Structure du débat :Michna 1Question 2Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ne parle pas ainsi à ton père ! Car il est enseigné dans une baraïta : si son père transgressait les paroles de la Torah, il ne lui dira pas : « Père, tu as transgressé les paroles de la Torah », mais il lui dira : « Père, il est écrit ainsi dans la Torah. » — En fin de compte, c’est la même chose ! — Mais il lui dira : « Père, un verset est écrit dans la Torah, ainsi. »
לא תימא ליה לאבוך הכי דתניא הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא אומר לו אבא כך כתיב בתורה סוף סוף היינו הך אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך (הוא):
MICHNA: Celui qui est devenu passible de deux peines de mort du tribunal est jugé selon la plus grave. S’il a commis une transgression [pour laquelle] il est devenu passible de deux peines de mort, il est jugé selon la plus grave. Rabbi Yossé dit : il est jugé selon le premier lien qui est venu sur lui.
מתני׳ מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין נידון בחמורה עבר עבירה שנתחייב שתי מיתות נידון בחמורה ר' יוסי אומר נידון בזיקה הראשונה שבאה עליו:
Rava a dit : de quoi s’agit-il ici ? Par exemple, quand il a commis une transgression légère, que son jugement a été conclu pour la transgression légère, et qu’il a ensuite commis une transgression grave. On aurait pu penser : puisque son jugement a été conclu pour la transgression légère, cet homme est [déjà] un homme mort. Il nous apprend [le contraire].
אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שעבר עבירה קלה ונגמר דינו על עבירה קלה וחזר ועבר עבירה חמורה סלקא דעתא אמינא כיון דנגמר דינו לעבירה קלה האי גברא קטילא הוא קמ"ל
Le père de Rav Yossef bar ’Hama demanda à Rabba bar Natan : d’où [vient] ce que nos maîtres ont dit, que celui qui est devenu passible de deux peines de mort du tribunal est jugé selon la plus grave ? Car il est écrit : « Et il engendre un fils violent, qui verse le sang [, etc.]… il mange sur les montagnes, il souille la femme de son prochain… et il lève les yeux vers les idoles » (Ez 18, 10-12).
בעא מניה (אבוה) דרב יוסף בר חמא מרבה בר נתן מנא הא מילתא דאמור רבנן מי שנתחייב שתי מיתות ב"ד נידון בחמורה דכתיב (יחזקאל יח, י) והוליד בן פריץ שופך דם [וגו'] אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא ואל הגלולים נשא עיניו
« Et il engendre un fils violent, qui verse le sang » : par l’épée ; « il souille la femme de son prochain » : c’est la femme mariée, par l’étranglement ; « et il lève les yeux vers les idoles » : c’est l’idolâtrie, par la lapidation. Et il est écrit : « il sera mis à mort, son sang sera sur lui » (Ez 18, 13) : par la lapidation.
והוליד בן פריץ שופך דם בסייף את אשת רעהו טימא זו אשת איש בחנק ואל הגלולים נשא עיניו זו עבודת כוכבים בסקילה וכתיב (יחזקאל יח, יג) מות יומת דמיו בו יהיה בסקילה
Rav Na’hman bar Its’hak objecta : dis qu’ils sont tous [punis] par la lapidation : « Et il engendre un fils violent, qui verse le sang » : c’est le fils rebelle et dévoyé, qui [est puni] par la lapidation ; « il souille la femme de son prochain » : c’est la jeune fille fiancée, qui [est punie] par la lapidation ; « et il lève les yeux vers les idoles » : c’est l’idolâtrie, qui [est punie] par la lapidation.
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא כולהו בסקילה והוליד בן פריץ שופך דם זה בן סורר ומורה דבסקילה אשת רעהו טמא זו נערה המאורסה דבסקילה ואל הגלולים נשא עיניו זו עבודת כוכבים דבסקילה
S’il en est ainsi, qu’Ézéchiel nous apprend-il ? — Peut-être répète-t-il la Torah ? — S’il en est ainsi, il aurait dû la répéter comme l’a répétée Moïse notre maître.
א"כ מאי קמ"ל יחזקאל דילמא תורה קא מהדר א"כ איבעי ליה לאהדורה כי היכי דאהדרה משה רבינו
Rav A’ha, fils de Rabbi ’Hanina, a interprété : que signifie ce qui est écrit : « il n’a pas mangé sur les montagnes » (Ez 18, 6) ? Qu’il n’a pas mangé grâce au mérite de ses pères. « Et il n’a pas levé les yeux vers les idoles de la maison d’Israël » : qu’il n’a pas marché la tête haute.
דרש רב אחא בר' חנינא מאי דכתיב (יחזקאל יח, ו) אל ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבותיו ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל שלא הלך בקומה זקופה
« Et il n’a pas souillé la femme de son prochain » : qu’il n’a pas empiété sur le métier de son prochain. « Et il ne s’est pas approché d’une femme nidda » : qu’il n’a pas profité de la caisse de bienfaisance. Et il est écrit : « il est juste, il vivra » (Ez 18, 9). Quand Rabban Gamliel arrivait à ce verset, il pleurait et disait : celui qui fait toutes [ces choses], c’est lui qui vivra ; [s’il n’en fait qu’]une, non !
ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חבירו ואל אשה נדה לא קירב שלא נהנה מקופה של צדקה וכתיב (יחזקאל יח, ט) צדיק הוא חיה יחיה כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא הזה היה בוכה ואמר מאן דעביד לכולהו הוא דחיי בחדא מינייהו לא
Rabbi Akiva lui dit : mais alors : « Ne vous souillez par aucune de ces choses » (Lv 18, 24), est-ce aussi par toutes, oui, et par une seule d’entre elles, non ? Mais [c’est] par une seule de toutes ces choses ; ici aussi, par une seule de toutes ces choses.
א"ל ר"ע אלא מעתה (ויקרא יח, כד) אל תטמאו בכל אלה הכי נמי בכולהו אין בחדא מינייהו לא אלא באחת מכל אלה הכי נמי באחת מכל אלה:
« S’il a commis une transgression » : il est enseigné dans une baraïta : comment [comprendre ce qu’]a dit Rabbi Yossé, [qu’]il est jugé selon le premier lien qui est venu sur lui ? [Si elle était] sa belle-mère et qu’elle est devenue femme mariée, il est jugé [pour l’union avec] sa belle-mère. [Si elle était] femme mariée et qu’elle est devenue sa belle-mère, il est jugé [pour l’union avec] une femme mariée.
עבר עבירה: תניא כיצד אמר רבי יוסי נידון בזיקה ראשונה הבאה עליו חמותו ונעשית אשת איש נידון בחמותו אשת איש ונעשית חמותו נידון באשת איש
Qu’il soit jugé aussi pour l’interdit de la femme mariée, puisque Rabbi Abbahou a dit : Rabbi Yossé admet [le cumul] pour un interdit qui ajoute !
לידון נמי אאיסור אשת איש דהא אמר ר' אבהו מודה ר' יוסי באיסור מוסיף
Original : Sanhedrin 81a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.