes à cause de lui ; si c’est après qu’on l’a démontée que son pain s’est rompu, le pain est invalide, mais on fait fumer les coupes à cause de lui.
ומנחה ממנחה מי יליף והתניא עד שלא פרקה נפרס לחמה הלחם פסול ואין מקטיר עליו את הבזיכין משפרקה נפרס לחמה הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין
Et Rabbi Éléazar a dit : il ne s’agit pas de l’avoir réellement démontée ; mais dès que le moment de la démonter est arrivé, même si on ne l’a pas démontée, c’est comme si on l’avait démontée.
ואמר ר' אלעזר לא פרקה ממש אלא כיון שהגיע זמנה לפרק אע"פ שלא פרקה כמי שפרקה דמיא
Cela ne fait pas difficulté. L’offrande, sa poignée n’est pas distinguée ; ici, sa poignée [l’encens] est distinguée, et dès que le moment de la démonter est arrivé, c’est comme si on l’avait démontée.
הא לא קשיא מנחה לא בריר ברירה קומץ דידיה והא בריר ברירה קומץ דידה וכיון שהגיע זמנה לפרק כמאן דפרקה דמיא
Mais alors, qu’il en soit comme des restes qui ont diminué entre le prélèvement et la combustion, à cause desquels on ne fait pas fumer la poignée ! N’est-ce pas une controverse ? Rabbi Éléazar est de l’avis de celui qui dit : des restes qui ont diminué entre le prélèvement et la combustion, on fait [quand même] fumer la poignée à cause d’eux.
אלא מעתה תיהוי כשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה דאין מקטירין קומץ עליהן לאו פלוגתא נינהו רבי אלעזר סבר לה כמ"ד שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה מקטיר קומץ עליהן
Revenons au sujet principal. Les galettes du grand prêtre, Rabbi Yo’hanan dit qu’elles ne sont pas sanctifiées par moitiés, et Rabbi Éléazar dit : puisqu’elles sont offertes par moitiés, elles sont sanctifiées par moitiés. Rav A’ha a dit : quelle est la raison de Rabbi Yo’hanan ? Le verset dit : « une offrande… sa moitié » (Lv 6, 13) : apporte une offrande, et ensuite partage-la.
גופא חביתי כהן גדול רבי יוחנן אמר אינה קדושה לחצאין ור' אלעזר אמר מתוך שקרבה לחצאין קדושה לחצאין א"ר אחא מאי טעמא דרבי יוחנן אמר קרא (ויקרא ו, יג) מנחה מחציתה הביא מנחה ואח"כ חוציהו
On objecta : les galettes du grand prêtre ne venaient pas par moitiés, mais il apporte un dixième entier et le partage. Et il est enseigné : s’il avait été dit « une offrande, une moitié », j’aurais dit : il apporte un demi-dixième de chez lui le matin et l’offre, et un demi-dixième de chez lui le soir et l’offre. Le verset dit : « sa moitié le matin » : il apporte la moitié d’un entier.
מיתיבי חביתי כהן גדול לא היו באות חצאין אלא מביא עשרון שלם וחוצהו ותניא אילו נאמר מנחה מחצית הייתי אומר מביא חצי עשרון מביתו שחרית ומקריב חצי עשרון מביתו ערבית ומקריב ת"ל מחציתה בבקר מחצה משלם הוא מביא
C’est pour le commandement [a priori]. Rav Gviha de Bei Ketil dit à Rav Achi : mais « décret » est écrit à son sujet ! Il lui répondit : ce n’est nécessaire que pour l’apporter entière de chez lui.
למצוה אמר ליה רב גביהא מבי כתיל לרב אשי והא חוקה כתיב בה אמר ליה לא נצרכא אלא להביאה שלם מביתו
Et Rabbi Yo’hanan a-t-il dit cela ? N’a-t-il pas été dit : s’il a mis à part un demi-dixième avec l’intention d’en ajouter, Rav dit qu’il n’est pas sanctifié, et Rabbi Yo’hanan dit qu’il est sanctifié ? S’il en était ainsi, qu’il le déduise des galettes !
ומי א"ר יוחנן הכי והא איתמר הפריש חצי עשרון ודעתו להוסיף רב אמר אינו קדוש ור' יוחנן אמר קדוש ואם איתא לילף מחביתין
Et si tu dis que Rabbi Yo’hanan ne déduit pas une chose d’une autre, Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : des chelamim qu’on a égorgés dans le Sanctuaire sont valides, car il est écrit : « et il l’égorgera à l’entrée de la tente d’assignation » (Lv 3, 2), afin que l’accessoire ne soit pas plus sévère que le principal ?
וכי תימא ר' יוחנן מילתא ממילתא לא יליף והאמר רבי יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשירין דכתיב (ויקרא ג, ב) ושחטו פתח אהל מועד שלא יהא טפל חמור מעיקר
Lorsqu’il a l’intention d’en ajouter, c’est différent. Car il est enseigné : « pleins » (Nb 7, 13) : « pleins » ne signifie que complets (c’est-à-dire qu’il n’est pas sanctifié avant qu’il y ait un dixième complet). Et Rabbi Yossé a dit : quand [est-ce le cas] ? Lorsqu’il n’a pas l’intention d’en ajouter ; mais lorsqu’il a l’intention d’en ajouter, chaque [part], à mesure, est sanctifiée.
דעתו להוסיף שאני דתניא (במדבר ז, יג) מלאים אין מלאים אלא שלמים (כלומר שאינו קדוש עד שיהא עשרון שלם) ואמר רבי יוסי אימתי בזמן שאין דעתו להוסיף אבל בזמן שדעתו להוסיף ראשון ראשון קדוש
Et si tu dis que Rav ne déduit pas une chose d’une autre, Rav n’a-t-il pas dit : l’offrande est sanctifiée sans huile (et sans encens), car nous le trouvons pour les pains de proposition ; sans encens, car nous le trouvons pour l’offrande des libations ;
וכי תימא רב מילתא ממילתא לא יליף והאמר רב מנחה קדושה בלא שמן (ובלא לבונה) שכן מצינו בלחם הפנים בלא לבונה שכן מצינו במנחת נסכים
Revenons au sujet principal. Rav a dit : l’offrande est sanctifiée sans huile (et son statut n’est pas celui d’un dixième incomplet), car nous le trouvons pour les pains de proposition ; sans encens, car nous le trouvons pour l’offrande des libations ; sans huile ni encens, car nous le trouvons pour l’offrande du pécheur.
גופא אמר רב מנחה קדושה בלא שמן (ואין דינה כעשרון חסר) שכן מצינו בלחם הפנים בלא לבונה שכן מצינו במנחת נסכים בלא שמן ובלא לבונה שכן מצינו במנחת חוטא
Et l’huile et l’encens sont sanctifiés l’un sans l’autre et l’autre sans l’un : l’huile, car nous le trouvons pour le log d’huile du lépreux ; l’encens, car nous le trouvons pour l’encens qui vient dans les coupes. Et Rabbi ’Hanina dit :
ושמן ולבונה קדשי האי בלא האי והאי בלא האי שמן שכן מצינו בלוג שמן של מצורע לבונה שכן מצינו בלבונה הבאה בבזיכין ורבי חנינא אמר
Original : Menachot 8a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.