Là-bas, elle n’a pas d’impureté à l’extérieur ; ici, quand [le sang] sortira dehors, il rendra impur ! Ici aussi, [il s’agit de] quand il est sorti dehors.
התם אין לה טומאה בחוץ הכא כי נפיק לבראי ליטמי הכא נמי כשיצא לחוץ
Nidda 42b נדה
Structure du débat :Question 4Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il est sorti dehors, que fallait-il dire ? Tu aurais pu dire : puisque l’immersion est efficace pour le sang qui est à l’intérieur, qu’elle soit efficace aussi pour celui-ci ; il nous apprend [qu’il n’en est rien].
אי יצא לחוץ מאי למימרא מהו דתימא מגו דמהני טבילה לדם דאיכא גואי תהני נמי להאי קמ"ל
Notre enseignement est démonté ! [Reprenons :] mais l’accouchée, si [elle est] dans les jours de nidda, elle est nidda, si [elle est] dans les jours d’écoulement, elle est zava !
שמעתין איפריק אלא יולדת אי בימי נדה נדה אי בימי זיבה זיבה
De quoi traitons-nous ici ? D’un accouchement sec. Un accouchement sec, en quoi [y a-t-il] « rendre impure à l’intérieur comme à l’extérieur » ?
הכא במאי עסקינן בלידה יבשתא לידה יבשתא מאי מטמא בפנים כבחוץ איכא
Par exemple, l’enfant a sorti la tête hors du vestibule, et selon Rav Ochaya, car Rav Ochaya a dit : C’est une mesure préventive, de peur que l’enfant ne sorte la tête hors du vestibule.
כגון שהוציא ולד ראשו חוץ לפרוזדור וכדרב אושעיא דאמר רב אושעיא גזרה שמא יוציא הולד ראשו חוץ לפרוזדור
Et comme celui qui vint devant Rava et lui dit : Peut-on circoncire le Chabbat ? Il lui dit : C’est permis. Après qu’il fut sorti, Rava dit : Te vient-il à l’esprit que cet homme ne sait pas qu’il est permis de circoncire le Chabbat ? Il alla après lui et lui dit : Dis-moi donc, comment l’affaire elle-même s’est-elle passée ?
וכי ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר ליה מהו לממהל בשבתא אמר ליה שפיר דמי בתר דנפק אמר רבא ס"ד דההוא גברא לא ידע דשרי לממהל בשבתא אזל בתריה אמר ליה אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה
Il lui dit : J’ai entendu l’enfant crier à la tombée de la veille du Chabbat, et il n’est né que le Chabbat. Il lui dit : Celui-là a sorti la tête hors du vestibule, et c’est une circoncision hors de son temps, et pour toute circoncision hors de son temps on ne profane pas le Chabbat.
אמר ליה שמעית ולד דצויץ אפניא דמעלי שבתא ולא אתיליד עד שבתא אמר ליה האי הוציא ראשו חוץ לפרוזדור הוא והוי מילה שלא בזמנה וכל מילה שלא בזמנה אין מחללין עליה את השבת
Ils ont demandé : Cet endroit de la femme est-il [considéré comme] avalé ou est-il un endroit caché ?
איבעיא להו אותו מקום של אשה בלוע הוי או בית הסתרים הוי
Quelle est la différence ? Par exemple, sa compagne lui a introduit en cet endroit l’équivalent d’une olive de charogne. Si tu dis qu’il est avalé, l’impureté avalée ne rend pas impur ; et si tu dis qu’il est un endroit caché, admettons qu’elle ne rende pas impure par contact, elle rend impure en tout cas par le port.
למאי נפקא מינה כגון שתחבה לה חבירתה כזית נבלה באותו מקום אי אמרת בלוע הוי טומאה בלועה לא מטמאה ואי אמרת בית הסתרים הוי נהי דבמגע לא מטמיא במשא מיהא מטמיא
Abayé a dit : Il est avalé. Rava a dit : C’est un endroit caché. Rava a dit : D’où le dis-je ? Car il est enseigné : « C’est plutôt parce que c’est une impureté d’un endroit caché,
אביי אמר בלוע הוי רבא אמר בית הסתרים הוי אמר רבא מנא אמינא לה דתניא אלא מפני שטומאת בית הסתרים היא
et l’impureté d’un endroit caché ne rend pas impur ; mais c’est un décret de l’Écriture. »
וטומאת בית הסתרים לא מטמאה אלא שגזרת הכתוב היא
Et Abayé ? Il dit « d’une part, et de plus » : d’une part, c’est une impureté avalée ; et de plus, même si tu veux dire que c’est l’impureté d’un endroit caché, elle ne rend pas impur ; mais c’est un décret de l’Écriture.
ואביי חדא ועוד קאמר חדא דטומאה בלועה היא ועוד אפילו אם תמצי לומר טומאת בית הסתרים היא אינה מטמאה אלא שגזרת הכתוב היא
Ils ont demandé : L’endroit de la charogne d’un oiseau pur est-il [considéré comme] avalé ou est-il un endroit caché ?
איבעיא להו מקום נבלת עוף טהור בלוע הוי או בית הסתרים הוי
Quelle est la différence ? Par exemple, son compagnon lui a introduit dans la bouche l’équivalent d’une olive de charogne. Si tu dis qu’il est avalé, l’impureté avalée ne rend pas impur ; mais si tu dis qu’il est un endroit caché, admettons qu’elle ne rende pas impur par contact, elle rend impur en tout cas par le port.
למאי נפקא מינה כגון שתחב לו חבירו כזית נבלה לתוך פיו אי אמרת בלוע הוי טומאה בלועה לא מטמיא (אלא אי) אמרת בית הסתרים הוי נהי נמי דבמגע לא מטמא במשא מיהא מטמא
Abayé a dit : Il est avalé. Et Rava a dit : C’est un endroit caché. Abayé a dit : D’où le dis-je ? Car il est enseigné : Pourrait-on penser que la charogne d’un animal rende impurs les vêtements dans le gosier ? Le texte dit : « Il ne mangera pas de charogne ni de bête déchirée, pour s’en rendre impur » (Lv 22, 8) :
אביי אמר בלוע הוי ורבא אמר בית הסתרים הוי אמר אביי מנא אמינא לה דתניא יכול תהא נבלת בהמה מטמאה בגדים אבית הבליעה ת"ל (ויקרא כב, ח) נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה
celle qui n’a d’impureté que par sa consommation, à l’exclusion de celle-ci, qui rend impur avant qu’on la mange.
מי שאין לה טומאה אלא אכילתה יצתה זו שטמאה קודם שיאכלנה
Et qu’on le déduise a fortiori de la charogne d’un oiseau pur : si la charogne d’un oiseau pur, qui n’a pas d’impureté à l’extérieur, a une impureté à l’intérieur, celle-ci, qui a une impureté à l’extérieur, n’est-il pas logique qu’elle ait une impureté à l’intérieur ?
ותיתי בק"ו מנבלת עוף טהור ומה נבלת עוף טהור שאין לה טומאה בחוץ יש לה טומאה בפנים זו שיש לה טומאה בחוץ אינו דין שיש לה טומאה בפנים
Le verset dit « en elle » : en elle et non en une autre.
אמר קרא בה בה ולא באחרת
S’il en est ainsi, pourquoi le texte dit-il : « Et celui qui en mange » (Lv 11, 40) ?
אם כן מה תלמוד לומר (ויקרא יא ) והאוכל
Pour donner une mesure à celui qui touche et à celui qui porte, comme à celui qui mange : de même que celui qui mange [est impur] pour l’équivalent d’une olive, de même celui qui touche et celui qui porte [le sont] pour l’équivalent d’une olive.
ליתן שיעור לנוגע ולנושא כאוכל מה אוכל בכזית אף נוגע ונושא בכזית
Rava a dit : Un reptile [tenu] dans le poing fermé, [celui qui le tient] est pur ; une charogne dans le poing fermé, il est impur.
אמר רבא שרץ בקומטו טהור נבלה בקומטו טמא
Un reptile dans le poing fermé, il est pur : le reptile rend impur par contact, et un endroit caché n’est pas susceptible de contact. Une charogne dans le poing fermé, il est impur : admettons qu’elle ne rende pas impur par contact, elle rend impur en tout cas par le port.
שרץ בקומטו טהור שרץ בנגיעה הוא דמטמא ובית הסתרים לאו בר מגע הוא נבלה בקומטו טמא נהי דבמגע לא מטמא במשא מיהא מטמא
[Celui qui tient] un reptile dans le poing fermé et l’a introduit dans l’espace d’un four, [le four] est impur. C’est évident ! Tu aurais pu dire : le Miséricordieux a dit « son intérieur » (Lv 11, 33)
שרץ בקומטו והכניסו לאויר התנור טמא פשיטא מהו דתימא תוכו אמר רחמנא
Original : Niddah 42b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.