Structure du débat :Objection 1Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ils ont demandé : celui qui prélève [la terouma] de ses propres [produits] pour ceux de son prochain, a-t-il besoin du consentement de celui-ci ou non ? Dit-on : puisque c’est un avantage pour lui, il n’a pas besoin de consentement ; ou bien : c’est son commandement à lui, et il préfère l’accomplir [lui-même] ?
איבעיא להו התורם משלו על של חבירו צריך דעתו או לא מי אמרינן כיון דזכות הוא לו לא צריך דעת או דלמא מצוה דיליה היא וניחא ליה למיעבדיה
Viens et entends : « Il peut prélever pour lui sa terouma et ses dîmes avec son consentement. » De quoi s’agit-il ? Dira-t-on [qu’il prélève] du [tas] du propriétaire du tas pour celui du propriétaire du tas ? Et avec le consentement de qui ? Dira-t-on avec son propre consentement ? Qui l’a fait mandataire ?
תא שמע תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו במאי עסקינן אילימא מן בעל הכרי על של בעל הכרי ולדעתו דמאן אילימא לדעתו דיליה מאן שוויה שליח
Mais avec le consentement du propriétaire du tas ? Il lui procure un profit, puisqu’il accomplit son mandat ! Il s’agit donc [de celui qui prélève] de ses propres [produits] pour ceux du tas ; et avec le consentement de qui ? Dira-t-on avec le consentement du propriétaire du tas ? Il lui procure un profit ! N’est-ce donc pas avec son propre consentement, et il prélève de ses propres [produits] pour ceux de son prochain ; et si tu dis qu’il a besoin de consentement, il lui procure un profit ! N’est-ce donc pas qu’il n’a pas besoin de consentement ?
אלא לדעתו דבעל הכרי הא קמהני ליה דקעביד שליחותיה אלא משלו על של הכרי ולדעתו דמאן אילימא לדעתו דבעל הכרי הא קמהני ליה אלא לאו לדעתיה דנפשיה ומשלו תורם על של חבירו ואי אמרת צריך דעת הא קמהני ליה אלא לאו אין צריך דעת
En fait, [il prélève] du [tas] du propriétaire du tas pour le propriétaire du tas, comme l’a dit Rava : [il s’agit de celui] qui dit : « Quiconque veut prélever, qu’il vienne et prélève. » Ici aussi, [il s’agit de celui] qui dit… etc.
לעולם משל בעל הכרי על בעל הכרי כדאמר רבא באומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום הכא נמי באומר וכו'
Rabbi Yirmeya demanda à Rabbi Zeïra : celui qui prélève de ses propres [produits] pour ceux de son prochain, à qui revient le droit de disposer [de la terouma] ? Dit-on : sans les fruits de celui-ci, le tas de l’autre aurait-il été rendu apte ? Ou bien : sans le tas de l’autre, les fruits de celui-ci ne seraient pas devenus terouma ?
בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא התורם משלו על של חבירו טובת הנאה של מי מי אמרינן אי לאו פירי דהאיך מי מתקנא כריא דההוא או דלמא אי לאו כריא דההוא לא הויין פירי דהדין תרומה
Il lui objecta : « Il peut prélever pour lui sa terouma et ses dîmes avec son consentement. » Et si tu dis que le droit de disposer appartient au propriétaire du tas, il lui procure un profit ! Déduis-en donc que le droit de disposer lui appartient [à celui qui prélève]. — On répond : non, [il s’agit de prélever] du [tas] du propriétaire du tas pour celui du propriétaire du tas, avec le consentement du propriétaire du tas, qui dit : « Quiconque veut prélever, qu’il vienne et prélève. »
איתיביה תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו ואי אמרת טובת הנאה דבעל הכרי הא קא מהני ליה אלא שמע מינה טובת הנאה דיליה אמרי לא משל בעל הכרי על של בעל הכרי ולדעתו דבעל הכרי באומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום
Viens et entends, car Rabbi Abbahou a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : celui qui consacre ajoute le cinquième, obtient l’expiation et effectue l’échange ; et celui qui prélève de ses propres [produits] pour ce qui n’est pas à lui, le droit de disposer lui appartient.
תא שמע דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן המקדיש מוסיף חומש ומתכפר עושה תמורה והתורם משלו על שאינו שלו טובת הנאה שלו:
« Il peut lui enseigner le midrach, les halakhot et les aggadot, mais il ne lui enseignera pas l’Écriture. » L’Écriture, pourquoi ne la lui enseignera-t-il pas ? Parce qu’il lui procure un profit ! Le midrach aussi lui procure un profit ! — Chmouel a dit : [il s’agit d’un lieu] où l’on reçoit un salaire pour l’Écriture et où l’on ne reçoit pas de salaire pour le midrach. — Pourquoi l’affirmer de manière tranchée ?
מלמדו מדרש הלכות ואגדות אבל לא ילמדנו מקרא: מקרא מאי טעמא לא ילמדנו משום דקמהני ליה מדרש נמי קמהני ליה אמר שמואל במקום שנוטלין שכר על המקרא ואין נוטלין שכר על המדרש מאי פסקא
Original : Nedarim 36b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.