et qu’il se sanctifie au moment du rapport.
ויקדש עצמו בשעת תשמיש
Nidda 71a נדה
Structure du débat :Michna 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ils dirent : beaucoup ont fait ainsi, et cela ne leur a pas servi. Plutôt, qu’il implore la miséricorde de Celui à qui appartiennent les enfants, ainsi qu’il est dit : « Voici, l’héritage du Seigneur, ce sont des fils ; une récompense, le fruit du ventre » (Ps 127, 3).
אמרו הרבה עשו כן ולא הועילו אלא יבקש רחמים ממי שהבנים שלו שנאמר (תהלים קכז, ג) הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן
Que nous apprend-il ? Que l’un sans l’autre ne suffit pas.
מאי קא משמע לן דהא בלא הא לא סגי
Que signifie « une récompense, le fruit du ventre » ? Rabbi ’Hama bar Rabbi ’Hanina a dit : en récompense de ce qu’ils se retiennent dans le ventre afin que leur épouse émette sa semence la première, le Saint, béni soit-Il, leur donne en récompense le fruit du ventre.
מאי שכר פרי הבטן א"ר חמא ברבי חנינא בשכר שמשהין עצמן בבטן כדי שתזריע אשתו תחילה נותן לו הקב"ה שכר פרי הבטן
« Beit Chammaï disent, etc. » Quelle est la raison de Beit Chammaï ? Si l’on dit : parce qu’il est écrit : « Et la reine fut saisie d’angoisse » (Est 4, 4), et Rav a dit : cela enseigne qu’elle devint nidda — ici aussi, à cause de la frayeur de l’ange de la mort, elle voit [du sang]. Mais nous avons appris que la peur arrête les saignements ! Ce n’est pas une difficulté : la crainte resserre, l’effroi relâche.
בית שמאי אומרים [וכו'] מאי טעמייהו דבית שמאי אי נימא משום דכתיב (אסתר ד, ד) ותתחלחל המלכה ואמר רב מלמד שפרסה נדה הכא נמי אגב ביעתותא דמלאכא דמותא חזיא והאנן תנן שחרדה מסלקת את הדמים הא לא קשיא פחדא צמית ביעתותא מרפיא
Mais [que dire de] ce que nous avons appris : Beit Chammaï disent : tous les hommes meurent zavim ; et Beit Hillel disent : n’est zav que celui qui est mort zav ?
אלא הא דתנן ב"ש אומרים כל האנשים מתים זבין וב"ה אומרים אין זב אלא מי שמת זב
On peut lire ici : « de sa chair » (Lv 15, 2) — et non sous l’effet d’une contrainte.
אקרי כאן מבשרו ולא מחמת אונסו
Plutôt, la raison de Beit Chammaï est conforme à ce qui est enseigné : autrefois, on immergeait les ustensiles [ayant servi] aux niddot mortes, et les niddot vivantes en avaient honte ; on institua d’immerger [les ustensiles ayant servi] à toutes les femmes, par égard pour les niddot vivantes.
אלא טעמא דב"ש כדתניא בראשונה היו מטבילין כלים על גבי נדות מתות והיו נדות חיות מתביישות התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות
Autrefois, on immergeait [les ustensiles ayant servi] aux zavim morts, et les zavim vivants en avaient honte ; on institua d’immerger [les ustensiles ayant servi] à tous les hommes, par égard pour les zavim vivants.
בראשונה היו מטבילין על גבי זבין מתין והיו זבין חיין מתביישין התקינו שיהו מטבילין על גבי כל האנשים מפני כבודן של זבין חיים
MICHNA: Une femme qui est morte et dont est sorti un quart [de log] de sang rend impur en tant que tache, et rend impur par la tente.
מתני׳ האשה שמתה ויצאה ממנה רביעית דם מטמאה משום כתם ומטמאה באהל
Rabbi Yehouda dit : elle ne rend pas impur en tant que tache, car [le sang] s’est détaché après sa mort. Mais Rabbi Yehouda reconnaît que si une femme assise sur le siège d’accouchement est morte et qu’il est sorti d’elle un quart [de log] de sang, elle rend impur en tant que tache. Rabbi Yossé dit : c’est pourquoi elle ne rend pas impur par la tente.
רבי יהודה אומר אינה מטמאה משום כתם מפני שנעקר משמתה ומודה רבי יהודה ביושבת על משבר ומתה ויצאה ממנה רביעית דם שהיא מטמאה משום כתם אמר רבי יוסי לפיכך אינה מטמאה באהל
GUEMARA: On en déduit que le premier tanna pense que, même si le sang s’est détaché après sa mort, elle rend impur en tant que tache.
גמ׳ מכלל דתנא קמא סבר אף על גב דנעקר דם משמתה מטמאה משום כתם
Zeïri a dit : ce qui les distingue, c’est [la question de savoir si] la source est un lieu impur.
אמר (רבי) זעירי מקור מקומו טמא איכא בינייהו
« Et Rabbi Yehouda reconnaît… »
ומודה רבי יהודה
On en déduit que le premier tanna pense qu’elle rend impur par la tente aussi. Rav Yehouda a dit : ce qui les distingue, c’est le sang mêlé (dam tevoussa).
מכלל דתנא קמא סבר באהל נמי מטמא אמר רב יהודה דם תבוסה איכא בינייהו
Comme il est enseigné : qu’est-ce que le sang mêlé ? Rabbi Éléazar bar Rabbi Yehouda expliqua : un homme tué dont le sang est sorti, que ce soit de son vivant ou à sa mort ; s’il est douteux qu’il soit sorti de son vivant, douteux qu’il soit sorti à sa mort, ou douteux qu’il soit sorti de son vivant et à sa mort, c’est cela le sang mêlé.
דתניא איזהו דם תבוסה פירש ר"א ברבי יהודה הרוג שיצא ממנו דם בין בחייו בין במותו ספק בחייו יצא ספק במותו יצא ספק בחייו ובמותו זהו דם תבוסה
Et les Sages disent : dans le domaine privé, le cas douteux est impur ; dans le domaine public, le cas douteux est pur.
וחכמים אומרים ברה"י ספקו טמא ברה"ר ספקו טהור
Plutôt, qu’est-ce que le sang mêlé ? Un homme tué dont est sorti un quart [de log] de sang, de son vivant et à sa mort, et [l’écoulement] n’a pas encore cessé ; s’il est douteux que la majeure partie soit [sortie] de son vivant et la petite partie à sa mort, ou que la petite partie soit [sortie] de son vivant et la majeure partie à sa mort, c’est cela le sang mêlé.
אלא איזהו דם תבוסה הרוג שיצא הימנו רביעית דם בחייו ובמותו ועדיין לא פסק ספק רובו בחייו ומיעוטו במותו ספק מיעוטו בחייו ורובו במותו זהו דם תבוסה
Rabbi Yehouda dit : un homme tué dont est sorti un quart [de log] de sang, qui était étendu sur un lit et dont le sang dégouttait dans un creux, [ce sang] est impur, parce que la goutte de la mort y est mêlée. Et les Sages le déclarent pur, parce que
רבי יהודה אומר הרוג שיצא ממנו רביעית דם והיה מוטל במטה ודמו מטפטף לגומא טמא מפני שהטפה של מיתה מעורבת בו וחכמים מטהרין מפני
Original : Niddah 71a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.