si on y tient, oui ; sinon, non.
אם הקפיד עליו אין אי לא לא
Nidda 63a נדה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Qu’est-ce que la salive insipide ? » On a enseigné : Toute [salive de celui] qui n’a rien goûté depuis le soir. Rav Papa pensait dire devant Rava : selon celui qui dit qu’il n’a rien goûté le soir. Rava lui dit : Enseigne-t-on « le soir » ? On enseigne « depuis le soir », pour exclure le cas où il s’est levé tôt et a mangé.
איזהו רוק תפל תנא כל שלא טעם כלום מבערב סבר רב פפא קמיה דרבא למימר כמאן דאמר לא טעם מידי באורתא אמר ליה רבא מי קתני בערב מבערב קתני לאפוקי היכא דקדים ואכיל
Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Qu’est-ce que la salive insipide ? Toute [salive] sur laquelle a passé le milieu de la nuit, et dans le sommeil. Cela veut-il dire que la chose dépend du sommeil ? Mais nous avons appris : S’il a dormi toute la journée, ce n’est pas de la salive insipide ; s’il est resté éveillé toute la nuit, c’est de la salive insipide ! — Là, il s’agit de celui qui somnole.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן איזהו רוק תפל כל שעבר עליו חצות לילה ובשינה למימרא דבשינה תליא מילתא והתנן ישן כל היום אין זה רוק תפל ניעור כל הלילה הרי זה רוק תפל התם במתנמנם
Qu’est-ce que somnoler ? Rav Achi a dit : Endormi sans l’être, éveillé sans l’être : on l’appelle et il répond, mais il ne sait pas fournir un raisonnement ; et quand on lui rappelle [quelque chose], il s’en souvient.
היכי דמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר
On a enseigné : S’il s’est levé tôt et a révisé son chapitre, ce n’est pas de la salive insipide. Et jusqu’à quand ? Rav Yehouda bar Chila a dit au nom de Rav Achi, au nom de Rabbi Éléazar : Dès qu’il a prononcé la plus grande partie de ce qu’on dit en trois heures.
תנא השכים ושנה פרקו אין זה רוק תפל ועד כמה אמר רב יהודה בר שילא אמר רב אשי אמר רבי אלעזר כל שיצא רוב דבורו של שלש שעות
« L’eau de gruau : de la pâte de gruau de fèves, etc. » Disons que cela soutient Rech Lakich, car Rech Lakich a dit : La salive insipide doit accompagner chacun [des ingrédients] ? — Peut-être la chaleur de la bouche est-elle efficace.
מי גריסין לעיסת גריסין של פול וכו' לימא מסייע ליה לריש לקיש דאמר ר"ל רוק תפל צריך שיהא עם כל אחד ואחד דלמא הבלא דפומא מעלי
Notre michna n’est pas selon Rabbi Yehouda, car il est enseigné : Rabbi Yehouda dit : L’eau de gruau bouillante, et avant qu’on y mette du sel.
מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא ר' יהודה אומר מי גריסין רותח ועובר שיתן לתוכו מלח
D’où comprend-on que ce [mot] « ’over » exprime l’antériorité ? Rav Na’hman bar Yits’haq a dit : Car le verset dit : « Et A’himaats courut par le chemin de la plaine et devança le Couchite » (2 S 18, 23). Abayé a dit : D’ici : « Et lui passa devant eux » (Gn 33, 3). Et si tu veux, dis : D’ici : « Et leur roi passe devant eux, et l’Éternel à leur tête » (Mi 2, 13).
מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא אמר ר"נ בר יצחק דאמר קרא (שמואל ב יח, כג) וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי אביי אמר מהכא (בראשית לג, ג) והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא (מיכה ג ) ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם
« L’urine qui a fermenté » : On a enseigné : Combien [dure] sa fermentation ? Trois jours.
מי רגלים שהחמיצו תנא כמה חימוצן שלשה ימים
Rabbi Yo’hanan a dit : Toutes les mesures des Sages concernant les taches nécessitent une mesure pour leur mesure : [l’urine] d’un enfant ou d’un vieillard, d’un homme ou d’une femme, couverte ou découverte, pendant les jours de chaleur ou pendant les jours de pluie.
א"ר יוחנן כל שיעורי חכמים בכתמים צריך שיעור לשיעורן דילד או דזקן דאיש או דאשה מכוסים או מגולים בימות החמה או בימות הגשמים
« Et il faut frotter trois fois » : Rabbi Yirmeya a demandé : L’aller et le retour [comptent-ils pour] un, ou peut-être l’aller et le retour [comptent-ils pour] deux ? Qu’en est-il ? Que cela reste en suspens.
וצריך לכסכס שלש פעמים בעי רבי ירמיה אמטויי ואתויי חד או דלמא אמטויי ואתויי תרתי מאי תיקו
« Si on les a passés hors de leur ordre » : Nos maîtres ont enseigné : S’il a fait passer les seconds avant les premiers, un [enseignement] dit : les seconds comptent pour lui, les premiers ne comptent pas ; et un autre enseigne : les premiers comptent pour lui, les seconds ne comptent pas.
העבירן שלא כסדרן ת"ר הקדים שניים לראשונים תני חדא שניים עלו לו ראשונים לא עלו לו ותניא אידך ראשונים עלו לו שניים לא עלו לו
Abayé a dit : Selon l’un comme selon l’autre, les seconds comptent et non les premiers ; et que signifie « les premiers » ? Premiers selon leur ordre [dans la michna], et seconds selon leur application.
אמר אביי אידי ואידי שניים עלו לו ולא ראשונים ומאי ראשונים ראשונים לכסדרן ושניים להעברתן
MICHNA: Toute femme qui a une période fixe, il lui suffit de son heure. Et voici les [signes de] périodes : elle bâille, elle éternue, elle ressent [une douleur] au creux de l’estomac et au bas du ventre, elle a des écoulements, et des sortes de frissons la saisissent, et autres semblables. Et tout ce qu’elle a établi trois fois est une période.
מתני׳ כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה ואלו הן הוסתות מפהקת ומעטשת וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת וכמין צמרמורות אוחזין אותה וכן כיוצא בהן וכל שקבעה לה שלשה פעמים הרי זה וסת
GUEMARA: Nous l’avons déjà appris une fois : « Toute femme qui a une période fixe, il lui suffit de son heure » ! — Là, [il s’agit] des périodes fondées sur les jours ; ici, des périodes fondées sur le corps.
גמ׳ תנינא חדא זימנא כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה התם בוסתות דיומי הכא בוסתות דגופא
Comme il est enseigné : Voici les périodes : si elle bâillait, éternuait, ressentait [une douleur] au creux de l’estomac et au bas du ventre, et avait des écoulements.
כדקתני אלו הן וסתות היתה מפהקת מעטשת וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת
« Elle a des écoulements » ? Mais elle s’écoule déjà ! Oulla, fils de Rav Ilaï, a dit :
שופעת הא שפעה ואזלא אמר עולא בריה דרב עלאי
Original : Niddah 63a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.