on pourrait penser qu’ils ne seraient pas naziréens ; le verset enseigne : « un homme ». — Mais n’a-t-il pas été dit : Rabbi Yo’hanan a dit : c’est une halakha [reçue] pour le naziréen ?
יכול לא יהו נזירין ת"ל איש האיתמר א"ר יוחנן הלכה היא בנזיר
Nazir 62a נזיר
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il en est ainsi, « Un homme, quand il prononcera un vœu selon ton estimation » (Lv 27, 2), pourquoi ai-je besoin [de « homme »] pour les estimations ? Voyons : les estimations ont été comparées aux vœux, car le verset dit : « Un homme, quand il prononcera un vœu selon ton estimation » ; or il est enseigné à propos des vœux : « Un homme », que vient enseigner le verset par « un homme, un homme » (Lv 22, 18) ? Pour inclure les idolâtres, qui font des vœux et des dons comme Israël.
אי הכי (ויקרא כז, ב) איש כי יפליא נדר בערכך בערכין למה לי מכדי האיתקש ערכין לנדרים דאמר קרא איש כי יפליא נדר בערכך והתניא גבי נדרים איש מה ת"ל (ויקרא כב, ד) איש איש לרבות את העובדי כוכבים שהן נודרים נדרים ונדבות כישראל
« Un homme, quand il prononcera », pour les estimations, pourquoi en ai-je besoin ? Plutôt, ce « homme » est nécessaire pour inclure le garçon doué de discernement, proche de l’âge d’homme.
איש כי יפליא בערכין למה לי אלא האי איש מיבעי ליה לאיתויי מופלא סמוך לאיש
Cela va bien selon celui qui dit que [la règle du] garçon doué de discernement proche de l’âge d’homme est de la Torah ; mais selon celui qui dit qu’elle est rabbinique, « un homme, quand il prononcera », pourquoi en ai-je besoin ? Pour inclure le garçon idolâtre doué de discernement, proche de l’âge d’homme.
הניחא למ"ד מופלא סמוך לאיש דאורייתא אלא למ"ד דרבנן איש כי יפליא למה לי לאיתויי מופלא סמוך לאיש דעובד כוכבים
Cela va bien selon celui qui dit : les enfants d’Israël sont objets d’estimation, et les idolâtres ne sont pas objets d’estimation ; on pourrait penser qu’ils ne font pas non plus d’estimation ; le verset enseigne : « un homme » ; c’est bien.
הניחא למאן דאמר בני ישראל נערכין ואין העובדי כוכבים נערכין יכול לא יהו מעריכין תלמוד לומר איש שפיר
Mais selon celui qui dit : les enfants d’Israël font des estimations, et les idolâtres ne font pas d’estimations ; on pourrait penser qu’ils ne seraient pas non plus objets d’estimation ; le verset enseigne : « un homme » — [or] même un nourrisson d’un mois est objet d’estimation ; « quand il prononcera », pourquoi en ai-je besoin ?
אלא למ"ד בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין יכול לא יהו נערכין תלמוד לומר איש אפי' תינוק בן חדש בר עירוכי הוא כי יפליא למה לי
Rav Ada bar Ahava dit : Pour inclure l’idolâtre adulte qui, bien qu’adulte, ne sait pas prononcer [un vœu correctement].
א"ר אדא בר אהבה לאיתויי עובד כוכבים גדול דאע"ג דגדול הוא אינו יודע להפלות
Mais « quand il prononcera », que le Miséricordieux a écrit à propos du naziréat, pourquoi en ai-je besoin ? Voyons : le naziréat a été comparé aux vœux ; « quand il prononcera », pourquoi en ai-je besoin ?
אלא כי יפליא דכתב רחמנא גבי נזירות למה לי מכדי האיתקש נזירות לנדרים כי יפליא למה לי
Pour inclure les formules elliptiques non explicites, car il a été dit : les formules elliptiques non explicites, Abayé dit : ce sont des formules [valides] ; Rava dit : ce ne sont pas des formules [valides]. Selon Abayé, cela va bien ; mais selon Rava, que peut-on dire ?
לאיתויי ידים שאינן מוכיחות דאיתמר ידים שאינן מוכיחות אביי אמר הויין ידים רבא אמר לא הויין ידים לאביי ניחא אלא לרבא מאי איכא למימר
Plutôt, « quand il prononcera » est nécessaire pour [l’enseignement de] Rabbi Tarfon, car il est enseigné : Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Tarfon : aucun d’eux n’est naziréen, car le naziréat n’a été donné que pour une déclaration explicite. Cela va bien selon Rabbi Tarfon ; mais selon les Sages, que peut-on dire ?
אלא כי יפליא מיבעי ליה לכדרבי טרפון דתניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון אין אחד מהן נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה הניחא לרבי טרפון אלא לרבנן מאי איכא למימר
Plutôt, il est nécessaire pour ce qui est enseigné : L’annulation des vœux flotte dans l’air et n’a rien sur quoi s’appuyer.
אלא מיבעי ליה לכדתניא היתר נדרים פורחין באויר ואין להן על מה שיסמוכו
Rabbi Eliézer dit : Elle a sur quoi s’appuyer, car il est dit : « Un homme, quand il prononcera » (Lv 27, 2), « quand il prononcera » (Nb 6, 2), deux fois : une prononciation pour l’interdiction et une prononciation pour la permission.
רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמוכו שנא' (ויקרא כז, ב) איש כי יפליא (במדבר ו, ב) כי יפליא שתי פעמים אחד הפלאה לאיסור ואחד הפלאה להיתר:
Original : Nazir 62a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.