« Interdit de commandement » : les [unions] de second degré, [interdites] par les paroles des Scribes. Et pourquoi les appelle-t-on « interdit de commandement » ? Parce que c’est un commandement d’écouter les paroles des Sages.
איסור מצוה שניות מדברי סופרים ואמאי קרו להו איסור מצוה שמצוה לשמוע דברי חכמים
« Interdit de sainteté » : une veuve pour le grand prêtre, une divorcée ou une femme ayant accompli la ’halitsa pour un cohen ordinaire. Et pourquoi les appelle-t-on « interdit de sainteté » ? Parce qu’il est écrit : « Ils seront saints pour leur Dieu » (Lv 21, 6).
איסור קדושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ואמאי קרו להו איסור קדושה דכתיב (ויקרא כא, ו) קדושים יהיו לאלהיהם
Il ne fait qu’inverser ; donc [la femme] requiert la ’halitsa. Or si tu pensais que Rabbi Yehouda partage l’avis de Rabbi Akiva, voyons : ceux qui sont passibles [pour transgression] d’interdits négatifs sont, pour Rabbi Akiva, comme ceux qui sont passibles de retranchement, et ceux qui sont passibles de retranchement ne relèvent ni de la ’halitsa ni du lévirat !
חלופי הוא דמחליף הא חליצה בעיא ואי סלקא דעתך ר' יהודה כר' עקיבא סבירא ליה מכדי חייבי לאוין לרבי עקיבא כחייבי כריתות דמי וחייבי כריתות לאו בני חליצה ויבום נינהו
Quand Rabbi Yits’hak est venu, il a enseigné comme nous l’avons appris [dans la Michna] : Rabbi Yehouda dit : il n’est passible qu’au titre de sa mère seulement.
כי אתא רבי יצחק תני כדתנן רבי יהודה אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד
Et quelle en est la raison ? Abayé a dit : Parce que le verset dit : « C’est ta mère » (Lv 18, 7) : tu le rends passible au titre de sa mère, mais tu ne le rends pas passible au titre de la femme du père.
וטעמא מאי אמר אביי דאמר קרא (ויקרא יח, ז) אמך היא משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אב
Mais alors : « Tu ne découvriras pas la nudité de la femme de ton père, c’est la nudité de ton père » (Lv 18, 8) : [faudrait-il dire que] tu le rends passible au titre de la femme du père, mais tu ne le rends pas passible au titre de sa mère ?
אלא מעתה (ויקרא יח, ח) ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא משום אשת אב אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אמו
Mais alors, sa mère qui est la femme de son père : [le verset] se tient ici et l’exclut, il se tient là et l’exclut. Ainsi, pour sa mère qui n’est pas la femme de son père, il serait passible ; pour la femme de son père qui n’est pas sa mère, il serait passible ; et pour sa mère qui est la femme de son père, il ne serait passible de rien du tout ? !
אלא אמו שהיא אשת אביו קאי הכא וממעט לה קאי הכא וממעט לה השתא אמו שאינה אשת אביו מיחייב אשת אביו שאינה אמו מיחייב אמו שהיא אשת אביו לא מיחייב כלל
De plus, pour les Rabbanan aussi, n’est-il pas écrit « c’est ta mère » ? Mais ils en ont besoin pour [l’enseignement] de Rav Chicha, fils de Rav Idi. Pour Rabbi Yehouda aussi, il en a besoin pour [l’enseignement] de Rav Chicha, fils de Rav Idi.
ותו לרבנן נמי הכתיב אמך היא אלא ההוא מיבעי ליה לכדרב שישא בריה דרב אידי לרבי יהודה נמי ההוא מיבעי ליה לכדרב שישא בריה דרב אידי
Mais Rav A’ha, fils de Rav Ika, a dit : Le verset dit « sa nudité » : tu le rends passible au titre d’une seule union interdite, mais tu ne le rends pas passible au titre de deux unions interdites.
אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא אמר קרא ערותה משום ערוה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי ערות
Mais alors : « Tu ne découvriras pas la nudité de ta belle-fille ; c’est la femme de ton fils, tu ne découvriras pas sa nudité » (Lv 18, 15) : là aussi, tu le rendrais passible au titre d’une seule union interdite, et non au titre de deux unions interdites ?
אלא מעתה (ויקרא יח, טו) ערות כלתך לא תגלה אשת בנך היא לא תגלה ערותה הכי נמי משום ערוה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי ערות
Or nous avons appris : Celui qui a des rapports avec sa belle-fille est passible à son égard au titre de belle-fille et au titre de femme mariée, que ce soit du vivant de son fils ou après la mort de son fils ; et Rabbi Yehouda ne conteste pas !
והתנן הבא על כלתו חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו ולא פליג ר' יהודה
Mais [tu diras que] là, puisqu’il s’agit d’un seul corps, bien qu’il y ait deux interdits, il est écrit « sa nudité » ; ici aussi, puisqu’il s’agit d’un seul corps, bien qu’il y ait deux interdits, il est écrit « sa nudité ».
אלא כיון דחד גופא הוא אע"ג דתרי איסורי נינהו כתיב ערותה הכא נמי כיון דחד גופא הוא אע"ג דתרי איסורי נינהו כתיב ערותה
Cela inclut aussi bien la femme de son père qui est sa mère que la femme de son père qui n’est pas sa mère. Sa mère qui n’est pas la femme de son père, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « Tu ne découvriras pas la nudité de ta mère ; c’est ta mère » : tu le rends passible au titre de sa mère, mais tu ne le rends pas passible au titre de la femme de son père.
ומשמע בין אשת אביו שהיא אמו בין אשת אביו שאינה אמו אמו שאינה אשת אביו מניין ת"ל ערות אמך לא תגלה אמך היא משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אביו
Original : Sanhedrin 53b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.