je n’en déduirais que [le cas où] elle a épousé un cohen. Si elle a épousé un lévite, un Israélite, un idolâtre, un ’halal, un mamzer ou un Netin, d’où le savons-nous ? Le verset dit : « Et la fille d’un homme cohen » (Lv 21, 9), même si elle n’est pas [l’épouse d’un] cohen.
אין לי אלא שניסת לכהן ניסת ללוי ולישראל לעובד כוכבים לחלל לממזר ולנתין מניין ת"ל (ויקרא כא, ט) ובת איש כהן אע"פ שאינה כהנת
« Elle » (Lv 21, 9)[est punie] par le bûcher, mais celui qui a eu des relations avec elle n’est pas [puni] par le bûcher. Elle [est punie] par le bûcher, mais ses faux témoins ne sont pas [punis] par le bûcher.
(ויקרא כא, ט) היא בשריפה ואין בועלה בשריפה היא בשריפה ואין זוממיה בשריפה
Le maître a dit : « Je pourrais penser : même si elle a profané le Chabbat. » Celle qui a profané le Chabbat est passible de lapidation [et non de bûcher] !
אמר מר יכול אפילו חיללה שבת חיללה שבת בת סקילה היא
Rava a dit : Selon qui est-ce ? Selon Rabbi Chimon, qui dit que le bûcher est plus grave. On aurait pu dire : puisque le Miséricordieux a été plus sévère envers les cohanim en leur ajoutant des commandements supplémentaires, qu’elle soit jugée par le bûcher ; il nous enseigne [que non].
On aurait pu penser : lui, à qui le Chabbat a été permis pour le service [au Temple, n’est pas aggravé] ; elle, puisque le Chabbat ne lui a pas été permis, dirait-on qu’elle soit jugée par le bûcher ; il nous enseigne [que non].
סלקא דעתך אמינא איהו דאשתריא ליה שבת לגבי עבודה היא כיון דלא אשתריא שבת לגבה אימא תידון בשריפה קא משמע לן
[On le dit] selon Rabbi Éléazar, qui dit : Un célibataire qui a eu des relations avec une célibataire sans intention de mariage en a fait une prostituée.
כדר"א דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה
« Ou bien “son père” ne vient-il que pour exclure tout homme ? » Mais de quoi s’agit-il ? Qu’elle s’est prostituée [en profanant] son père ? Pourquoi spécifier la fille d’un cohen ? Même la fille d’un Israélite aussi !
או אינו אומר אביה אלא להוציא את כל אדם אלא מאי ניהו שזינתה מאביה מאי איריא בת כהן אפילו בת ישראל נמי
C’était nécessaire. On aurait pu dire que le verset vient exclure [la règle] de Rava, puisque le Miséricordieux l’a révélé à propos de la fille d’un cohen et non à propos de la fille d’un Israélite ; il nous enseigne [que non].
איצטריך סד"א קרא לאפוקי מדרבא מדגלי רחמנא בבת כהן ולא בבת ישראל קמ"ל
« La fille d’un cohen : je n’en déduirais que [le cas où] elle a épousé un cohen. Si elle a épousé un lévite, un Israélite, un idolâtre, un ’halal, un Netin ou un mamzer, d’où le savons-nous ? Le verset dit : “la fille d’un homme cohen”, même si elle n’est pas [l’épouse d’un] cohen. »
בת כהן אין לי אלא שניסת לכהן ניסת ללוי לישראל ולעובד כוכבים ולחלל לנתין ולממזר מניין תלמוד לומר בת איש כהן אף על פי שאינה כהנת
On aurait pu dire : le Miséricordieux a dit « si elle se profane en se prostituant » (Lv 21, 9) ; cela ne vaut que lorsqu’elle se profane maintenant ; mais celle-ci, puisqu’elle était déjà profanée dès l’origine [par son mariage, non].
סד"א (ויקרא כא, ט) כי תחל לזנות אמר רחמנא הני מילי היכא דקא מתחלא השתא אבל הא כיון דקא מתחלא וקיימא מעיקרא
Car le maître a dit : « Et la fille d’un cohen, si elle est à un homme étranger » (Lv 22, 12) : dès qu’elle a eu des relations avec un homme qui lui est interdit, il l’a disqualifiée.
דאמר מר (ויקרא כב, יב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה
Avec un lévite ou un Israélite aussi, [puisqu’il est écrit :] « et qu’elle retourne à la maison de son père comme dans sa jeunesse » (Lv 22, 13), on en déduit que lorsqu’elle est chez lui, elle ne mange pas [de terouma].
ללוי וישראל נמי (ויקרא כב, יג) ושבה אל בית אביה כנעוריה מכלל דכי איתיה גביה לא אכלה
Et ce n’est pas conforme à Rabbi Meïr, car il est enseigné : La fille d’un cohen qui a épousé un Israélite et a mangé de la terouma paie le principal, mais ne paie pas le cinquième, et sa mort est par le bûcher.
ודלא כר"מ דתניא בת כהן שניסת לישראל ואכלה תרומה משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש ומיתתה בשריפה
Si elle a épousé l’un des [hommes] disqualifiés, elle paie le principal et le cinquième, et sa mort est par strangulation. Telles sont les paroles de Rabbi Meïr.
ניסת לאחד מן הפסולין משלמת קרן וחומש ומיתתה בחנק דברי ר' מאיר
Si l’on dit : son père, avec son père, et son beau-père, avec son beau-père, pourquoi parler de la fille d’un cohen ? Même pour la fille d’un Israélite aussi, sa fille [est punie] par le bûcher et sa belle-fille par la lapidation !
אילימא את אביה מאביה ואת חמיה מחמיה מאי איריא בת כהן אפילו בת ישראל נמי בתו בשריפה וכלתו בסקילה
Selon qui ? Si c’est selon les Sages, ils disent que la femme mariée est conduite au bûcher, et non la fiancée ; si c’est selon Rabbi Chimon, il dit que, fiancée ou mariée, [elle est punie] par le bûcher ;
כמאן אי כרבנן האמרי נשואה יצאת לשריפה ולא ארוסה אי כרבי שמעון האמר אחת ארוסה ואחת נשואה בשריפה
et si c’est selon Rabbi Yichmaël, il dit que la fiancée est conduite au bûcher, et non la femme mariée — [mais alors] « son beau-père » serait la strangulation !
ואי כרבי ישמעאל האמר ארוסה יצאת לשריפה ולא נשואה את חמיה חנק הוא
Ravin envoya [dire] au nom de Rabbi Yossé fils de Rabbi ’Hanina : Telle est l’explication de la Michna : en réalité, c’est selon les Sages, et voici ce qu’il dit : tout [cas] qui est inférieur à la peine de mort [liée à] son père — et quel est-il ? La femme mariée fille d’Israël, car la femme mariée fille d’Israël [est punie] par strangulation — ici, par la peine de son père, le bûcher.
שלח רבין משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא כך היא הצעה של משנה לעולם כרבנן והכי קאמר כל שהוא למטה ממיתת אביה ומאי ניהו נשוא' בת ישראל דאילו נשוא' בת ישראל בחנק הכא במיתת אביה בשריפה
Tout [cas] qui est supérieur à la peine de mort [liée à] son père — et quel est-il ? La fiancée fille d’Israël, car la fiancée fille d’Israël est en général [punie] par lapidation — ici, par la peine de son beau-père, la lapidation.
כל שהיא למעלה ממיתת אביה ומאי ניהו ארוסה בת ישראל דאילו ארוסה בת ישראל בעלמא בסקילה הכא במיתת חמיה בסקילה
Rabbi Yirmeya objecta : Est-il question de « supérieur » et d’« inférieur » ? Mais Rabbi Yirmeya a dit :
מתקיף לה ר' ירמיה מידי למעלה למטה קתני אלא אמר רבי ירמיה
Original : Sanhedrin 51a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.