Il pense que le blasphémateur est celui qui « bénit » [= maudit] le Nom, et il est écrit à propos de celui qui maudit le Nom : « il portera son péché » (Lv 24, 15) ;
קסבר מגדף היינו מברך השם וכתיב במברך את השם (ויקרא כד, טו) ונשא חטאו
Pessa’him 93b פסחים
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et il déduit ce « son péché »-ci de ce « son péché »-là : de même que là-bas c’est le retranchement, ici aussi c’est le retranchement.
וגמר האי חטאו דהכא מחטאו דהתם מה להלן כרת אף כאן נמי כרת
Et Rabbi Natan pense : « et s’abstient de faire le Pessa’h, sera retranché », car ce « ki » a le sens de « puisque », et voici ce que dit le Miséricordieux : puisqu’il n’a pas offert le sacrifice de l’Éternel en son temps — au premier.
ור' נתן סבר (במדבר ט, יג) וחדל לעשות הפסח ונכרתה דהאי כי לשון דהא הוא וה"ק רחמנא דהא קרבן ה' לא הקריב במועדו בראשון
Ce « il portera son péché », qu’en fait-il ? Il pense que le blasphémateur n’est pas celui qui maudit le Nom, et il déduit ce « son péché »-là de ce « son péché »-ci : de même qu’ici c’est le retranchement, là-bas aussi c’est le retranchement.
האי חטאו ישא מאי עביד ליה קסבר מגדף לאו היינו מברך את השם וגמר האי חטאו דהתם מהאי חטאו דהכא מה הכא כרת אף התם כרת
Et Rabbi ’Hanania ben Akavia pense : « et s’abstient de faire le Pessa’h, sera retranché » — si « il n’a pas offert le sacrifice de l’Éternel en son temps » au second.
ור' חנניא בן עקביא סבר וחדל לעשות הפסח ונכרתה אי קרבן ה' לא הקריב במועדו בשני
Et ce « il portera son péché », qu’en fait-il ? Comme nous l’avons dit.
והאי חטאו ישא מאי עביד ליה כדאמרן
Par conséquent : s’il a agi intentionnellement pour l’un et pour l’autre, de l’avis de tous il est passible ; s’il a agi par inadvertance pour l’un et pour l’autre, de l’avis de tous il est exempté.
הלכך הזיד בזה ובזה דברי הכל חייב שגג בזה ובזה דברי הכל פטור
Intentionnellement au premier et par inadvertance au second : selon Rabbi et selon Rabbi Natan, il est passible ; selon Rabbi ’Hanania ben Akavia, il est exempté.
הזיד בראשון ושגג בשני לרבי ולר' נתן מחייבי לרבי חנניא בן עקביא פטור
Par inadvertance au premier et intentionnellement au second : selon Rabbi, il est passible ; selon Rabbi Natan et selon Rabbi ’Hanania ben Akavia, il est exempté.
שגג בראשון והזיד בשני לרבי חייב לר' נתן ולר' חנניא בן עקביא פטור:
MICHNA: Qu’est-ce qu’un chemin lointain ? De Modiïn et au-delà, et la même distance dans toutes les directions ; paroles de Rabbi Akiva. Rabbi Eliézer dit : du seuil de la cour [du Temple] et au-delà. Rabbi Yossé lui dit : c’est pourquoi il y a un point sur le hé [du mot « lointain »] (Nb 9, 10), pour dire : non parce qu’il est réellement loin, mais du seuil de la cour et au-delà.
מתני׳ איזו היא דרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ וכמדתה לכל רוח דברי רבי עקיבא ר"א אומר מאיסקופת העזרה ולחוץ אמר ליה רבי יוסי לפיכך נקוד על (במדבר ט, י) ה' לומר לא מפני שרחוק ודאי אלא מאיסקופת העזרה ולחוץ:
GUEMARA: Oula a dit : de Modiïn à Jérusalem, il y a quinze milles. Il pense comme ce qu’a dit Rabba bar bar ’Hana au nom de Rabbi Yo’hanan : combien un homme marche-t-il en un jour ? Dix parasanges. De l’aube au lever du soleil, cinq milles ; du coucher du soleil à la sortie des étoiles, cinq milles. Il en reste trente : quinze du matin au milieu du jour, et quinze du milieu du jour au soir.
גמ׳ אמר עולא מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשת מילין משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חמשת מילין פשו לה תלתין חמיסר מצפרא לפלגא דיומא וחמיסר מפלגא דיומא לאורתא
Oula suit sa propre opinion, car Oula a dit : qu’est-ce qu’un chemin lointain ? Toute [distance d’où] l’on ne peut entrer au moment de l’égorgement.
עולא לטעמיה דאמר עולא אי זה הוא דרך רחוקה כל שאין יכול ליכנס בשעת שחיטה
Le maître a dit : de l’aube au lever du soleil, cinq milles. D’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Et comme l’aube montait, les anges pressèrent, etc. » (Gn 19, 15), et il est écrit : « Le soleil sortait sur la terre, et Lot arriva à Tsoar » (Gn 19, 23). Et Rabbi ’Hanina a dit : moi, j’ai vu cet endroit, et il y a cinq milles.
אמר מר מעלות השחר עד הנץ החמה חמשת מילין מנא לן דכתיב (בראשית יט, טו) וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים וגו' וכתיב (בראשית יט, כג) השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה ואמר רבי חנינא לדידי חזי לי ההוא אתרא והויא חמשה מילין
Le texte même : Oula a dit : qu’est-ce qu’un chemin lointain ? Toute [distance d’où] l’on ne peut entrer au moment de l’égorgement. Et Rav Yehouda a dit : toute [distance d’où] l’on ne peut entrer au moment de la consommation.
גופא אמר עולא איזה הוא דרך רחוקה כל שאין יכול ליכנס בשעת שחיטה ורב יהודה אמר כל שאין יכול ליכנס בשעת אכילה
Rabba dit à Oula : pour toi c’est difficile, et pour Rav Yehouda c’est difficile. Pour toi c’est difficile, car tu as dit : toute [distance d’où] l’on ne peut entrer au moment de l’égorgement ; or l’impur par un reptile ne peut entrer au moment de l’égorgement, et tu dis qu’on égorge et qu’on asperge pour l’impur par un reptile !
אמר ליה רבה לעולא לדידך קשיא ולרב יהודה קשיא לדידך קשיא דאמרת כל שאין יכול ליכנס בשעת שחיטה והא טמא שרץ דאין יכול ליכנס בשעת שחיטה וקאמרת שוחטין וזורקין על טמא שרץ
Et pour Rav Yehouda c’est difficile, car il a dit : toute [distance d’où] l’on ne peut entrer au moment de la consommation ; or l’impur par un reptile peut entrer au moment de la consommation, et il dit qu’on n’égorge ni n’asperge pour l’impur par un reptile !
ולרב יהודה קשיא דאמר כל שאין יכול ליכנס בשעת אכילה והא טמא שרץ דיכול ליכנס בשעת אכילה וקאמר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ
Il lui dit : ce n’est difficile ni pour moi ni pour Rav Yehouda. Pour moi ce n’est pas difficile : le chemin lointain [s’applique] au pur, et il n’y a pas de chemin lointain pour l’impur.
אמר ליה לא לדידי קשיא ולא לרב יהודה קשיא לדידי ל"ק דרך רחוקה לטהור ואין דרך רחוקה לטמא
Original : Pesachim 93b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.