Structure du débat :Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
il les a trouvés en tas, certains d’entre eux évidés. Les os des sacrifices, auxquels ne s’applique pas l’interdit de briser l’os, il les a tous évidés et mangés, et ils ne requièrent pas de combustion.
שמצאן צבורין צבורין ומהן חלוצין עצמות קדשים דאין בהן משום שבירת העצם לכולהו הוה חליץ להו ואכיל להו ולא בעי שריפה
Les os du Pessa’h, auxquels s’applique l’interdit de briser l’os, peut-être a-t-il évidé ceux-ci et n’a-t-il pas évidé ceux-là, et ils requièrent la combustion.
עצמות הפסח דיש בהן משום שבירת העצם דילמא הני דחלצינהו ולהנך לא חלצינהו ובעי שריפה
Nous avons appris : les os, les tendons et le reste seront brûlés le seize. Ces tendons, de quel cas s’agit-il ? Si l’on dit les tendons de la viande, qu’on les mange ! Et s’il en est resté, c’est le reste [déjà mentionné] ! Il est donc évident qu’il s’agit des tendons du cou.
תנן העצמות והגידים והנותר ישרפו בט"ז הני גידין היכי דמי אילימא גידי בשר ניכלינהו ואי דאיתותר היינו נותר אלא פשיטא גידי צואר
Cela va bien si tu dis que ce sont de la viande : c’est pour cela qu’ils requièrent la combustion ; mais si tu dis que ce n’est pas de la viande, pourquoi les brûler ? Rav ’Hisda dit : ce n’était nécessaire que pour le nerf sciatique, et selon Rabbi Yehouda,
א"א בשלמא בשר נינהו אמטו להכי בעי שריפה אלא אי אמרת לאו בשר נינהו למה להו שריפה א"ר חסדא לא נצרכא אלא לגיד הנשה ואליבא דרבי יהודה
Mais alors, tranche que Rabbi Yehouda est dans le doute ! Car s’il tranchait, on mangerait celui qui est permis et on jetterait celui qui est interdit : pourquoi le brûler ?
ואלא תפשוט דספוקי מספקא ליה לר' יהודה דאי מיפשיט פשיטא ליה ההיא דהיתירא ניכליה ודאיסורא נישדייה למה ליה שריפה
Rav Achi dit : ce n’était nécessaire que pour la graisse du nerf sciatique, car on a enseigné : sa graisse est permise, mais Israël est saint et se l’interdit.
רב אשי אמר לא נצרכא אלא לשמנו דגיד הנשה דתניא שמנו מותר וישראל קדושים הם ונוהגין בו איסור
Ravina dit : pour [le nerf] extérieur, et selon Rav Yehouda au nom de Chmouel, car Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : il y a deux nerfs : l’intérieur, proche de l’os, est interdit et l’on est passible [de coups] pour lui ; l’extérieur, proche de la chair, est interdit et l’on n’est pas passible pour lui.
רבינא אמר בחיצון וכדר"י אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל ב' גידין הן פנימי הסמוך לעצם אסור וחייבין עליו חיצון הסמוך לבשר אסור ואין חייבין עליו:
’Hizkiya dit, et ainsi a enseigné l’école de ’Hizkiya : le verset dit : « Vous n’en laisserez rien jusqu’au matin, et ce qui en restera jusqu’au matin, vous le brûlerez au feu » (Ex 12, 10). Le verset n’avait pas besoin de dire « jusqu’au matin » ; pourquoi dit-il « jusqu’au matin » ? Pour lui donner un second matin pour sa combustion.
אמר חזקיה וכן תני דבי חזקיה אמר קרא (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בוקר והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו שאין ת"ל עד בקר מה ת"ל עד בקר ליתן לו בקר שני לשריפתו
Abayé dit : le verset dit : « l’holocauste du Chabbat en son Chabbat » (Nb 28, 10), et non l’holocauste de semaine le Chabbat, ni l’holocauste de semaine le jour de fête.
אביי אמר אמר קרא (במדבר כח, י) עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביום טוב
Rava dit : le verset dit : « cela seul se fera pour vous » (Ex 12, 16) : « cela », et non ses préparatifs ; « seul »,
רבא אמר אמר קרא (שמות יב, טז) הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשיריו לבדו
Original : Pesachim 83b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.