Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
le sang avec lequel l’âme sort expie ; le sang avec lequel l’âme ne sort pas n’expie pas. C’est que Rabbi Yehouda suit son opinion, lui qui dit qu’un sang n’en annule pas un autre.
דם שהנפש יוצאה בו מכפר דם שאין הנפש יוצאה בו אינו מכפר אלא ר' יהודה לטעמיה דאמר אין דם מבטל דם
Il a été enseigné : Rabbi Yehouda dit aux Sages : Selon vos paroles, pourquoi bouche-t-on [les écoulements du] parvis ? Ils lui dirent : C’est une gloire pour les fils d’Aaron de marcher dans le sang jusqu’aux genoux.
תניא אמר להן ר' יהודה לחכמים לדבריכם למה פוקקין את העזרה אמרו לו שבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם
Mais cela fait interposition ! C’est humide, et cela ne fait pas interposition, comme il a été enseigné : Le sang, l’encre, le lait et le miel, secs, font interposition ; humides, ils ne font pas interposition.
והא קא חייץ לח הוא ואינו חוצץ כדתניא הדם והדיו והחלב והדבש יבשים חוצצין לחין אין חוצצין
Mais leurs vêtements se salissent ! Or nous avons appris : Si ses vêtements étaient souillés et qu’il a accompli son service, son service est invalide. Et si tu dis qu’ils relevaient leurs vêtements, n’a-t-il pas été enseigné : « Sa tunique de lin » (Lv 6, 3) : sa tunique à sa mesure, qu’elle ne soit ni trop courte ni trop longue ? [Dis que c’était] lors du transport des membres à la rampe, qui n’est pas un service.
והא קמתווסי מאנייהו (ותנן) היו בגדיו מטושטשין ועבד עבודתו פסולה וכי תימא דמדלו להו למאנייהו והתניא (ויקרא ו, ג) מדו בד מדו כמדתו שלא יחסר ולא יותיר בהולכת איברין לכבש דלאו עבודה היא
N’en est-ce pas un ? Puisqu’il requiert la prêtrise, c’est un service, comme il a été enseigné : « Et le cohen offrira le tout sur l’autel » (Lv 1, 13) : c’est le transport des membres à la rampe. [Dis que c’était] plutôt lors du transport du bois vers le bûcher, qui n’est pas un service.
ולא והא מדבעי כהונה עבודה היא דתניא (ויקרא א, יג) והקריב הכהן את הכל המזבחה זו הולכת אברים לכבש אלא בהולכת עצים למערכה דלאו עבודה היא
« Comment suspendait-on et dépouillait-on, etc. Il l’ouvrait et en sortait les parties [destinées à l’autel], les mettait dans un plateau pour les faire fumer. » Est-ce donc lui-même qui les faisait fumer ? Dis : pour les faire fumer sur l’autel.
כיצד תולין ומפשיטין וכו' קרעו והוציאו את אמוריו נתנם במגיס להקטירם: אטו הוא גופיה הוה מקטר להו אימא להקטירן ע"ג המזבח:
« Le premier groupe sortait, etc. » On a enseigné : Chacun mettait son Pessa’h dans sa peau et le rejetait derrière son dos. Rav ’Ilich dit : À la manière des marchands arabes.
יצתה כת ראשונה וכו': תנא כל אחד ואחד נותן פסחו בעורו ומפשיל לאחוריו אמר רב עיליש טייעות:
MICHNA: Voici les choses du Pessa’h qui repoussent le Chabbat : son égorgement, l’aspersion de son sang, le raclage de ses entrailles et l’action de faire fumer ses graisses. Mais son rôtissage et le rinçage de ses entrailles ne repoussent pas le Chabbat. Le porter [sur ses épaules], l’apporter de l’extérieur de la limite [du Chabbat] et couper sa verrue ne repoussent pas le Chabbat. Rabbi Eliézer dit : Ils repoussent.
מתני׳ אלו דברים בפסח דוחין את השבת שחיטתו וזריקת דמו ומיחוי קרביו והקטרת חלביו אבל צלייתו והדחת קרביו אינן דוחין את השבת הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין את השבת ר' אליעזר אומר דוחין
Rabbi Eliézer dit : N’est-ce pas un raisonnement ? Si l’égorgement, qui est [interdit] au titre de travail, repousse le Chabbat, ces choses-ci, qui sont [interdites] au titre de chevout, ne repousseraient-elles pas le Chabbat ? Rabbi Yehochoua lui dit : Que le jour de fête en fasse la preuve, où l’on a permis ce qui relève du travail et où ce qui relève du chevout est interdit.
אמר ר"א והלא דין הוא מה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו שהן משום שבות לא ידחו את השבת א"ל רבי יהושע יום טוב יוכיח שהתירו בו משום מלאכה ואסור בו משום שבות
Rabbi Eliézer lui dit : Qu’est-ce là, Yehochoua ? Quelle preuve tire-t-on d’une chose facultative pour une chose prescrite ? Rabbi Akiva répondit et dit : Que l’aspersion [d’eau lustrale] en fasse la preuve : elle relève d’un commandement et elle est [interdite] au titre de chevout, et elle ne repousse pas le Chabbat. Toi non plus, ne t’étonne donc pas au sujet de ces choses-ci : bien qu’elles relèvent d’un commandement et soient [interdites] au titre de chevout, elles ne repoussent pas le Chabbat.
א"ל ר"א מה זה יהושע מה ראיה רשות למצוה השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח שהיא משום מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת אף אתה אל תתמה על אלו שאף על פי שהן משום מצוה והן משום שבות לא ידחו את השבת
Rabbi Eliézer lui dit : Et à son sujet aussi, je raisonne : si l’égorgement, qui est [interdit] au titre de travail, repousse le Chabbat, l’aspersion, qui est [interdite] au titre de chevout, ne doit-elle pas en bonne logique repousser le Chabbat ?
אמר לו רבי אליעזר ועליה אני דן ומה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת הזאה שהיא משום שבות אינו דין שדוחה את השבת
Original : Pesachim 65b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.