Structure du débat :Michna 1Question 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il l’a posé dans un coin et l’a trouvé dans un autre coin, c’est la controverse entre Rabban Chimon ben Gamliel et les Rabbins, comme il a été enseigné : une hache perdue dans une maison, la maison est impure, car je dis : un homme impur est entré là et l’a prise. Rabban Chimon ben Gamliel dit : la maison est pure, car je dis : il l’a prêtée à un autre et l’a oublié, ou il l’a prise d’un coin, l’a posée dans l’autre coin et l’a oublié.
הניח בזוית זו ומצא בזוית אחרת פלוגתא דרשב"ג ורבנן דתניא קרדום שאבד בבית הבית טמא שאני אומר אדם טמא נכנס לשם ונטלו רשב"ג אומר הבית טהור שאני אומר השאילו לאחר ושכח או שנטלו מזוית זו והניח בזוית האחרת ושכח
Il manque quelque chose, et voici ce qu’il enseigne : une hache perdue dans une maison, la maison est impure, car je dis : un homme impur est entré là et l’a prise. Ou s’il l’a posée dans un coin et l’a trouvée dans un autre coin, la maison est impure, car je dis : un homme impur est entré là, l’a prise d’un coin et l’a posée dans un autre coin. Rabban Chimon ben Gamliel dit : la maison est pure, car je dis : il l’a prêtée à un autre et l’a oublié, ou il l’a prise d’un coin, l’a posée dans l’autre coin et l’a oublié.
חסורי מחסרא והכי קתני קרדום שאבד בבית הבית טמא שאני אומר אדם טמא נכנס לשם ונטלו או שהניחו בזוית זו ומצאו בזוית אחרת הבית טמא שאני אומר אדם טמא נכנס לשם ונטלו מזוית זו והניחו בזוית אחרת רשב"ג אומר הבית טהור שאני אומר השאילו לאחר ושכח או שנטלו מזוית זו והניח בזוית זו ושכח
Rava dit : Une souris est entrée avec un pain dans la bouche ; il est entré après elle et a trouvé des miettes : il faut une recherche, parce qu’il n’est pas dans la manière de la souris d’émietter. Et Rava dit : Un enfant est entré avec un pain à la main ; il est entré après lui et a trouvé des miettes : il n’est pas besoin de recherche, parce qu’il est dans la manière de l’enfant d’émietter.
אמר רבא עכבר נכנס וככר בפיו ונכנס אחריו ומצא פירורין צריך בדיקה מפני שאין דרכו של עכבר לפרר ואמר רבא תינוק נכנס וככר בידו ונכנס אחריו ומצא פירורין א"צ בדיקה מפני שדרכו של תינוק לפרר
Rava demanda : Une souris est entrée avec un pain dans la bouche, et une souris sort avec un pain dans la bouche, qu’en est-il ? Disons-nous que c’est celle qui est entrée et celle-là même qui sort, ou peut-être est-ce une autre ?
בעי רבא עכבר נכנס וככר בפיו ועכבר יוצא וככר בפיו מהו מי אמרינן היינו האי דעל והיינו האי דנפק או דילמא אחרינא הוא
Si tu veux dire que c’est celle qui est entrée et celle-là même qui sort : une souris blanche est entrée avec un pain dans la bouche, et une souris noire sort avec un pain dans la bouche, qu’en est-il ? Celle-ci est certainement une autre, ou peut-être le lui a-t-elle arraché ?
אם תמצא לומר היינו האי דעל והיינו האי דנפק עכבר לבן נכנס וככר בפיו ועכבר שחור יוצא וככר בפיו מהו האי ודאי אחרינא הוא או דילמא ארמויי ארמיה מיניה
Et si tu veux dire que les souris ne se prennent rien l’une à l’autre : une souris est entrée avec un pain dans la bouche, et une belette sort avec un pain dans la gueule, qu’en est-il ? La belette l’a certainement pris à la souris, ou peut-être est-ce un autre [pain], car si elle l’avait pris à la souris, on trouverait la souris dans sa gueule ?
ואת"ל עכברים לא שקלי מהדדי עכבר נכנס וככר בפיו וחולדה יוצאה וככר בפיה מהו חולדה ודאי מעכבר שקלתיה או דילמא אחרינא הוא דאם איתא דמעכבר שקלתיה עכבר בפיה הוה משתכח
Et si tu veux dire que, si elle l’avait pris à la souris, on trouverait la souris dans sa gueule : une souris est entrée avec un pain dans la bouche, et une belette sort avec le pain et la souris dans la gueule, qu’en est-il ? Ici, c’est certainement le même ; ou peut-être, si c’était le même, le pain aurait-il dû se trouver dans la bouche de la souris ? Ou peut-être [le pain] est-il tombé de frayeur, et [la belette] l’a-t-elle pris ? Que la question reste posée.
ואת"ל אם איתא דמעכבר שקלתיה עכבר בפיה הוה משתכח עכבר נכנס וככר בפיו וחולדה יוצאה וככר ועכבר בפי חולדה מהו הכא ודאי איהו הוא או דילמא אם איתא דאיהו ניהו ככר בפי עכבר משתכח הוה בעי אישתכוחי או דילמא משום ביעתותא הוא נפל ושקלתיה תיקו
Rava demanda : Un pain sur les poutres du plafond, faut-il une échelle pour le descendre, ou n’en faut-il pas ? Disons-nous que les Rabbins ne lui ont pas imposé un tel effort : comme il ne descendra pas de lui-même, il ne viendra pas à le manger ? Ou peut-être arrive-t-il qu’il tombe, et il viendra à le manger ?
בעי רבא ככר בשמי קורה צריך סולם להורידה או אין צריך מי אמרינן כולי האי לא אטרחוהו רבנן כיון דלא נחית מנפשיה לא אתי למיכלה או דילמא זימנין דנפל ואתי למיכלה
Et si tu veux dire qu’il arrive qu’il tombe et qu’il viendra à le manger : un pain dans une fosse, faut-il une échelle pour le remonter, ou n’en faut-il pas ? Ici, il est certain qu’il ne remontera pas de lui-même ; ou peut-être arrive-t-il qu’il descende pour faire ce dont il a besoin, et il viendra à le manger ?
ואם תמצי לומר זימנין דנפל ואתי למיכלה ככר בבור צריך סולם להעלותה או אין צריך הכא ודאי דלא עבידא דסלקה מנפשה או דילמא זימנין דנחית למעבד צורכיה ואתי למיכליה
Si tu veux dire qu’il arrive qu’il descende pour ses besoins et viendra à le manger : un pain dans la gueule d’un serpent, faut-il un charmeur pour l’en sortir, ou n’en faut-il pas ?
את"ל זימנין דנחית לצורכיה ואתי למיכלה ככר בפי נחש צריך חבר להוציא או אין צריך
Les Rabbins lui ont-ils imposé un effort de sa personne, mais non une dépense de son argent ? Ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ? Que la question reste posée.
בגופיה אטרחוהו רבנן בממוניה לא אטרחוהו רבנן או דילמא לא שנא תיקו:
MICHNA:Rabbi Yehouda dit : on recherche à l’« or » du quatorze, le quatorze au matin, et au moment de l’élimination. Et les Sages disent : s’il n’a pas fait la recherche à l’« or » du quatorze, qu’il la fasse le quatorze ;
מתני׳ ר' יהודה אומר בודקין אור י"ד ובי"ד שחרית ובשעת הביעור וחכ"א לא בדק אור י"ד יבדוק בי"ד
s’il ne l’a pas faite le quatorze, qu’il la fasse pendant la fête ; s’il ne l’a pas faite pendant la fête, qu’il la fasse après la fête. Et ce qu’il réserve, il le mettra à l’abri, afin de ne pas avoir besoin de recherche après coup.
לא בדק בי"ד יבדוק בתוך המועד לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד ומה שמשייר יניחנו בצינעא כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו:
GUEMARA: Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Rav ’Hisda et Rabba bar Rav Houna disent tous deux : [C’est] pour correspondre aux trois [expressions d’]élimination de la Torah : « Il ne sera pas vu chez toi de ’hamets, et il ne sera pas vu chez toi de levain » (Ex 13, 7) ; « Pendant sept jours, il ne se trouvera pas de levain dans vos maisons » (Ex 12, 19) ; « Mais dès le premier jour, vous ferez disparaître le levain de vos maisons » (Ex 12, 15).
גמ׳ מ"ט דרבי יהודה רב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי תרוייהו כנגד שלש השבתות שבתורה (שמות יג, ז) לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור (שמות יב, יט) שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם (שמות יב, טו) אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם
Rav Yossef objecta : Rabbi Yehouda dit : quiconque n’a pas fait la recherche à ces trois moments ne la fait plus. Il en ressort que c’est sur [ce qui se passe] à partir de là qu’ils divergent.
מתיב רב יוסף רבי יהודה אומר כל שלא בדק בשלשה פרקים הללו שוב אינו בודק אלמא במכאן ואילך הוא דפליגי
Mar Zoutra le formule ainsi : Rav Yossef objecta : Rabbi Yehouda dit : quiconque n’a pas fait la recherche à l’un de ces trois moments ne la fait plus. Il en ressort que c’est sur « il ne la fait plus » qu’ils divergent.
מר זוטרא מתני הכי מתיב רב יוסף רבי יהודה אומר כל שלא בדק באחד משלשה פרקים הללו שוב אינו בודק אלמא בשוב אינו בודק הוא דפליגי
Et ici, voici sur quoi ils divergent : l’un estime : avant l’interdiction, oui ; après l’interdiction, non — mesure préventive, de peur qu’il n’en vienne à en manger. Et les Rabbins estiment que nous ne décrétons pas.
והכא בהא קמיפלגי מר סבר מקמי איסורא אין בתר איסורא לא גזירה דילמא אתי למיכל מיניה ורבנן סברי לא גזרינן
Et Rabbi Yehouda décrète-t-il de peur qu’il n’en vienne à en manger ? N’avons-nous pas appris : dès que l’omer a été offert, on sort et l’on trouve les marchés de Jérusalem remplis de farine et de grains grillés
ומי גזר ר' יהודה דילמא אתי למיכל מיניה והא תנן משקרב העומר יוצאין ומוצאין שוקי ירושלים שהם מלאים קמח וקלי
Original : Pesachim 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.