à profaner le Chabbat. Le quatrième jour, et pas davantage ? Dis : à partir du quatrième jour et au-delà.
לידי חלול שבת ברביעי ותו לא אימא מרביעי ואילך
Nidda 38b נדה
Structure du débat :Michna 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mar Zoutra a dit : Quelle est la raison des premiers hommes pieux ? Car il est écrit : « Et l’Éternel lui donna une grossesse [herayon] » (Rt 4, 13) : herayon, selon la valeur numérique, fait deux cent soixante et onze.
אמר מר זוטרא מאי טעמייהו דחסידים הראשונים דכתיב (רות ד׳:י״ג ) ויתן [ה'] לה הריון הריון בגימטריא מאתן ושבעים וחד הוו
Mar Zoutra a dit : Même selon celui qui dit que celle qui enfante à neuf [mois] n’enfante pas [à des mois] incomplets, celle qui enfante à sept [mois] enfante [à des mois] incomplets, ainsi qu’il est dit : « Et il arriva, au retour des périodes de jours, que ’Hanna conçut et enfanta un fils » (1 S 1, 20) : le minimum de « périodes », deux ; le minimum de « jours », deux.
אמר מר זוטרא אפי' למ"ד יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעים יולדת לשבעה יולדת למקוטעים שנאמר (שמואל א א, כ) ויהי לתקופות הימים ותהר חנה ותלד בן מיעוט תקופות שנים מיעוט ימים שנים
« Rabbi Yossé et Rabbi Chimon disent : Il n’y a pas d’accouchement difficile au-delà de deux semaines. » Chmouel a dit : Quelle est la raison des rabbins ? Car il est écrit : « Et elle sera impure deux semaines, comme dans sa nidda » (Lv 12, 5) : comme dans sa nidda et non comme dans son écoulement. On en déduit que son écoulement est pur. Et combien ? Deux semaines.
רבי יוסי ור"ש אומרים אין קושי יותר מב' שבתות אמר שמואל מאי טעמייהו דרבנן דכתיב (ויקרא יב, ה) וטמאה שבועים כנדתה כנדתה ולא כזיבתה מכלל דזיבתה טהורה וכמה שבועים
Nos maîtres ont enseigné : Il y a [une femme] qui a un accouchement difficile pendant vingt-cinq jours sans que l’écoulement s’y compte. Comment ? Deux [jours] hors de sa période, sept de nidda, deux après la nidda, et quatorze que le fœtus purifie.
ת"ר יש מקשה עשרים וחמשה יום ואין זיבה עולה בהן כיצד שנים בלא עת ושבעה נדה וב' שלאחר נדה וארבעה עשר שהולד מטהר
Et il est impossible qu’elle ait un accouchement difficile pendant vingt-six jours sans fœtus et qu’elle ne soit pas une accouchée en état d’écoulement.
ואי אפשר שתתקשה עשרים וששה יום בלא ולד ולא תהא יולדת בזוב
Sans fœtus, trois [jours] aussi suffiraient ! Rav Chéchet a dit : Dis : là où il y a un fœtus. Rava lui dit : Mais il enseigne « sans fœtus » !
בלא ולד בתלתא נמי סגי אמר רב ששת אימא במקום שיש ולד אמר ליה רבא והא בלא ולד קתני
Rava a donc dit : Voici ce qu’il veut dire : il est impossible qu’elle ait un accouchement difficile pendant vingt-six jours là où il y a un fœtus et qu’elle ne soit pas une accouchée en état d’écoulement ; et là où il n’y a pas de fœtus mais un avorton, même en trois [jours] elle devient zava. Quelle en est la raison ? Il n’y a pas d’accouchement difficile pour les avortons.
אלא אמר רבא הכי קאמר אי אפשר שתתקשה עשרים וששה יום במקום שיש ולד ולא תהא יולדת בזוב ובמקום שאין ולד אלא נפל בתלתא נמי הויא זבה מ"ט אין קושי לנפלים
MICHNA: Celle qui a un accouchement difficile au cours des quatre-vingts [jours] d’une fille, tout le sang qu’elle voit est pur, jusqu’à ce que le fœtus sorte ; et Rabbi Eliézer le déclare impur.
מתני׳ המקשה בתוך שמונים של נקבה כל דמים שהיא רואה טהורין עד שיצא הולד ורבי אליעזר מטמא
Ils dirent à Rabbi Eliézer : Si, là où [la Torah] a été rigoureuse pour le sang de soulagement, elle a été indulgente pour le sang de l’accouchement difficile, là où elle a été indulgente pour le sang de soulagement, n’est-il pas logique que nous soyons indulgents pour le sang de l’accouchement difficile ?
אמרו לו לרבי אליעזר ומה במקום שהחמיר בדם השופי היקל בדם הקושי מקום שהיקל בדם השופי אינו דין שנקל בדם הקושי
Il leur dit : Il suffit que ce qui est déduit d’un raisonnement soit comme ce dont on le déduit. En quoi a-t-on été indulgent pour elle ? Quant à l’impureté de l’écoulement ; mais elle est impure de l’impureté de la nidda.
אמר להן דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה אבל טמאה טומאת נדה
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « Elle restera » (Lv 12, 5) : pour inclure celle qui a un accouchement difficile au cours des quatre-vingts [jours] d’une fille, [pour enseigner] que tout le sang qu’elle voit est pur, jusqu’à ce que le fœtus sorte ; et Rabbi Eliézer le déclare impur.
גמ׳ תנו רבנן תשב לרבות המקשה בתוך שמונים של נקבה שכל דמים שהיא רואה טהורין עד שיצא הולד ור"א מטמא
Ils dirent à Rabbi Eliézer : Si, là où [la Torah] a été rigoureuse pour le soulagement qui précède le fœtus, elle a été indulgente pour le soulagement qui suit le fœtus, là où elle a été indulgente pour l’accouchement difficile qui précède le fœtus, n’est-il pas logique que nous soyons indulgents pour l’accouchement difficile qui suit le fœtus ?
אמרו לו לר"א ומה במקום שהחמיר בשופי שלפני הולד היקל בשופי שלאחר הולד מקום שהיקל בקושי שלפני הולד אינו דין שנקל בקושי שלאחר הולד
Il leur dit : Il suffit que ce qui est déduit d’un raisonnement soit comme ce dont on le déduit. En quoi a-t-on été indulgent pour elle ? Quant à l’impureté de l’écoulement ; mais elle rend impur de l’impureté de la nidda.
אמר להם דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה אבל מטמאה טומאת נדה
Ils lui dirent : Voici que nous te répondons d’une autre manière : si, là où [la Torah] a été rigoureuse pour le soulagement qui précède le fœtus, elle a été indulgente pour l’accouchement difficile qui l’accompagne, là où elle a été indulgente pour le soulagement qui suit le fœtus, n’est-il pas logique que nous soyons indulgents pour l’accouchement difficile qui l’accompagne ?
אמרו לו הרי אנו משיבין לך לשון אחר ומה במקום שהחמיר בשופי שלפני הולד היקל בקושי שעמו מקום שהיקל בשופי שלאחר הולד אינו דין שנקל בקושי שעמו
Il leur dit : Même si vous répondiez toute la journée, il suffit que ce qui est déduit d’un raisonnement soit comme ce dont on le déduit. En quoi a-t-on été indulgent pour elle ? Quant à l’impureté de l’écoulement ; mais elle rend impur de l’impureté de la nidda.
אמר להם אפילו אתם משיבין כל היום כולו דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה אבל מטמאה טומאת נדה
Rava a dit : Sur ce point, Rabbi Eliézer l’emporta sur les rabbins : N’avez-vous pas dit : « son sang » : son sang [venant] d’elle-même et non à cause d’un fœtus ? Ici aussi : « Et elle sera purifiée de la source de son sang » (Lv 12, 7) : son sang [venant] d’elle-même et non à cause d’un fœtus.
אמר רבא בהא זכינהו ר"א לרבנן לאו אמריתו דמה דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ה"נ (ויקרא יב, ז) וטהרה ממקור דמיה דמיה מחמת עצמה ולא מחמת ולד
Dis plutôt : pendant les jours de nidda, elle est nidda ; pendant les jours d’écoulement, elle est pure ! Le verset dit : « elle restera » : une seule période [de repos] pour tous [les cas].
אימא בימי נדה נדה בימי זיבה טהורה אמר קרא תשב ישיבה אחת לכולן
MICHNA: Pendant tous les onze jours, [la femme] est présumée pure.
מתני׳ כל אחד עשר יום בחזקת טהרה
Original : Niddah 38b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.