Cela va bien selon celui qui dit nord-sud.
בשלמא למאן דאמר צפון ודרום שפיר
Mena’hot 99a מנחות
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais selon celui qui dit est-ouest — voyons : la table, de combien est-elle écartée du mur ? Deux coudées et demie ; puis sa propre coudée ; puis deux coudées et demie d’intervalle ;
אלא למאן דאמר מזרח ומערב מכדי שלחן כמה משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה ואמה דידיה ושתי אמות ומחצה דביני ביני
puis une coudée ; puis deux coudées et demie d’intervalle ; puis sa propre coudée : il se trouve que la table empiète d’une demi-coudée sur le sud !
ואמה ושתי אמות ומחצה דביני ביני ואמה דידיה אישתכח דקאכיל שולחן פלגא דאמתא בדרום
Penses-tu que la table de Moïse était placée avec elles ? Non : on la plaçait un peu plus haut, et on reculait un peu les autres, comme un élève assis devant son maître.
מי סברת שלחן דמשה בהדייהו הוה יתיב לא דמידלי ליה ומנח ליה ומיתתי להו לדידהו פורתא כתלמיד היושב לפני רבו
Les Sages ont enseigné : Salomon fit dix tables, mais on ne disposait [les pains] que sur celle de Moïse, ainsi qu’il est dit : « et la table sur laquelle [était] le pain de proposition, d’or » (1 R 7, 48).
תנו רבנן עשרה שלחנות עשה שלמה ולא היו מסדרין אלא על של משה שנאמר (מלכים א ז, מח) ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב
Salomon fit dix candélabres, mais on n’allumait que celui de Moïse, ainsi qu’il est dit : « le candélabre d’or et ses lampes, pour l’allumer chaque soir » (2 Ch 13, 11).
עשר מנורות עשה שלמה ולא היו מדליקין אלא בשל משה שנאמר (דברי הימים ב יג, יא) (את) מנורת הזהב ונרותיה לבער בערב
Rabbi Éléazar ben Chammoua dit : On disposait [les pains] sur toutes, ainsi qu’il est dit : « les tables, et sur elles le pain de proposition » (2 Ch 4, 19) ; et on les allumait tous, ainsi qu’il est dit : « les candélabres et leurs lampes, pour les allumer selon la règle devant le sanctuaire intérieur, d’or pur » (2 Ch 4, 20).
רבי אלעזר בן שמוע אומר על כולם היו מסדרין שנאמר (דברי הימים ב ד, יט) את השולחנות ועליהם לחם הפנים ובכולן היו מדליקין שנאמר (דברי הימים ב ד, כ) את המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור
Rabbi Yossé fils de Rabbi Yehouda dit : On ne disposait [les pains] que sur celle de Moïse. Comment alors j’accomplis : « et les tables sur lesquelles était le pain de proposition, d’or » ? Ce sont les trois tables qui étaient dans le Temple : deux qui étaient dans le vestibule, à l’intérieur, à l’entrée de la Maison, l’une d’argent et l’autre d’or.
ר' יוסי בר' יהודה אומר לא היו מסדרין אלא על של משה אלא מה אני מקיים ואת השלחנות אשר עליהם לחם הפנים זהב אלו שלשה שלחנות שהיו במקדש שנים שהיו באולם מבפנים לפתח הבית אחד של כסף ואחד של זהב
Sur celle d’argent on pose le pain de proposition lorsqu’on l’apporte, et sur celle d’or lorsqu’on le sort, car on monte en sainteté et on ne descend pas ; et une d’or à l’intérieur, sur laquelle se trouve le pain de proposition en permanence.
על של כסף נותן לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקודש ולא מורידין אחד של זהב בפנים שעליו לחם הפנים תמיד
Et d’où savons-nous qu’on ne descend pas ? Rabbi dit : Car le verset dit : « Moïse dressa le tabernacle, posa ses socles, plaça ses planches, mit ses traverses et dressa ses colonnes » (Ex 40, 18).
ומנא לן דאין מורידין אמר רבי דאמר קרא (שמות מ, יח) ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו
Et d’où savons-nous qu’on monte ? Rabbi A’ha bar Yaakov dit : Car le verset dit : « Les encensoirs de ces pécheurs au prix de leur vie, qu’on en fasse des lames aplaties, un revêtement pour l’autel, car ils les ont présentés devant l’Éternel et ils sont devenus saints ; ils seront un signe pour les enfants d’Israël » (Nb 17, 3) : au début, ustensiles de l’autel, et maintenant le corps même de l’autel.
ומנלן דמעלין אמר רבי אחא בר יעקב דאמר קרא (במדבר יז, ג) את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם רקועי פחים ציפוי למזבח כי הקריבום לפני ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל בתחילה תשמישי מזבח ועכשיו גופו של מזבח
« Que tu as brisées, et tu les mettras dans l’arche » (Dt 10, 2). Rav Yossef a enseigné : Cela enseigne que les Tables et les débris des Tables étaient posés dans l’arche. D’ici [on apprend], au sujet d’un érudit qui a oublié son étude à cause d’une contrainte, qu’on ne le traite pas avec mépris.
(דברים י, ב) אשר שברת ושמתם בארון תני רב יוסף מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג בזיון
(Moyen mnémotechnique : annulation, faute, oubli.)
(סימ"ן ביט"ל סר"ח ושכ"ח)
Rech Lakich dit : Parfois,
אמר ריש לקיש פעמים
Original : Menachot 99a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.