s’est répandu, son sang est sorti hors des tentures, cas dont nous établissons qu’il est à brûler, d’où le tenons-nous ?
נשפך דמה יצא דמה חוץ לקלעים דקיימא לן בשריפה מנלן
Pessa’him 82b פסחים
Structure du débat :Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nous le tirons de [l’enseignement de] Rabbi Chimon, car on a enseigné : Rabbi Chimon dit : « Dans le sanctuaire, au feu il sera brûlé » (Lv 6, 23) : cela enseigne, à propos du ’hatat, que sa combustion se fait dans le sanctuaire.
נפקא לן מדר"ש דתניא ר"ש אומר (ויקרא ו, כג) בקדש באש תשרף לימד על חטאת ששריפתה בקודש
Je n’ai que celui-ci seulement ; les autres sacrifices très saints disqualifiés et les parties [à brûler] des sacrifices de moindre sainteté, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « (Et tout) dans le sanctuaire, au feu il sera brûlé » (Lv 6, 23).
אין לי אלא זו בלבד שאר פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים מנין ת"ל (וכל) בקדש באש תשרף
Nous l’avons trouvé pour les sacrifices très saints ; pour les sacrifices de moindre sainteté, d’où le tenons-nous ? C’est plutôt que tout ce qui est disqualifié dans le sanctuaire se brûle, sans distinction entre sacrifices de moindre sainteté et sacrifices très saints : on l’a reçu par tradition ; et le ’hatat d’Aaron, [s’il est mentionné,] c’est à cause d’un événement qui s’est passé ainsi.
אשכחן קדשי קדשים קדשים קלים מנלן אלא כל פסולו בקדש בשריפה לא שנא קדשים קלים ולא שנא קדשי קדשים גמרא גמירי לה וחטאת דאהרן משום מעשה שהיה כך היה
Et selon le Tanna de l’école de Rabba bar Avouha, qui dit que même le pigoul requiert que sa forme s’altère, d’où le tenons-nous ?
ולתנא דבי רבה בר אבוה דאמר אפילו פיגול טעון עיבור צורה מנא לן
Il apprend « faute », « faute », du notar.
יליף עון עון מנותר
Qu’il l’apprenne plutôt, « faute », « faute », du ’hatat d’Aaron ! Il te répondra : le ’hatat d’Aaron, dans un cas semblable, requiert lui aussi pour les générations [futures] que sa forme s’altère, et là-bas c’était une décision pour l’heure.
ונילף עון עון מחטאת דאהרן אמר לך חטאת דאהרן כי האי גוונא נמי עיבור צורה לדורות בעיא והתם הוראת שעה היתה
Maintenant que nous disons que tout ce qui est disqualifié dans le sanctuaire se brûle, sans distinction entre sacrifices très saints et sacrifices de moindre sainteté, et qu’on l’a reçu par tradition, à quoi bon « dans le sanctuaire, au feu il sera brûlé » ? Il en a besoin [pour enseigner] que sa combustion se fait dans le sanctuaire.
השתא דאמרינן כל פסולי דקדש בשריפה לא שנא דקדשי קדשים ולא שנא קדשים קלים גמרא גמירי לה בקדש באש תשרף למה לי ההוא מבעי ליה ששריפתה בקדש
« Et la viande qui touchera quoi que ce soit d’impur ne sera pas mangée, elle sera brûlée au feu » (Lv 7, 19), à quoi bon ?
(ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף למה לי
Il était nécessaire pour lui-même. Tu aurais pu penser : tous les disqualifiés du sanctuaire, comme celui dont le sang a passé la nuit, dont le sang s’est répandu, dont le sang est sorti, ou qui a été égorgé de nuit, se brûlent, car ces [disqualifications] n’existent pas pour la viande profane ;
ההוא לגופיה איצטריך סד"א כל פסולי דקדש כגון לן דמה ונשפך דמה ויצא דמה ונשחטה בלילה דבשריפה דליתנהו בחולין
mais l’impur, qui est disqualifié aussi pour la viande profane, je dirais : puisqu’on lui a appliqué une règle profane, il ne requiert pas de combustion et l’enterrement lui suffit. Il nous l’apprend.
אבל נטמא דבחולין נמי מפסיל אימא הואיל ואיתעביד ביה עובדין דחול אימא לא תיבעי שריפה ותיסגי ליה בקבורה קמ"ל:
« Si les propriétaires sont devenus impurs ou sont morts, on laissera sa forme s’altérer, etc. » Rav Yossef dit : la controverse porte sur le cas où les propriétaires sont devenus impurs après l’aspersion, la viande ayant été apte à être mangée ; mais si les propriétaires sont devenus impurs avant l’aspersion, la viande n’ayant pas été apte à être mangée, tous admettent qu’il sera brûlé aussitôt.
נטמאו הבעלים או שמתו תעובר צורתן וכו': אמר רב יוסף מחלוקת שנטמאו בעלים אחר זריקה דאיתחזי בשר לאכילה אבל נטמאו בעלים לפני זריקה דלא איתחזי בשר לאכילה דברי הכל ישרף מיד
On objecte : Voici la règle : tout ce dont la disqualification est dans son corps même sera brûlé aussitôt ; [si elle est] dans le sang ou dans les propriétaires, on laissera sa forme s’altérer et il sortira au lieu de combustion.
מיתיבי זה הכלל כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו ויצא לבית השריפה
Il enseigne les propriétaires à l’instar du sang : de même que le sang, c’est avant l’aspersion, de même les propriétaires, c’est avant l’aspersion.
קתני בעלים דומיא דדם מה דם לפני זריקה אף בעלים לפני זריקה
Mais si cela a été dit, c’est ainsi que cela a été dit : la controverse porte sur le cas où les propriétaires sont devenus impurs avant l’aspersion, la viande n’ayant pas été apte à être mangée, de sorte que c’est comme une disqualification dans son corps ; mais si les propriétaires sont devenus impurs après l’aspersion, la viande ayant été apte à être mangée, tous admettent que sa disqualification vient d’une autre chose, et il requiert que sa forme s’altère.
אלא אי איתמר הכי איתמר מחלוקת שנטמאו בעלים לפני זריקה דלא איתחזי בשר לאכילה דהוה ליה כפסולו בגופו אבל נטמאו בעלים לאחר זריקה דאיתחזי בשר לאכילה דברי הכל פסולו מחמת דבר אחר ובעיא עיבור צורה
Et Rabbi Yo’hanan dit : même après l’aspersion il y a controverse. Rabbi Yo’hanan suit là son raisonnement, car Rabbi Yo’hanan a dit : Rabbi Yo’hanan ben Berouka et Rabbi Ne’hémia ont dit la même chose. Rabbi Yo’hanan ben Berouka, c’est ce que nous venons de dire ;
ורבי יוחנן אמר אף לאחר זריקה נמי מחלוקת ואזדא ר"י לטעמיה דאמר רבי יוחנן ר"י בן ברוקה ור' נחמיה אמרו דבר אחד ר' יוחנן בן ברוקה הא דאמרן
Rabbi Ne’hémia, qu’est-ce ? Car on a enseigné : Rabbi Ne’hémia dit : c’est à cause du deuil [aninout] que celui-ci a été brûlé ; c’est pourquoi il est dit : « de telles choses » (Lv 10, 19).
ר' נחמיה מאי היא דתניא ר' נחמיה אומר מפני אנינות נשרפה זו לכך נאמר (ויקרא י, יט) כאלה
Or le deuil, c’est comme après l’aspersion, et pourtant il a été brûlé immédiatement.
והא אנינות כלאחר זריקה הויא וכי אשתרוף לאלתר (נשתרוף)
Original : Pesachim 82b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.