« Et il n’est passible que lorsqu’il a mangé des raisins la valeur d’une olive, etc. » Le premier tanna ne compare pas tous les interdits du nazir à la boisson ; et Rabbi Akiva, puisqu’il est écrit : « Et il ne mangera ni raisins frais ni secs » (Nb 6, 3) : de même que [pour] manger, c’est la valeur d’une olive, de même pour tous les interdits, la valeur d’une olive.
ואינו חייב אלא עד שיאכל מן הענבים כזית וכו': תנא קמא לא מדמי להון לכל איסורי נזיר לשתיה ורבי עקיבא כיון דכתיב (במדבר ו, ג) וענבים לחים ויבשים לא יאכל מה אכילה כזית אף כל איסורין כזית:
« Et il est passible pour le vin à part, etc. » Nos maîtres ont enseigné : « Et il ne mangera ni raisins frais ni secs » : pour le rendre passible pour celui-ci à part et pour celui-là à part. De là tu déduis pour tous les interdits de la Torah : de même qu’ici, où c’est une seule espèce sous deux noms, il est passible pour celui-ci à part et pour celui-là à part, de même pour toute [chose] qui est une seule espèce sous deux noms, il est passible pour celui-ci à part et pour celui-là à part.
[וחייב על היין בפני עצמו כו']: תנו רבנן וענבים לחים ויבשים לא יאכל לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה מה כאן שהוא מין אחד והן שני שמות וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו אף כל שהוא מין אחד והן שני שמות חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו
Abayé dit : S’il a mangé un pépin, il reçoit deux [séries de] coups ; s’il a mangé une peau, il reçoit deux [séries de] coups ; s’il a mangé un pépin et une peau, il reçoit trois [séries de] coups. Rava dit : Il ne reçoit qu’une [série de] coups, car on ne reçoit pas de coups pour une interdiction générale.
אמר אביי אכל חרצן לוקה שתים אכל זג לוקה שתים אכל חרצן וזג לוקה שלש רבא אמר אינו לוקה אלא אחת שאינו לוקה אלאו שבכללות
Rav Papa objecta : Rabbi Éléazar dit : Un nazir qui buvait du vin toute la journée n’est passible que d’une seule fois. Si on lui a dit : « Ne bois pas ! Ne bois pas ! » et qu’il boit, il est passible pour chaque fois. S’il a mangé des raisins frais, des raisins secs, des pépins et des peaux, et qu’il a pressé une grappe de raisin et l’a bue, il reçoit cinq [séries de] coups. S’il en est ainsi, qu’il en reçoive six, une pour « de tout ce qui est fait » (Nb 6, 4) !
מתיב רב פפא ר"א אומר נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשת' אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואח' אכל ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים וסחט אשכול של ענבים ושתה לוקה חמש אי הכי לילקי שש אחת על (במדבר ו, ד) מכל אשר יעשה
Si c’est à cause de celui-là, ce n’est pas une omission : lorsqu’il enseigne, [il enseigne] ce qui ne se trouve pas ailleurs ; or « il ne profanera pas sa parole » se trouve dans les vœux.
אי משום האי לאו שיורא הוא כי קתני מידי דלא איתיה בדוכת' אחריתי לא יחל דברו איתיה בנדרי'
Ravina de Parzakya dit à Rav Achi : Mais il a omis ce qui est entre les deux ! Rav Papa dit plutôt : On n’a pas enseigné « cinq ». Mais
א"ל רבינא מפרזקיא לרב אשי והא שייר דבין הביניים אלא אמר רב פפא לא תניא מידי חמש והא
Original : Nazir 38b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.