mais les boucs de l’idolâtrie ne requièrent pas l’imposition des mains par Aaron, mais par les anciens.
ואין שעירי עבודת כוכבים טעונין סמיכה באהרן אלא בזקנים
Mena’hot 92b מנחות
Structure du débat :Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Chechet dit : Penses-tu que la première [baraïta] soit exacte ? Rabbi Chimon n’a-t-il pas dit qu’il nous faut l’imposition des mains par les propriétaires ?
אמר רב ששת ותסברא דהך קמייתא מתרצתא היא הא אמר ר' שמעון סמיכה בבעלים בעינן
Corrige-la plutôt ainsi : « Le taureau » : le taureau requiert l’imposition des mains, mais les boucs de l’idolâtrie ne requièrent pas l’imposition des mains — selon Rabbi Yehouda. Rabbi Chimon dit : « Le vivant » : le vivant requiert l’imposition des mains par Aaron, mais les boucs de l’idolâtrie ne requièrent pas l’imposition des mains par Aaron, mais par les anciens.
אלא תריץ הכי הפר פר טעון סמיכה ואין שעירי עבודת כוכבים טעונין סמיכה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר החי חי טעון סמיכה באהרן ואין שעירי עבודת כוכבים טעונין סמיכה באהרן אלא בזקנים
Et voici ce que Rabbi Chimon dit à Rabbi Yehouda : Les boucs de l’idolâtrie requièrent l’imposition des mains ; et si tu as entendu qu’ils ne la requièrent pas, c’est [l’imposition] par Aaron que tu as entendue, et l’exclusion vient de « le vivant ».
והכי קא אמר ליה ר' שמעון לר' יהודה שעירי עבודת כוכבים בעו סמיכה ואי שמיע לך דלא בעו סמיכה באהרן הוא דשמיע לך ומיעוטא מהחי הוא
Et Rabbi Yehouda, pourquoi a-t-il besoin de les exclure par un verset ? Ravina n’a-t-il pas dit : Il est de tradition qu’il y a deux impositions des mains pour la communauté ? — Ce n’est qu’une simple formulation.
ורבי יהודה למה לי למעטינהו מקרא והא אמר רבינא גמירי שתי סמיכות בצבור גירסא בעלמא
Et selon Rabbi Chimon, d’où tirons-nous que les boucs de l’idolâtrie requièrent l’imposition des mains ?
ורבי שמעון שעירי עבודת כוכבים דבעיא סמיכה מנלן
Nous le tirons de ce qui est enseigné : « Il posera sa main sur la tête du bouc » (Lv 4, 24) : pour inclure le bouc de Na’hchon dans l’imposition des mains — selon Rabbi Yehouda. Rabbi Chimon dit : Pour inclure les boucs de l’idolâtrie dans l’imposition des mains ; car Rabbi Chimon disait : Tout sacrifice expiatoire dont le sang entre à l’intérieur requiert l’imposition des mains.
נפקא לן מדתניא (ויקרא ד, כד) וסמך ידו על ראש השעיר לרבות שעיר נחשון לסמיכה דברי ר' יהודה ר' שמעון אומר לרבות שעירי עבודת כוכבים לסמיכה שהיה ר' שמעון אומר כל חטאת שנכנס דמה לפנים טעונה סמיכה
Pourquoi faut-il dire « car il disait » ? Ce n’est qu’un simple signe.
למה לי למימרא שהיה סימנא בעלמא
Dis plutôt [qu’il inclut] le bouc offert à l’intérieur ! — [Il s’agit d’un bouc] semblable au bouc du prince, qui expie pour la transgression d’un commandement connu.
ואימא שעיר הנעשה בפנים דומיא דשעיר נשיא דמכפר על עבירות מצוה ידועה
Et selon Ravina, qui dit : Il est de tradition qu’il y a deux impositions des mains pour la communauté, pourquoi ai-je besoin des versets ?
ולרבינא דאמר גמירי שתי סמיכות בציבור קראי למה לי
La tradition était nécessaire, et les versets étaient nécessaires.
איצטריך הלכתא ואיצטריך קראי
Car si [on le tirait seulement] du verset, j’aurais dit [qu’on inclut aussi] les sacrifices de chelamim de la communauté.
דאי מקרא הוה אמינא זבחי שלמי ציבור
Comme on l’objecte sur la Michna du chapitre « Toutes les offrandes de farine viennent » : Rabbi Chimon dit : Trois espèces requièrent trois commandements…
כי קשיא אמתניתין דהך פירקא דכל המנחות באות אמר ר' שמעון שלשה מינין טעונין שלש מצות
Qu’on le tire par un raisonnement a fortiori, et que les sacrifices de chelamim de la communauté requièrent l’imposition des mains a fortiori : si les chelamim d’un particulier, qui ne requièrent pas le balancement de leur vivant, requièrent l’imposition des mains de leur vivant, etc. — la tradition était donc nécessaire.
ליתי בקל וחומר ויהו זבחי שלמי ציבור טעונין סמיכה מקל וחומר מה שלמי יחיד שאין טעונין תנופה חיים טעונין סמיכה חיים וכו' איצטריך הלכתא
Et si [on le tirait seulement] de la tradition, nous ne saurions pas lesquels ce sont ; il nous apprend : [ceux qui sont] semblables au bouc du prince, qui expie pour la transgression d’un commandement connu.
ואי מהלכתא (הוה אמינא) לא ידעינן הי נינהו קמשמע לן דומיא דשעיר נשיא דמכפר על עבירות מצוה ידועה:
« Tous les sacrifices des particuliers requièrent l’imposition des mains, sauf le premier-né, la dîme et [l’agneau de] Pessa’h. »
כל קרבנות היחיד טעונין סמיכה חוץ מבכור ומעשר ופסח:
Les Sages ont enseigné : « Son sacrifice » (Lv 1, 3) — et non le premier-né. Car on pourrait penser : n’est-ce pas logique ? Si les chelamim, dont la sainteté ne vient pas du ventre maternel, requièrent l’imposition des mains, le premier-né, dont la sainteté vient du ventre maternel, n’est-il pas logique qu’il la requière ? Le verset dit : « son sacrifice » — et non le premier-né.
תנו רבנן (ויקרא א, ג) קרבנו ולא הבכור שיכול והלא דין הוא ומה שלמים שאין קדושתן מרחם טעונין סמיכה בכור שקדושתו מרחם אינו דין שטעון סמיכה תלמוד לומר קרבנו ולא הבכור
« Son sacrifice » — et non la dîme. Car on pourrait penser : n’est-ce pas logique ? Si les chelamim, qui ne consacrent pas [l’animal] qui les précède et celui qui les suit, requièrent l’imposition des mains, la dîme, qui consacre celui qui la précède et celui qui la suit, n’est-il pas logique qu’elle la requière ? Le verset dit : « son sacrifice » — et non la dîme.
קרבנו ולא מעשר שיכול והלא דין הוא ומה שלמים שאין מקדשין לפניהם ולאחריהם טעונין סמיכה מעשר שמקדש לפניו ולאחריו אינו דין שטעון סמיכה תלמוד לומר קרבנו ולא מעשר
« Son sacrifice » — et non le Pessa’h. Car on pourrait penser : n’est-ce pas logique ? Si les chelamim, qui ne sont pas une obligation fixe et constante, requièrent l’imposition des mains, le Pessa’h, qui est une obligation fixe et constante, n’est-il pas logique qu’il la requière ? Le verset dit : « son sacrifice » — et non le Pessa’h.
קרבנו ולא פסח שיכול והלא דין הוא ומה שלמים שאינו בעמוד והבא טעונין סמיכה פסח שהוא בעמוד והבא אינו דין שטעון סמיכה תלמוד לומר קרבנו ולא פסח
On peut réfuter : qu’en est-il des chelamim, qui requièrent des libations et le balancement de la poitrine et de la cuisse ? — Les versets ne sont qu’un simple appui.
איכא למיפרך מה לשלמים שכן טעונין נסכים ותנופת חזה ושוק קראי אסמכתא בעלמא
Mais alors,
אלא
Original : Menachot 92b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.