Il est enseigné [une baraïta] conformément à Rava : « Un homme » (Lv 20, 11) : à l’exclusion d’un mineur.
תניא כוותיה דרבא (ויקרא כ, יא) איש פרט לקטן
Sanhédrin 54a סנהדרין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Qui couche avec la femme de son père » (Lv 20, 11) : cela inclut aussi bien la femme de son père qui est sa mère que la femme de son père qui n’est pas sa mère. Sa mère qui n’est pas la femme de son père, d’où ? Le verset dit : « Il a découvert la nudité de son père » (Lv 20, 11) : [l’expression] est disponible pour établir une comparaison et en tirer une analogie verbale.
(ויקרא כ, יא) אשר ישכב את אשת אביו משמע בין אשת אביו שהיא אמו ובין אשת אביו שלא אמו אמו שאינה אשת אביו מניין ת"ל (ויקרא כ, יא) ערות אביו גלה מופנה להקיש ולדון ממנו גזרה שוה
« Ils seront mis à mort » : par lapidation. Tu dis par lapidation, ou n’est-ce pas plutôt par l’une quelconque des morts mentionnées dans la Torah ? Il est dit ici : « Leur sang est sur eux », et il est dit à propos du nécromancien et du devin : « Leur sang est sur eux » ; de même que là c’est par lapidation, de même ici c’est par lapidation.
מות יומתו בסקילה אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה
Nous avons appris la peine ; l’avertissement, d’où ? Le verset dit : « Tu ne découvriras pas la nudité de ton père » (Lv 18, 7) ; « la nudité de ton père », c’est la femme de ton père.
עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל (ויקרא יח, ז) ערות אביך לא תגלה ערות אביך זו אשת אביך
Tu dis la femme de ton père, ou n’est-ce pas plutôt la nudité de ton père au sens propre ? Il est dit ici : « Tu ne découvriras pas la nudité de ton père », et il est dit plus loin : « Il a découvert la nudité de son père » (Lv 20, 11) ; de même que là le verset parle de l’union conjugale, de même ici le verset parle de l’union conjugale.
אתה אומר אשת אביך או אינו אלא ערות אביך ממש נאמר כאן ערות אביך לא תגלה ונאמר להלן (ויקרא כ, יא) ערות אביו גלה מה להלן באישות הכתוב מדבר אף כאן באישות הכתוב מדבר
Cela inclut aussi bien la femme de son père qui est sa mère que la femme de son père qui n’est pas sa mère. Sa mère qui n’est pas la femme de son père, d’où ? Le verset dit : « Tu ne découvriras pas la nudité de ta mère » (Lv 18, 7).
ומשמע בין אשת אביו שהיא אמו בין אשת אביו שאינה אמו אמו שאינה אשת אביו מניין תלמוד לומר (ויקרא יח, ז) ערות אמך לא תגלה
Je ne l’ai appris que pour l’avertissement, où le verset a rendu sa mère qui n’est pas la femme de son père semblable à sa mère qui est la femme de son père ; pour la peine, d’où ?
אין לי אלא באזהרה שעשה הכתוב אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו עונש מניין
Il est dit ici : « Tu ne découvriras pas la nudité de ton père », et il est dit plus loin : « Il a découvert la nudité de son père » ; de même que pour l’avertissement le verset a rendu sa mère qui n’est pas la femme de son père semblable à sa mère qui est la femme de son père, de même pour la peine le verset a rendu sa mère qui n’est pas la femme de son père semblable à sa mère qui est la femme de son père.
נאמר כאן ערות אביך לא תגלה ונאמר להלן ערות אביו גלה מה באזהרה עשה הכתוב אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו אף בעונש עשה הכתוב אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו
« C’est ta mère » (Lv 18, 7) : tu le rends passible au titre de sa mère, mais tu ne le rends pas passible au titre de la femme du père.
(ויקרא יח, ז) אמך היא משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אב
Et les Rabbanan ? « La nudité de ton père » [s’entend] au sens propre.
ורבנן ערות אביך ממש
Mais cela découle déjà de « et avec un mâle » (Lv 18, 22) ! — [Le verset sert] à le rendre passible de deux [chefs].
האי (ויקרא יח, כב) מואת זכר נפקא לחייב עליו שתים
Et c’est conforme à Rav Yehouda, car Rav Yehouda a dit : Un non-Juif qui a des rapports avec son père est passible de deux [chefs] ; celui qui a des rapports avec le frère de son père est passible de deux [chefs].
וכדרב יהודה דאמר רב יהודה נכרי הבא על אביו חייב שתים הבא על אחי אביו חייב שתים
Rava a dit : Il est raisonnable [de penser que] la parole de Rav Yehouda concerne un Israélite, [ayant fauté] par inadvertance, et [qu’elle porte] sur le sacrifice ; et s’il a dit « non-Juif », c’est par euphémisme. Car si tu pensais [qu’il s’agit] d’un non-Juif au sens propre, quelle est sa sentence ? La mort ; le feras-tu mourir de deux morts ?
אמר רבא מסתברא מילתא דרב יהודה בישראל בשוגג ובקרבן והאי דקאמר נכרי לישנא מעליא הוא דאי סלקא דעתך נכרי ממש דינו מאי ניהו קטלא בתרי קטלי קטלת ליה
Il est enseigné de même : Celui qui a des rapports avec son père est passible de deux [chefs] ; celui qui a des rapports avec le frère de son père est passible de deux [chefs].
תניא נמי הכי הבא על אביו חייב שתים הבא על אחי אביו חייב שתים
Certains disent : cela n’est pas conforme à Rabbi Yehouda.
איכא דאמרי דלא כרבי יהודה
Et certains disent : tu peux même dire [que c’est] Rabbi Yehouda, et il le déduit par a fortiori du frère de son père : si pour le frère de son père, qui n’est que le parent de son père, il est passible de deux [chefs], à plus forte raison pour son père !
ואיכא דאמרי אפילו תימא רבי יהודה ומייתי לה בק"ו מאחי אביו ומה אחי אביו דקורבה דאביו הוא חייב שתים אביו לא כ"ש
Et ils divergent selon la controverse d’Abayé et de Rava : l’un estime qu’on inflige une peine sur la base d’un raisonnement a fortiori, et l’autre estime qu’on n’inflige pas de peine sur la base d’un raisonnement a fortiori.
וקמיפלגי בפלוגתא דאביי ורבא מר סבר עונשין מן הדין ומר סבר אין עונשין מן הדין
Et les Rabbanan, l’avertissement concernant la femme de son père, d’où le tirent-ils ? Ils le tirent de « tu ne découvriras pas la nudité de la femme de ton père ».
ורבנן אזהרה לאשת אביו מנא להו נפקא להו מערות אשת אביך לא תגלה
Et Rabbi Yehouda ? Il en a besoin pour l’avertissement concernant la femme de son père après la mort [du père].
ור' יהודה ההוא מיבעי ליה לאזהרה לאשת אביו לאחר מיתה
Et les Rabbanan ? Cela découle de la fin du verset : « c’est la nudité de ton père ».
ורבנן ההוא מסיפא דקרא נפקא ערות אביך היא
Et Rabbi Yehouda ? Il en a besoin [pour enseigner] : tu le rends passible au titre de la femme du père, mais tu ne le rends pas passible au titre de la femme mariée.
ורבי יהודה ההוא מיבעי ליה משום אשת אב אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת איש
Or nous avons appris : Celui qui a des rapports avec la femme de son père est passible à son égard au titre de la femme du père et au titre de la femme mariée, que ce soit du vivant de son père ou après la mort de son père ; et Rabbi Yehouda ne conteste pas !
והאנן תנן הבא על אשת אב חייב עליה משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו ולא פליג רבי יהודה
Abayé a dit : Il conteste dans une baraïta.
אמר אביי פליג בברייתא
Et les Rabbanan, la peine pour la femme de son père après la mort [du père], d’où la tirent-ils ? Certes, Rabbi Yehouda la déduit par analogie verbale, mais les Rabbanan, d’où ?
ורבנן עונש דאשת אביו לאחר מיתה מנא להו בשלמא רבי יהודה מייתי לה בגזרה שוה אלא רבנן מנא להו
Je te dirai : ce [verset] « il a découvert la nudité de son père », que Rabbi Yehouda emploie pour l’analogie verbale, eux l’emploient pour la peine concernant la femme de son père après la mort [du père].
אמרי לך ההוא ערות אביו גלה דמפיק לה רבי יהודה לגזירה שוה מפקי ליה אינהו לעונש דאשת אביו לאחר מיתה
Et les Rabbanan, la peine pour sa mère qui n’est pas la femme de son père, d’où la tirent-ils ? Rav Chicha, fils de Rav Idi, a dit : Le verset dit « c’est ta mère » : le verset a rendu sa mère qui n’est pas la femme de son père semblable à sa mère qui est la femme de son père.
ורבנן עונש לאמו שאינה אשת אביו מנא להו אמר רב שישא בריה דרב אידי אמר קרא אמך היא עשאה הכתוב לאמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו:
Celui qui a des rapports avec sa belle-fille, etc. Qu’il soit aussi passible au titre de la femme de son fils ! Abayé a dit : Le verset commence par « ta belle-fille » et termine par « la femme de ton fils », pour te dire : sa belle-fille, c’est la femme de son fils.
הבא על כלתו כו': ולחייב נמי משום אשת בנו אמר אביי פתח הכתוב בכלתו וסיים באשת בנו לומר לך זו היא כלתו זו היא אשת בנו:
MICHNA: Celui qui a des rapports avec un mâle ou avec un animal, et la femme qui fait venir à elle un animal, [sont punis] par lapidation. Si l’homme a fauté, l’animal, en quoi a-t-il fauté ? Mais c’est parce qu’un malheur est arrivé à l’homme par son intermédiaire ; c’est pourquoi le verset a dit qu’il sera lapidé. Autre explication : afin que l’animal ne passe pas sur la place du marché et qu’on ne dise : « Voici celui à cause duquel untel a été lapidé. »
מתני׳ הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה בסקילה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא לפי שבאה לאדם תקלה על ידה לפיכך אמר הכתוב תסקל ד"א שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה:
GUEMARA: Le mâle, d’où le savons-nous ? Car nos maîtres ont enseigné : « Un homme » (Lv 20, 13) : à l’exclusion d’un mineur. « Qui couche avec un mâle » : qu’il soit adulte ou mineur. « Comme on couche avec une femme » : le verset t’apprend qu’il y a deux manières de coucher avec une femme.
גמ׳ זכר מנא לן דת"ר (ויקרא כ, יג) איש פרט לקטן אשר ישכב את זכר בין גדול בין קטן משכבי אשה מגיד לך הכתוב ששני משכבות באשה
Rabbi Yichmaël a dit : Voici [un verset] venu pour enseigner, et qui se trouve enseigné.
א"ר ישמעאל הרי זה בא ללמד ונמצא למד
« Ils seront mis à mort » : par lapidation. Tu dis par lapidation, ou n’est-ce pas plutôt par l’une quelconque des morts mentionnées dans la Torah ? Il est dit ici : « Leur sang est sur eux », et il est dit à propos du nécromancien et du devin : « Leur sang est sur eux » ; de même que là c’est par lapidation, de même ici c’est par lapidation.
מות יומתו בסקילה אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה
Original : Sanhedrin 54a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.