Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabba ajoute aussi Rabbi Yossé le Galiléen, car on a enseigné : Rabbi Yossé le Galiléen dit : toute la section ne parle que des taureaux brûlés et des boucs brûlés, pour brûler leurs disqualifiés au Beit haBira et pour mettre un interdit sur leur consommation.
רבה מוסיף אף ר"י הגלילי דתניא ריה"ג אומר כל הענין כולו אינו מדבר אלא בפרים הנשרפים ובשעירי' הנשרפין לשרוף פסוליהן אבית הבירה וליתן לא תעשה על אכילתן
Ils lui dirent : le ’hatat dont le sang est entré à l’intérieur, d’où [le sait-on] ? Il leur dit : « Voici, son sang n’a pas été apporté à l’intérieur du sanctuaire » (Lv 10, 18) : on en déduit que s’il est sorti, ou si son sang est entré, il se brûle.
אמרו לו חטאת שנכנס דמה לפני ולפנים מנין אמר להן (ויקרא י, יח) הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה מכלל דאי נפיק איהי א"נ עייל דמה בשריפה
MICHNA: Les os, les tendons et le reste seront brûlés le seize. Si le seize tombe un Chabbat, ils seront brûlés le dix-sept, car ils ne repoussent ni le Chabbat ni le jour de fête.
מתני׳ העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר חל ט"ז להיות בשבת ישרפו בי"ז לפי שאינן דוחין לא את השבת ולא את י"ט:
GUEMARA: Rav Mari bar Avouha dit au nom de Rabbi Its’hak : les os des sacrifices qui ont servi au notar rendent impures les mains, puisqu’ils sont devenus le support d’une chose interdite. Dirons-nous que [la Michna] le soutient : « les os, les tendons et le reste seront brûlés le seize » ?
גמ׳ אמר רב מרי בר אבוה א"ר יצחק עצמות קדשים ששימשו נותר מטמאין את הידים הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור נימא מסייע לי' העצמות והגידים והנותר ישרפו לט"ז
Ces os, de quel cas s’agit-il ? Si l’on dit qu’ils n’ont pas de moelle, pourquoi les brûler ? Qu’on les jette ! Il est donc évident qu’ils ont de la moelle.
הני עצמות ה"ד אילימא דלית בהו מוח למה בשריפה נשדינהו אלא פשיטא דאית בהו מוח
Cela va bien si tu dis que l’usage du notar compte : c’est pour cela qu’ils requièrent la combustion. Mais si tu dis que l’usage du notar ne compte pas, pourquoi les brûler ? Qu’on les brise, qu’on en retire la moelle, qu’on la brûle et qu’on jette [les os] eux-mêmes ! N’en déduit-on donc pas que l’usage du notar compte ?
אי אמרת בשלמא שימוש נותר מילתא היא אמטו להכי בעי שריפה אלא אי אמרת שימוש נותר לאו מילתא היא למה להו שריפה נתברינהו ונחלצה למוח דידהו ונשרפיה ונשדינהו לדידהו אלא לאו שמע מינה שימוש נותר מילתא היא
On répond : non ; en vérité, je te dirai que l’usage du notar ne compte pas, et il estime que « en lui » [s’applique au Pessa’h] valide et même disqualifié.
אמרי לא לעולם אימא לך שימוש נותר לאו מילתא וקסבר בו בכשר ואפי' בפסול
Même disqualifié, peux-tu le penser ? Nous avons appris : mais celui qui laisse un reste d’un [Pessa’h] pur ou qui brise [un os] d’un impur ne reçoit pas les quarante [coups] ! Ce n’est pas difficile : ici, il a eu un moment de validité ; là, il n’a pas eu de moment de validité.
אפי' בפסול ס"ד והא תנן אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו סופג את הארבעים לא קשיא כאן שהיתה לו שעת הכושר כאן שלא היתה לו שעת הכושר
Et quel Tanna distingue entre celui qui a eu un moment de validité et celui qui n’en a pas eu ? C’est Rabbi Yaakov, car on a enseigné : « Et vous ne briserez pas d’os en lui » (Ex 12, 46) : « en lui », valide et non disqualifié. Rabbi Yaakov dit : s’il a eu un moment de validité puis a été disqualifié, l’interdit de briser l’os s’y applique ; s’il n’a pas eu de moment de validité, l’interdit de briser l’os ne s’y applique pas. Rabbi Chimon dit : dans un cas comme dans l’autre, l’interdit de briser l’os ne s’y applique pas.
ומאן תנא דשני ליה בין שהיתה לו שעת הכושר ללא היתה לו שעת הכושר רבי יעקב היא דתניא (שמות יב, מו) ועצם לא תשברו בו בו בכשר ולא בפסול רבי יעקב אומר היתה לו שעת הכושר ונפסל יש בו משום שבירת העצם לא היתה לו שעת הכושר אין בו משום שבירת העצם ר"ש אומר אחד זה ואחד זה אין בו משום שבירת העצם
On objecte : Tous les os des sacrifices ne requièrent pas de combustion, sauf les os du Pessa’h, à cause du risque de faute. Ces os, de quel cas s’agit-il ? Si l’on dit qu’ils n’ont pas de moelle, pourquoi les brûler ? Il est donc évident qu’ils ont de la moelle. Et si tu penses que l’usage du notar compte, pourquoi les os des sacrifices ne requièrent-ils pas de combustion ?
מיתיבי כל עצמות הקדשים אין טעונין שריפה חוץ מעצמות הפסח מפני התקלה הני עצמות היכי דמי אילימא דלית בהו מוח למה להו שריפה אלא פשיטא דאית בהו מוח ואי סלקא דעתך שימוש נותר מילתא היא עצמות קדשים אמאי אין טעונין שריפה
Rav Na’hman bar Its’hak dit : de quoi s’agit-il ici ? Du cas où il les a trouvés évidés. Les os des sacrifices, auxquels ne s’applique pas l’interdit de briser l’os, il les a évidés avant qu’ils ne deviennent notar ; ils n’ont donc pas servi au notar et ne requièrent pas de combustion.
אמר רב נחמן בר יצחק הכא במאי עסקינן כגון שמצאן חלוצין עצמות קדשים דאין בהן משום שבירת העצם קמי דנהוו נותר חלצינהו ולא הוו שימוש נותר ולא בעו שריפה
Les os du Pessa’h, auxquels s’applique l’interdit de briser l’os, c’est après qu’ils sont devenus notar qu’il les a évidés ; ils ont donc servi au notar et requièrent la combustion.
עצמות הפסח דיש בהן משום שבירת העצם לבתר דנהוו נותר הוא דחלצינהו והוו להו שימוש נותר ובעו שריפה
Original : Pesachim 83a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.