si le jour de fête, qui est repoussé par le sacrifice d’un particulier, n’est pas repoussé par l’exécution, le sacrifice d’un particulier, qui repousse le jour de fête, n’est-il pas logique que l’exécution ne le repousse pas ?
מה יום טוב שנדחה מפני קרבן יחיד אין רציחה דוחה אותו קרבן יחיד שהוא דוחה את יום טוב אינו דין שלא תהא רציחה דוחה אותו
Cela va bien pour celui qui dit qu’on n’offre pas les vœux et les offrandes volontaires un jour de fête ; mais pour celui qui dit qu’on offre les vœux et les offrandes volontaires un jour de fête, que peut-on dire ?
הניחא למאן דאמר אין נדרים ונדבות קריבין ביום טוב אלא למאן דאמר נדרים ונדבות קריבין ביום טוב מאי איכא למימר
Rava a donc dit : inutile de le dire pour celui qui dit qu’on offre les vœux et les offrandes volontaires un jour de fête, car alors « de mon autel » ne trouverait aucune application ;
אלא אמר רבא לא מיבעיא למ"ד נדרים ונדבות קריבין ביום טוב דהא לא מתקיים מעם מזבחי כלל
mais même pour celui qui dit qu’on n’offre pas les vœux et les offrandes volontaires un jour de fête, il est écrit : « de mon autel » : mon autel, ce qui m’est propre ; et qu’est-ce ? Le [sacrifice] perpétuel (tamid). Et le Miséricordieux a dit : « De mon autel même tu le prendras pour [le faire] mourir » (Ex 21, 14).
אלא אפילו למאן דאמר נדרים ונדבות אין קריבין ביום טוב הכתיב מעם מזבחי מזבחי המיוחד לי ומאי נינהו תמיד ואמר רחמנא (שמות כא, יד) מעם מזבחי תקחנו למות:
« Les procès civils, [les questions d’]impureté et de pureté », etc. Rav a dit : j’étais au vote [à la séance] de l’école de Rabbi, et c’est par moi qu’ils commençaient en premier. Mais nous avons appris qu’on commence par le plus grand !
דיני ממונות הטמאות והטהרות כו': אמר רב אנא הואי במניינא דבי רבי ומינאי דידי הוו מתחלי ברישא והא אנן מתחילין מן הגדול תנן
Rabba, fils de Rava, et certains disent Rabbi Hillel, fils de Rabbi Valas, a dit : le vote de l’école de Rabbi est différent, car pour tous leurs votes ils commençaient par le côté.
אמר רבה בריה דרבא ואיתימא רבי הלל בריה דרבי וולס שאני מניינא דבי רבי דכולהו מנינייהו מן הצד הוו מתחלי
Et Rabba, fils de Rava, et certains disent Rabbi Hillel, fils de Rabbi Valas, a dit : depuis les jours de Moïse jusqu’à Rabbi, nous n’avons pas trouvé la Torah et la grandeur [temporelle] réunies en un seul lieu.
ואמר רבה בריה דרבא ואיתימא רבי הלל בריה דר' וולס מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד
Mais il y avait Ézéchias ! Il y avait Chevna. Mais il a été tué ! Nous parlons de toutes ses années. Mais il y avait Esdras ! Il y avait Néhémie, fils de ’Hakhalia.
Rav Ada bar Ahava a dit : moi aussi je dis : depuis les jours de Rabbi jusqu’à Rav Achi, nous n’avons pas trouvé la Torah et la grandeur réunies en un seul lieu. N’en est-il pas ainsi ? Il y avait Houna bar Natan ! Houna bar Natan se soumettait à Rav Achi.
אמר רב אדא בר אהבה אף אני אומר מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד ולא והא הוה הונא בר נתן הונא בר נתן מיכף הוה כייף ליה לרב אשי:
« Les procès capitaux, on commence par le côté. » D’où tient-on cela ? Rav A’ha bar Papa a dit : le verset dit : « Tu ne répondras pas dans un litige (riv) » (Ex 23, 2) : tu ne répondras pas après le maître (rav).
דיני נפשות מתחילין מן הצד: מנא הני מילי אמר ר' אחא בר פפא אמר קרא (שמות כג, ב) לא תענה על ריב לא תענה על רב
Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : d’ici : « David dit à ses hommes : Ceignez chacun son épée ! Et ils ceignirent chacun son épée, et David aussi ceignit son épée » (1 S 25, 13).
רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מהכא (שמואל א כה, יג) ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש [את] חרבו ויחגרו איש [את] חרבו ויחגור גם דוד את חרבו
Rav a dit : un homme peut enseigner à son disciple et juger avec lui dans les procès capitaux. On objecta : pour [les questions de] pureté et d’impureté, le père et son fils, le maître et son disciple, on les compte pour deux ; pour les procès civils, les procès capitaux, les procès entraînant la flagellation, la sanctification du mois et l’intercalation de l’année, le père et son fils, le maître et son disciple, on ne les compte que pour un seul !
אמר רב שונה אדם לתלמידו ודן עמו בדיני נפשות מיתיבי הטהרות והטמאות האב ובנו הרב ותלמידו מונין להם שנים דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות קידוש החדש ועיבור שנה אב ובנו הרב ותלמידו אין מונין להן אלא אחד
Original : Sanhedrin 36a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.