c’est à cause de ses fils que c’est la manière [de dire].
משום בניו אורחא הוא
Pessa’him 3b פסחים
Structure du débat :Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et n’est-il pas écrit : « Elle était montée sur l’âne » (1 S 25, 20) ? — Là, à cause de la frayeur de la nuit, c’est la manière. Et si tu veux, dis : de frayeur de la nuit il n’y a pas, mais il y a la frayeur de David. Et si tu veux, dis : de frayeur de David non plus il n’y a pas, mais il y a la frayeur de la montagne.
והכתיב (שמואל א כה, כ) והיא רוכבת על החמור התם משום ביעתותא דליליא אורחא הוא ואיבעית אימא משום ביעתותא דליליא ליכא משום ביעתותא דדוד איכא ואיבעית אימא ביעתותא דדוד נמי ליכא משום ביעתותא דהר איכא
Et dans la Torah, n’est-il pas écrit « impur » ? — Mais partout où [les expressions] sont équivalentes, elle parle en langage décent ; partout où cela demande plus de mots, elle parle en langage concis, comme l’a dit Rav Houna au nom de Rav — et certains disent : Rav Houna a dit au nom de Rav au nom de Rabbi Meïr : que l’homme enseigne toujours à son élève par la voie la plus concise.
ובאורייתא מי לא כתיב טמא אלא כל היכא דכי הדדי נינהו משתעי בלשון נקיה כל היכא דנפישין מילי משתעי בלשון קצרה כדאמר רב הונא אמר רב ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום ר"מ לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה
Et partout où elles sont équivalentes, elle parle en langage respectueux. Or « montée » et « assise » sont équivalents, et il dit « montée » ! — Il est écrit rokhvat [en abrégé].
וכל היכא דכי הדדי נינהו משתעי בלשון כבוד והא רוכבת ויושבת דכי הדדי נינהו וקאמר רוכבת רכבת כתיב
Deux élèves étaient assis devant Rav. L’un dit : Cet enseignement nous a rendus épuisés comme une « autre chose » [un porc] épuisée ; l’autre dit : Cet enseignement nous a rendus épuisés comme un chevreau épuisé. Et Rav ne parla plus avec le premier.
הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרב חד אמר שויתינן האי שמעתא כדבר אחר מסנקן וחד אמר שויתינן האי שמעתא כגדי מסנקן ולא אישתעי רב בהדי דהאיך
Deux élèves étaient assis devant Hillel, et l’un d’eux était Rabban Yo’hanan ben Zakkaï — et certains disent : devant Rabbi, et l’un d’eux était Rabbi Yo’hanan. L’un dit : Pourquoi vendange-t-on dans la pureté, alors qu’on ne cueille pas les olives dans la pureté ? Et l’autre dit : Pourquoi vendange-t-on dans la pureté, et cueille-t-on les olives dans l’impureté ? [Le maître] dit : Je suis assuré que celui-ci rendra des décisions en Israël. Et peu de jours s’écoulèrent avant qu’il ne rende des décisions en Israël.
הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דהלל וחד מינייהו רבן יוחנן בן זכאי ואמרי לה קמיה דרבי וחד מינייהו רבי יוחנן חד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה וחד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה אמר מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל ולא היה ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל
Trois cohanim : l’un leur dit : il m’est échu [une part] grosse comme une fève ; un autre dit : il m’est échu [une part] grosse comme une olive ; et un autre dit : il m’est échu [une part] grosse comme une queue de lézard. On enquêta sur lui et l’on trouva en lui une trace d’inaptitude.
הנהו תלתא כהני חד אמר להו הגיעני כפול וחד אמר הגיעני כזית וחד אמר הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול
Or n’a-t-on pas enseigné : on n’enquête pas [sur la lignée] au-delà de l’autel ?
והא (תניא) אין בודקין מן המזבח ולמעלה
Ne dis pas « une trace (chemets) d’inaptitude », mais dis « une arrogance (cha’hats) d’inaptitude ». Et si tu veux, dis : là, c’est différent, car il s’est lui-même discrédité.
לא תימא שמץ פסול אלא אימא שחץ פסול ואי בעית אימא שאני התם דאיהו דארע נפשיה
Un certain Araméen montait [à Jérusalem] et mangeait des sacrifices pascals à Jérusalem. Il dit : Il est écrit : « Aucun étranger n’en mangera » (Ex 12, 43), « Aucun incirconcis n’en mangera » (Ex 12, 48) ; et moi, voilà que je mange des meilleurs morceaux !
ההוא ארמאה דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים אמר כתיב (שמות יב, מג) כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב, מח) כל ערל לא יאכל בו ואנא הא קאכילנא משופרי שופרי
Rabbi Yehouda ben Beteira lui dit : Est-ce qu’on te sert de la queue grasse ? Il lui répondit : Non. — Quand tu monteras là-bas, dis-leur : Servez-moi de la queue grasse. Quand il monta, il leur dit : Servez-moi de la queue grasse. Ils lui répondirent : La queue grasse monte vers le Très-Haut !
אמר ליה רבי יהודה בן בתירא מי קא ספו לך מאליה אמר ליה לא כי סלקת להתם אימא להו ספו לי מאליה כי סליק אמר להו מאליה ספו לי אמרו ליה אליה לגבוה סלקא
Ils lui dirent : Qui t’a dit cela ? Il leur répondit : Rabbi Yehouda ben Beteira. Ils dirent : Qu’est-ce que celui-là devant nous ? Ils enquêtèrent sur lui, découvrirent qu’il était Araméen et le tuèrent. Ils envoyèrent dire à Rabbi Yehouda ben Beteira : Paix à toi, Rabbi Yehouda ben Beteira, car tu es à Netsivin et ton filet est tendu sur Jérusalem.
אמרו ליה מאן אמר לך הכי אמר להו רבי יהודה בן בתירא אמרו מאי האי דקמן בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא וקטלוהו שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא שלם לך ר' יהודה בן בתירא דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים
Rav Kahana tomba malade. Les Rabbins envoyèrent Rabbi Yehochoua, fils de Rav Idi ; ils lui dirent : Va voir comment il se trouve. Il arriva et le trouva mort. Il déchira son vêtement, tourna la déchirure vers l’arrière, et revint en pleurant. Ils lui dirent : Est-il mort ? Il leur répondit : Moi, je ne l’ai pas dit ; « celui qui répand une mauvaise nouvelle est un sot » (Pr 10, 18).
רב כהנא חלש שדרוה רבנן לר' יהושע בריה דרב אידי אמרו ליה זיל בדוק מאי דיניה אתא אשכחיה דנח נפשיה קרעיה ללבושיה ואהדריה לקרעיה לאחוריה ובכי ואתי אמרו ליה נח נפשיה אמר להו אנא לא קאמינא (משלי י, יח) ומוציא דבה הוא כסיל
Yo’hanan de ’Houkok sortit vers les villages. Quand il revint, on lui dit : Le blé est-il devenu beau ? Il leur répondit : L’orge est devenue belle. On lui dit : Sors l’annoncer aux chevaux et aux ânes, car il est écrit : « L’orge et la paille pour les chevaux et les coursiers » (1 R 5, 8). Qu’aurait-il dû dire ? L’an dernier, le blé était beau ; ou bien : les lentilles sont devenues belles.
יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא כי אתא אמרו ליה חיטין נעשו יפות אמר להם שעורים נעשו יפות אמרו ליה צא ובשר לסוסים ולחמורים דכתיב (מלכים א ה, ח) השעורים והתבן לסוסים ולרכש מאי הוי ליה למימר אשתקד נעשו חיטין יפות אי נמי עדשים נעשו יפות:
Original : Pesachim 3b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.