il revient et la brûle devant la Bira avec le bois du bûcher.
חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה
Pessa’him 82a פסחים
Structure du débat :Michna 1Question 2Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav ’Hama bar ’Oukva [dit] : ce n’est pas difficile : ici, il s’agit d’un hôte de passage ; là, d’un maître de maison.
רב חמא בר עוקבא לא קשיא כאן באכסנאי כאן בבעל הבית
Rav Papa dit : l’un et l’autre concernent un hôte de passage ; ici, il a déjà pris la route ; là, il n’a pas pris la route.
רב פפא אמר הא והא באכסנאי כאן שהחזיק בדרך,כאן שלא החזיק בדרך
Rav Zevid dit : en vérité, c’est comme on l’a dit d’abord : ici, un hôte de passage ; là, un maître de maison. Et bien qu’il n’ait pas pris la route, l’hôte de passage, puisqu’il n’a pas [de bois], on l’a traité comme les avares, car nous avons appris : les avares le brûlent devant la Bira afin de profiter du bois du bûcher.
רב זביד אמר לעולם כדאמר מעיקרא כאן באכסנאי כאן בבעל הבית ואף ע"ג דלא החזיק בדרך אכסנאי כיון דלית ליה עשאוהו כציקנין דתנן הציקנין שורפין אותו לפני הבירה בשביל ליהנות מעצי המערכה
Nos maîtres ont enseigné : s’ils viennent le brûler dans leurs cours avec le bois du bûcher, on ne les écoute pas ; devant la Bira avec leur propre bois, on ne les écoute pas.
ת"ר באו לשורפו בחצרותיהן ומעצי המערכה אין שומעין להן לפני הבירה ומעצי עצמן אין שומעין להן
On comprend qu’avec le bois du bûcher, dans leurs cours, on ne les écoute pas, car peut-être leur en resterait-il et ils en viendraient à une faute ; mais devant la Bira avec leur propre bois, pourquoi pas ?
בשלמא מעצי המערכה בחצרותיהן אין שומעין להן דילמא פיישן מינייהו ואתו בהו לידי תקלה אלא לפני הבירה מעצי עצמן מ"ט לא
Rav Yossef dit : pour ne pas faire honte à celui qui n’en a pas. Rava dit : à cause du soupçon.
רב יוסף אמר שלא לבייש את מי שאין לו רבא אמר מפני החשד
Quelle différence entre eux ? Il y a une différence s’il a apporté des roseaux et des branches de palmier, qui ne conviennent pas au bûcher.
מאי בינייהו איכא בינייהו דאייתי קני וחריותא דלא חזי למערכה
Nous avons appris là-bas : le chef du poste [maamad] plaçait les impurs à la porte orientale. Quelle en est la raison ? Rav Yossef dit : pour leur faire honte. Rava dit : à cause du soupçon.
תנן התם ראש המעמד היה מעמיד את הטמאין על שער המזרח מ"ט אמר רב יוסף כדי לביישן רבא אמר מפני החשד
Quelle différence entre eux ? Il y a une différence pour les délicats, ou encore pour celui qui est en train de tresser une chaînette.
מאי בינייהו איכא בינייהו מפנקי אי נמי דקא גדיל שישורא:
MICHNA: Le Pessa’h qui est sorti [de son enceinte] ou qui est devenu impur sera brûlé aussitôt. Si les propriétaires sont devenus impurs ou sont morts, on laissera sa forme s’altérer et il sera brûlé le seize. Rabbi Yo’hanan ben Berouka dit : celui-ci aussi sera brûlé aussitôt, car il n’a personne pour le manger.
מתני׳ הפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד נטמאו הבעלים או שמתו תעובר צורתו וישרף בששה עשר ר' יוחנן בן ברוקה אומר אף זה ישרף מיד לפי שאין לו אוכלין:
GUEMARA: On comprend pour l’impur, car il est écrit : « Et la viande qui touchera quoi que ce soit d’impur ne sera pas mangée, elle sera brûlée au feu » (Lv 7, 19). Mais pour ce qui est sorti, d’où le tenons-nous ?
גמ׳ בשלמא טמא כתיב (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף אלא יוצא מנלן
Car il est écrit : « Voici, son sang n’a pas été apporté à l’intérieur du sanctuaire » (Lv 10, 18). Moïse dit à Aaron : pourquoi n’avez-vous pas mangé le ’hatat ? Peut-être son sang est-il entré à l’intérieur ? Il lui dit : non.
דכתיב (ויקרא י, יח) הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אמר לו משה לאהרן מדוע לא אכלתם את החטאת שמא נכנס דמה לפני ולפנים אמר לו לאו
Il lui dit : peut-être est-il sorti hors de son enceinte ? Il lui dit : non, il était dans le sanctuaire. Il lui dit : s’il était dans le sanctuaire, et que « son sang n’a pas été apporté à l’intérieur du sanctuaire », pourquoi ne l’avez-vous pas mangé ? On en déduit que, s’il était sorti, ou si son sang était entré à l’intérieur, il serait à brûler.
אמר לו שמא חוץ למחיצתה יצתה אמר לו לאו בקודש היתה אמר לו אי בקודש היתה והן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה מדוע לא אכלתם אותה מכלל דאי נפקא אי נמי עייל דמה לפנים בת שריפה היא
On comprend pour l’impur : le Miséricordieux l’a révélé pour les sacrifices de moindre sainteté, à plus forte raison pour les sacrifices très saints. Mais pour ce qui est sorti, nous l’avons trouvé pour les sacrifices très saints ; pour les sacrifices de moindre sainteté, d’où le tenons-nous ? Et de plus, ce qui nous a été enseigné : son sang
בשלמא נטמא גלי רחמנא בקדשים קלים כ"ש בקדשי קדשים אלא יוצא אשכחן קדשי הקדשים קדשים קלים מנלן ותו הא דתניא לן דמה
Original : Pesachim 82a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.