Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Question 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Il y a plus de rigueur pour les esclaves que pour les femmes, car [le mari] annule les vœux de sa femme, mais [le maître] n’annule pas les vœux de son esclave. S’il a annulé [le vœu] de sa femme, il est annulé pour toujours ; s’il l’a annulé pour son esclave, [quand celui-ci] sort affranchi, il achève son naziréat.
מתני׳ חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו הפר עולמית הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים נזירותו:
Pourquoi est-ce différent pour le naziréat ? Parce que le Miséricordieux a dit : « pour lier son âme par une interdiction » (Nb 30, 3) : [il s’agit de] celui dont l’âme lui appartient ; est exclu l’esclave, dont l’âme ne lui appartient pas. — S’il en est ainsi, même pour les vœux aussi !
מאי שנא גבי נזיר דאמר רחמנא (במדבר ל, ג) לאסור איסר על נפשו במי שנפשו קנויה לו יצא עבד שאין נפשו קנויה לו אי הכי אפילו גבי נדרים נמי
Rav Chéchet dit : De quoi s’agit-il ici ? Du cas où une grappe de raisin était posée devant lui. Pour les vœux, puisque s’il s’interdit celle-ci, il ne s’interdit pas les autres, il ne peut pas le contraindre ;
אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שהיה אשכול של ענבים מונח לפניו גבי נדרים דכי מיתסר בהאי לא מיתסר באחריני לא מצי כפי ליה
pour le naziréat, puisque s’il s’interdit celle-ci, il s’interdit toutes les autres, il peut le contraindre. — Mais pour les vœux, ne traitons-nous pas aussi du cas où il n’y a que cette grappe, et que s’il ne la mange pas, il s’affaiblit ?
גבי נזירות דכי מיתסר בהאי איתסר בכולהו מצי כפי ליה וגבי נדרים מי לא עסקינן דליכא אלא האי אשכול דאי לא אכיל ליה חליש
Plutôt, Rava dit : Par exemple, un pépin de raisin était posé devant lui. Pour les vœux, c’est seulement celui-ci qui lui est interdit, il ne peut pas le contraindre ; pour le naziréen, à qui d’autres choses aussi sont interdites, il peut le contraindre.
אלא אמר רבא כגון שהיה חרצן מונח לפניו גבי נדרים בהאי הוא דמיתסר לא מצי כפי ליה גבי נזיר דאיתסר נמי באחריני מצי כפי ליה
Plutôt, Abayé dit : Pourquoi son maître doit-il le contraindre pour le naziréat, alors qu’il n’a pas besoin de le contraindre pour les vœux, ni de le contraindre pour le serment ?
אלא אמר אביי למה רבו צריך לכפותו לנזירות ואין צריך לכפותו לנדרים ואינו צריך לכפותו לשבועה
Quelle en est la raison ? Car le verset dit : « pour faire du mal ou pour faire du bien » (Lv 5, 4) : de même que faire du bien est facultatif, de même faire du mal est facultatif ; est exclu le fait de faire du mal à autrui, qui n’est pas en son pouvoir.
מ"ט דאמר קרא (ויקרא ה, ד) להרע או להיטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות יצא להרע לאחרים שאין הרשות בידו:
GUEMARA: Dirons-nous qu’ils sont en désaccord sur [l’enseignement] de Chmouel, car Chmouel a dit : Celui qui abandonne son esclave, [celui-ci] sort affranchi et n’a pas besoin d’acte d’affranchissement ?
גמ׳ לימא בדשמואל קמיפלגי דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות וא"צ גט שיחרור
Non : tous admettent [l’enseignement] de Chmouel ; mais celui qui dit « il boira » pense : en fin de compte, il reviendra auprès de lui ; qu’il boive du vin afin de ne pas s’affaiblir. Et celui qui dit « il ne boira pas » pense : qu’il souffre, afin qu’il revienne auprès de lui.
לא דכולי עלמא אית להו דשמואל אלא מאן דאמר ישתה סבר סוף סוף מיהדר הדר ואתי גביה לישתי חמרא כי היכי דלא ליכחוש ולמאן דאמר לא ישתה סבר ליהוי ליה צערא כי היכי דליהדר גביה:
Original : Nazir 62b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.