Structure du débat :Objection 1Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
non, voici ce qu’il dit : aussi bien un os sur lequel il y a l’équivalent d’une olive de viande à l’extérieur, qu’un os sur lequel il n’y a pas l’équivalent d’une olive de viande à l’extérieur, mais il y en a à l’intérieur, à l’endroit de la brisure.
לא הכי קאמר אחד עצם שיש עליו כזית בשר מבחוץ ואחד עצם שאין עליו כזית בשר מבחוץ ויש עליו כזית בשר מבפנים במקום שבירה
Et n’a-t-on pas enseigné : « Et vous ne briserez pas d’os en lui » : aussi bien un os qui contient de la moelle qu’un os qui ne contient pas de moelle. Et comment accomplis-je : « Ils mangeront la viande cette nuit-là » (Ex 12, 8) ? Avec la viande qui est sur l’os.
והתניא (שמות יב, מו) ועצם לא תשברו בו אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח ומה אני מקיים (שמות יב, ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה בבשר שעל גבי העצם
Ou bien ne s’agit-il que de la viande qui est à l’intérieur de l’os, et comment accomplis-je : « Et vous ne briserez pas d’os en lui » ? Pour un os qui ne contient pas de moelle ; mais un os qui contient de la moelle, on le brise et on mange ; et ne t’en étonne pas, car un commandement positif vient repousser un interdit.
או אינו אלא בבשר שבתוך העצם ומה אני מקיים ועצם לא תשברו בו בעצם שאין בו מוח אבל בעצם שיש בו מוח שובר ואוכל ואל תתמה שהרי יבא עשה וידחה ל"ת
Lorsqu’il dit : « Et ils ne briseront pas d’os en lui » (Nb 9, 12) au sujet du second Pessa’h, ce que le verset n’avait pas besoin de dire, puisqu’il est déjà dit : « Selon toute la loi du Pessa’h ils le feront » (Nb 9, 12), dis donc : aussi bien un os qui contient de la moelle qu’un os qui ne contient pas de moelle.
כשהוא אומר (במדבר ט, יב) ועצם לא ישברו בו בפסח שני שאין ת"ל שהרי כבר נאמר (במדבר ט, יב) ככל חקת הפסח יעשו אותו הוי אומר אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח
On objecte : Un membre dont une partie est sortie, on coupe [la viande] jusqu’à atteindre l’os, on pèle jusqu’à atteindre l’articulation, et on tranche.
מיתיבי אבר שיצא מקצתו חותך עד מקום שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך
Et si tu dis qu’un membre sur lequel il n’y a pas l’équivalent d’une olive de viande à cet endroit-ci, mais il y en a à un autre endroit, n’est pas soumis à [l’interdit de] briser l’os, à quoi bon peler jusqu’à atteindre l’articulation et trancher ? Qu’on pèle un peu et qu’on le brise !
ואי אמרת אבר שאין עליו כזית בשר במקום זה ויש במקום אחר אין בו משום שבירת העצם למה לי דקולף עד שמגיע לפרק וחותך נקלוף ביה פורתא ונתבריה
Nous avons appris là-bas : le pigoul et le notar (et l’impur) rendent impures les mains. Rav Houna et Rav ’Hisda : l’un dit : à cause des cohanim suspects ; l’autre dit : à cause des cohanim paresseux.
תנן התם הפיגול והנותר (והטמא) מטמאין את הידים רב הונא ורב חסדא חד אמר מפני חשדי כהונה וחד אמר מפני עצלי כהונה
L’un l’enseigne au sujet du pigoul, l’autre l’enseigne au sujet du notar. Celui qui l’enseigne au sujet du pigoul, c’est à cause des cohanim suspects ; celui qui l’enseigne au sujet du notar, c’est à cause des cohanim paresseux.
מר מתני אפיגול ומר מתני אנותר מאן דמתני אפיגול משום חשדי כהונה ומאן דמתני אנותר משום עצלי כהונה
L’un enseigne [la mesure] d’une olive, l’autre enseigne [celle] d’un œuf. Celui qui enseigne une olive [la règle] comme son interdit ; celui qui enseigne un œuf [la règle] comme son impureté.
Ils demandèrent : pour ce qui est sorti, les rabbins ont-ils décrété l’impureté ou non ? Disons-nous : pour le notar, ils ont décrété l’impureté parce qu’on en viendrait à être paresseux à son égard ; mais ce qui est sorti, on ne le fait pas sortir de ses propres mains, et puisqu’on ne le fait pas sortir de ses propres mains, les rabbins n’ont pas décrété l’impureté à son sujet ? Ou bien n’y a-t-il pas de différence ?
איבעיא להו יוצא גזרו רבנן טומאה או לא מי אמרינן נותר דגזרו טומאה דאתי לאיעצולי ביה אבל יוצא אפוקי בידים לא מפקי ליה בידים לא גזרו ביה רבנן טומאה או דילמא לא שנא
Viens et entends : un membre dont une partie est sortie, on coupe jusqu’à atteindre l’os, on pèle jusqu’à atteindre l’articulation, et on tranche. Et si tu dis que les rabbins ont décrété l’impureté à son sujet, quand on le coupe, qu’en est-il ? Il le rend impur !
ת"ש אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך וא"א גזרו ביה רבנן טומאה כי חתיך ליה מאי הוי הא קמטמא ליה
Et selon Ravina, qui dit que les jonctions d’aliments ne sont pas une jonction et que c’est comme s’ils étaient émiettés, que peut-on dire ? Ils se touchent l’un l’autre et cela rend impur ! C’est plutôt, selon celui qui enseigne une olive, qu’il n’y a pas une olive, et selon celui qui enseigne un œuf, qu’il n’y a pas un œuf.
ולרבינא דאמר חיבורי אוכלין לאו חיבור הוא וכמאן דמפרתי דמי מאי איכא למימר הא קנגע בהדדי וקא מטמא אלא למאן דמתני כזית דלית ביה כזית ומאן דמתני כביצה דלית ביה כביצה
Viens et entends : Celui qui sort de la viande du Pessa’h d’un groupe à un autre, bien qu’il enfreigne un interdit, [la viande] est pure. N’est-ce pas pure et interdite, car ce qui sort d’un groupe à un autre est comme ce qui sort hors de son enceinte et est disqualifié, et pourtant il enseigne « pure » ? D’où il ressort que les rabbins n’ont pas décrété l’impureté !
ת"ש המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה אע"פ שהוא בלא תעשה טהור מאי לאו טהור ואסור דיוצא מחבורה לחבורה כיוצא חוץ למחיצתו דמי ומפסיל ואפי' הכי קתני טהור אלמא לא גזרו רבנן טומאה
Mais il enseigne dans la fin : « celui qui en mange enfreint un interdit » ! Cela va bien pour celui qui dit un œuf : il y a une olive et il n’y a pas un œuf ; mais pour celui qui dit une olive, que peut-on dire ?
והא קא תני סיפא האוכלו הרי זה בל"ת בשלמא למאן דאמר כביצה דאית ביה כזית ולית ביה כביצה אלא למאן דאמר כזית מאי איכא למימר
C’est plutôt que, pour ce qui sort du Pessa’h, nous ne nous posons pas la question : les rabbins n’ont pas décrété l’impureté. Quelle en est la raison ? Les membres du groupe sont diligents et y prennent bien garde. Notre question porte sur ce qui sort des [autres] sacrifices : qu’en est-il ? Que cela reste en suspens.
אלא ביוצא בפסח לא מיבעיא לן דלא גזרו רבנן טומאה מאי טעמא בני חבורה זריזין הן ומזהר זהירי ביה אלא כי קמיבעיא לן ביוצא בקדשים מאי תיקו
Original : Pesachim 85a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.